מכתשים אגן מגייסת הון: בשני מכרזים מוסדיים הונפקו 1.05 מיליארד ש'

למעלה ממאה משקיעים מוסדיים שונים הגישו הצעות בסך של מעל - 1.6 מיליארד ש'. רן מידן, סמנכ"ל כספים מכתשים-אגן: "תמורת ההנפקה מיועדת לשמש את החברה לצרכיה השוטפים ולחיזוק מבנה החוב של החברה והארכתו"
נועם הוד |

היום הודיע אברהם ביגר, יו"ר ומנכ"ל מכתשים אגן, על השלמת שלב המכרז המוסדי של גיוס ההון הכולל הנפקת אגרות חוב בסך של למעלה ממיליארד שקל.

החברה דיווחה כי עקב ביקוש גבוה במכרז הורחב הגיוס לכ-1.2 מיליארד שקלים במקום 300 מיליון ש"ח שתוכננו. ממתכשים אגן נמסר כי למעלה ממאה משקיעים מוסדיים, מקומיים ובינלאומיים, הגישו הצעות בסך של מעל - 1.6 מיליארד שקל.

הגיוס עצמו התבצע למעשה על ידי הרחבת סדרות האג"ח ג' ו- ד' הקיימות של החברה בהתאם לתשקיף מדף שפורסם במאי 2008. החברה דיווחה כי מטרת הגיוס הנה מימון שוטף, חיזוק מאזן החברה והקטנת חוב בנקאי לזמן קצר.

לדברי אברהם ביגר, יו"ר דירקטוריון ומנכ"ל מכתשים-אגן: "החברה השלימה בהצלחה הנפקה משמעותית בתנאי השוק הקיימים, המעידה על חוסנה הפיננסי של החברה ותמיכת שוק ההון במהלכיה. הגיוס יאפשר לחברה להמשיך ולממש את יעדיה האסטרטגיים בשנים הקרובות."

רן מידן, סמנכ"ל כספים מכתשים-אגן: "אנו רואים בגיוס זה צעד חשוב לגיוון מקורות האשראי של החברה. תמורת ההנפקה מיועדת לשמש את החברה לצרכיה השוטפים ולחיזוק מבנה החוב של החברה והארכתו."

החברה ערכה היום שני מכרזים בקרב משקיעים מוסדיים וקיבלה הזמנות לרכישת אגרות חוב של החברה בדרך של הרחבת שתי סדרות סחירות. הראשונה: סדרה ג' צמודת מדד אשר הקרן שלה תיפרע ב-4 תשלומים שווים בשנים 2010 עד 2013 ("אג"ח סדרה ג"). השנייה: סדרה שקלית לא צמודה אשר הקרן שלה תיפרע ב-6 תשלומים שווים בשנים 2011 עד 2016 (אג"ח סדרה ד").

בתוך כך, בהתאם לתוצאות המכרז על שיעור הריבית באג"ח סדרה ג', תקצה החברה כ- 650 מליון ש"ח ע.נ. אגרות חוב מתוך הסדרה הנ"ל, בשיעור ריבית שנתית אפקטיבית של 3.98%, פחות מריבית המקסימלית שהציעה החברה.

באותו אופן ובהתאם לתוצאות המכרז על שיעור הריבית אג"ח סדרה ד', תקצה החברה כ- 400 מליון ש"ח ע.נ. אגרות חוב מתוך הסדרה הנ"ל, בשיעור ריבית שנתית אפקטיבית של 6.85%, פחות מהריבית מקסימלית שהציעה החברה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אינפלציה מדד המחירים פירות ירקות
צילום: תמר מצפי

בכמה יעלה מדד המחירים מחר?

מדד המחירים יפורסם מחר ב-14:00 בצהריים - איזה סעיפים ימשכו את המדד למטה ואיזה למעלה - ומה הנתון שהנגיד מחכה לו כדי להוריד ריבית?

תמיר חכמוף |

אחרי חודשים של ציפייה, מדד המחירים לצרכן של אוקטובר שיתפרסם מחר צפוי להכריע לקראת הורדת ריבית ראשונה. המדד הקודם ירד ב-0.6% והפתיע את כל התחזיות, מה שהוריד את האינפלציה השנתית ל-2.5% והחזיר אותה אל תוך טווח היעד של בנק ישראל. מאז, השוק התייצב: הפסקת האש החזיקה מעמד, אי-הוודאות הגיאופוליטית ירדה, והשקל המשיך להתחזק לרמות של 3.20 שקלים לדולר, הגבוהות ביותר מאז אוגוסט 2022.

בתנאים האלה, תחזיות האנליסטים מתכנסות סביב עלייה של 0.5% במדד אוקטובר, מדד חיובי גבוה אך דומה לעלייה בתקופה המקבילה, שיניח את האינפלציה השנתית סביב 2.5%.

מה עשוי לדחוף את המדד כלפי מעלה?

אחד הסעיפים שקשה כיום לחזות הוא מחירי הטיסות, שהפכו בחודשים האחרונים למפתח להפתעות במדד. לאחר שבתקופת החגים נרשמה עלייה במחירי הטיסות, הכלכלנים מציינים כי הפתעה נוספת, גם אם לא בעוצמה שהפוכה לזו של ספטמבר, עלולה לדחוף את מדד אוקטובר כלפי מעלה מעבר לצפי.

גם ההלבשה וההנעלה נכנסים לחודש עונתי חזק. תחילת דגימת קולקציות החורף מביאה בדרך כלל לעליות מחירים חדות יחסית בעונתיות, כאשר הכלכלנים מציינים כי זה עשוי להיות אחד הסעיפים הדומיננטיים הפעם. לצד זאת, בסעיפי המזון (ללא ירקות ופירות) נרשמו עליות שמוסיפות עוד כמה נקודות בסיס למדד.

ומה ימתן את המדד?

מנגד, הייסוף החד בשקל, שהעצים לאחר העלאת תחזית הדירוג לישראל שקרתה לאחרונה, צפוי למתן את המדד במגוון רחב של סעיפים המושפעים מייבוא. גם סעיף הפירות טריים עשוי להציג ירידות מחירים, שעשויות לעבוד נגד הלחצים העונתיים האחרים.

כיתה
צילום: ללא

השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם

חופשה של כמאה ימים בשנה, שנת שבתון (כל 7 שנים) ותנאים סוציאליים נדיבים הופכים את החבילה הכוללת של המורים ליותר ממה שרובכם משתכרים

תמיר חכמוף |
נושאים בכתבה מורים שכר

האם שכר המורים בישראל באמת נמוך? זו שאלה שחוזרת על עצמה בכל שביתה או משא ומתן קיבוצי. התשובה של רוב הציבור היא כן. אלא שהתשובה האמיתית היא ממש לא. השכר של מורים הוא שכר טוב, שכנראה שעולה על השכר של רובכם. בדיקה של הנתונים מגלה כי כשלוקחים בחשבון את כל החבילה - חופשות נדיבות שמגיעות לכ-100 יום בשנה, שבתון ממומן כל שבע שנים, שעות עבודה מוגבלות ותנאים סוציאליים יוצאי דופן - השכר האפקטיבי נהפך למשמעותי הרבה יותר, ליותר מ-22 אלף שקל בחודש למשה מלאה. והיינו שמרנים. 

השכר הממוצע של המורים עובדי המדינה זינק בשנים האחרונות כששכר ממוצע למשרה מלאה מגיע ל-16,622 שקל ועם נתון חציוני של 13.8 אלף שקל ברוטו. חשוב להדגיש שזה השכר למשרה מלאה, כשמורים בשנה הראשונה-שנייה מועסקים ב-60%-70%, והשכר שלהם נע סביב 7,500 שקל (כ-11 אלף שקל למשרה מלאה). המורים הצעירים מקבלים שכר נמוך כי דור א' ו-ב' לוקחים את הקופה. ועדיין, גם אצלם יש עליית שכר משמעותית וכמבינים שכמו בכל עבודה השנים הראשונות הן סוג של "התמחות" והשכר עולה בהמשך, אז זו בהחלט משרה עם שכר סביר, ויותר מכך - זו משרה שמאפשרת גמישות רבה. 


משרה מלאה של מורה כוללת רק 156 שעות בחודש, לעומת 185-182 שעות במגזרים אחרים. זה אומר ששכר שעתי אפקטיבי גבוה משמעותית - אפילו מורה מתחיל עם 65% משרה (כ-101 שעות) המרוויח 7,450 שקל, מקבל בפועל כ-73 שקל לשעה, לעומת 60-50 שקל בממוצע במשק. מורה וותיק מקבל פי שניים, מורה בשכר ממוצע מקבל יותר מ-100 שקל לשעה. 

מי שנשאר במקצוע זוכה לזינוק משמעותי

מורה ותיק יכול להגיע ליותר מ-20 אלף שקל - מעל הממוצע הארצי. זה שכר ברוטו, כשהשכר האפקטיבי הוא כ-30 אלף שקל. שכרם של מנהלי בתי ספר יסודיים הסתכם ב-2024 ב-30 אלף שקל בחודש בממוצע, ושל סגני מנהלים ב-23.8 אלף שקל. אפקטיבית זה שכר של יותר מ-30 אלף שקל. 

השוואה בינלאומית: הפער מצטמצם והולך

שכרם ההתחלתי של מורי התיכונים בישראל נמוך ב-30% מהשכר הממוצע המקובל בחברות ב-OECD, עם שכרו של מורה מתחיל שהגיע ב-2023 ל-31.4 אלף דולר. אבל הפער מצטמצם והולך, כשההטבות מסביב בארץ משמעותיות יותר וסוגרות חלק מהפער. לעומת עובדים אחרים במשק, השכר של המורים, בהשוואה לממוצע ה-OECD, וגם באופן אבסולוטי - הוא שכר טוב. מורה ממוצע מרוויח בהחלט טוב. הבעיה היא כאמור רק בשנתיים הראשונות, אבל גם שם זו לא באמת בעיה גדולה, כי בתוך שנתיים-שלוש הפער מצטמצם משמעותית.