המפקח על הבנקים: "הפתרון למחנק האשראי טמון בהחייאת שוק האג"ח הקונצרני"
לקראת אימוץ נורמות הפיקוח המקובלות במשקים המתקדמים, הוראות באזל II, פירסם המפקח על הבנקים, רוני חזקיהו, הוראת שעה בנושא: "מסגרת עבודה למדידה והלימות הון". ההוראה מבוססת על המלצות וועדת באזל מיוני 2006 (באזל II). בנוסף פורסמו קבצי שאלות ותשובות ומתכונת דיווח לפיקוח. מסגרת העבודה כוללת את התקן הבינלאומי בנושא הלימות הון, וכן תקנים בנושאי ניהול סיכונים וממשל תאגידי.
חזקיהו קיים היום מפגש עיתונאים בירושלים בו אמר כי בכוונת הפיקוח על הבנקים למזג הוראת שעה זו בהוראות הפיקוח הקיימות החל משנת 2009. הוראת השעה כוללת שלושה נדבכים: הנדבך הראשון הכולל דרישות להקצאת הון, בגין סיכון אשראי, סיכון תפעולי וסיכון שוק. הנדבך השני מתייחס לתהליך הפיקוחי וכולל דרישה שלתאגיד בנקאי יהיה תהליך להערכת הלימות הונו הכוללת ביחס לפרופיל הסיכונים שלו ואסטרטגיה לשמירה על רמת הון והנדבך השלישי מתייחס למשמעת שוק וכולל את דרישות הגילוי בדוחות הכספיים.
המפקח על הבנקים הנחה את התאגידים הבנקאיים שיפעלו באופן שיבטיח את עמידתם בדרישות הגישה הסטנדרטית של הנדבך הראשון ובדרישות הנדבך השני והשלישי של המלצות באזל II עד סוף שנת 2009. בשנת 2009 נדרשים התאגידים הבנקאיים לחשב את יחס ההון המזערי על פי באזל II, במקביל להמשך החישוב על פי באזל I. המלצות וועדת באזל מקנות למפקחים במדינות השונות שיקול דעת באשר לדרך היישום של המלצות מסוימות של הוועדה (National Discretion). הוראת השעה משקפת את עמדת המפקח בכל אחד מהנושאים בהם ניתן לו שיקול דעת. עמדת המפקח גובשה תוך בחינת ההתייחסות לנושא ברשויות פיקוח אחרות ברחבי העולם ובחינת ההתאמה להוראות, לחוקים ולנתוני המשק הישראלי, במידת הצורך.
חזקיהו אמר עוד כי להערכתו יישום המלצות באזל יתרום תרומה משמעותית ביותר ליציבות המערכת הבנקאית בישראל. ההוראה תאיץ אימוץ של שיטות ניהול סיכונים משופרות כך שדרישות ההון יהיו רגישות יותר לפרופיל הסיכון של התאגיד הבנקאי. בנוסף, ההוראה תיצור התאמה גבוהה יותר בין פרופיל תיק האשראי, הרכב הלקוחות, דירוגם ואופיים לבין ההון שיוקצה מנגד.
חזקיהו ציין גם כי ההוראה כוללת, לראשונה, דרישה להקצאת הון כנגד הסיכונים התפעוליים בבנק וכי התאגידים הבנקאיים נדרשים לקיים תהליכים פנימיים להקצאת הון בגין סיכונים שאינם נכללים בנדבך הראשון, לרבות סיכון ריכוזיות, סיכון ריבית בתיק הבנקאי, ועוד. בנוסף, המפקח על הבנקים הדגיש את הקשר אשר צריך להתקיים בין סך ההון שעל תאגיד בנקאי להחזיק כנגד סיכוניו ובין חוסנם ויעילותם של תהליכי ניהול הסיכונים והבקרות הפנימיות שבתאגיד.
המפקח על הבנקים הדגיש גם את אחריות הדירקטוריון וההנהלה הבכירה לשימור מערכות ותהליכים הולמים לניהול סיכונים. נדרשת הבנה, מעורבות ורמת פיקוח מתאימה של הדירקטוריון וההנהלה הבכירה על תהליכי הניהול, הנהלים ומסגרת הבקרה הכוללת. חזקיהו ציין עוד כי "יש לשפר את קביעת מדיניות הסיכון, לחזק את פונקציות ניהול ובקרת הסיכונים ולבסס תהליכים סדירים לזיהוי והערכה של מוקדי הסיכון, ולקבוע נהלים לבקרתם".
בנוגע למשבר האשראי אמר חזקיהו כי "הפתרון הטוב ביותר להתגבר על מחנק האשראי במשק הוא החייאת שוק האג"ח הקונצרני. לעומת אשראי בנקאי בהיקף של 550-500 מיליארד שקל בממוצע לשנת 2008, שהיא מערכת פעילה ואף ממשיכה להתרחב, מערכת האשראי החוץ בנקאית שהגיעה ל-350-300 מיליארד שקל, נעצרה לחלוטין".
חזקיהו אמר עוד כי צריך להגן על המערכת הבנקאית ולא לדרוש ממנה להיות תחליף למערכת האשראי החוץ בנקאית מאחר שעליה להיות מוכנה להתמודד עם המשך המשבר הפיננסי. "המשבר היום הוא עדיין מתון יחסית והמצב בארץ טוב יותר לעומת המצב בעולם, לעומת מה שעלול לקרות".
"טוב תעשה המערכת הבנקאית אם תפעל להגדלת היקף ההון העצמי שלה, כל עוד לא יצאנו מהמשבר הפיננסי", אמר חזקיהו.
