המפקח על הבנקים: "הפתרון למחנק האשראי טמון בהחייאת שוק האג"ח הקונצרני"
לקראת אימוץ נורמות הפיקוח המקובלות במשקים המתקדמים, הוראות באזל II, פירסם המפקח על הבנקים, רוני חזקיהו, הוראת שעה בנושא: "מסגרת עבודה למדידה והלימות הון". ההוראה מבוססת על המלצות וועדת באזל מיוני 2006 (באזל II). בנוסף פורסמו קבצי שאלות ותשובות ומתכונת דיווח לפיקוח. מסגרת העבודה כוללת את התקן הבינלאומי בנושא הלימות הון, וכן תקנים בנושאי ניהול סיכונים וממשל תאגידי.
חזקיהו קיים היום מפגש עיתונאים בירושלים בו אמר כי בכוונת הפיקוח על הבנקים למזג הוראת שעה זו בהוראות הפיקוח הקיימות החל משנת 2009. הוראת השעה כוללת שלושה נדבכים: הנדבך הראשון הכולל דרישות להקצאת הון, בגין סיכון אשראי, סיכון תפעולי וסיכון שוק. הנדבך השני מתייחס לתהליך הפיקוחי וכולל דרישה שלתאגיד בנקאי יהיה תהליך להערכת הלימות הונו הכוללת ביחס לפרופיל הסיכונים שלו ואסטרטגיה לשמירה על רמת הון והנדבך השלישי מתייחס למשמעת שוק וכולל את דרישות הגילוי בדוחות הכספיים.
המפקח על הבנקים הנחה את התאגידים הבנקאיים שיפעלו באופן שיבטיח את עמידתם בדרישות הגישה הסטנדרטית של הנדבך הראשון ובדרישות הנדבך השני והשלישי של המלצות באזל II עד סוף שנת 2009. בשנת 2009 נדרשים התאגידים הבנקאיים לחשב את יחס ההון המזערי על פי באזל II, במקביל להמשך החישוב על פי באזל I.
המלצות וועדת באזל מקנות למפקחים במדינות השונות שיקול דעת באשר לדרך היישום של המלצות מסוימות של הוועדה (National Discretion). הוראת השעה משקפת את עמדת המפקח בכל אחד מהנושאים בהם ניתן לו שיקול דעת. עמדת המפקח גובשה תוך בחינת ההתייחסות לנושא ברשויות פיקוח אחרות ברחבי העולם ובחינת ההתאמה להוראות, לחוקים ולנתוני המשק הישראלי, במידת הצורך.
חזקיהו אמר עוד כי להערכתו יישום המלצות באזל יתרום תרומה משמעותית ביותר ליציבות המערכת הבנקאית בישראל. ההוראה תאיץ אימוץ של שיטות ניהול סיכונים משופרות כך שדרישות ההון יהיו רגישות יותר לפרופיל הסיכון של התאגיד הבנקאי. בנוסף, ההוראה תיצור התאמה גבוהה יותר בין פרופיל תיק האשראי, הרכב הלקוחות, דירוגם ואופיים לבין ההון שיוקצה מנגד.
חזקיהו ציין גם כי ההוראה כוללת, לראשונה, דרישה להקצאת הון כנגד הסיכונים התפעוליים בבנק וכי התאגידים הבנקאיים נדרשים לקיים תהליכים פנימיים להקצאת הון בגין סיכונים שאינם נכללים בנדבך הראשון, לרבות סיכון ריכוזיות, סיכון ריבית בתיק הבנקאי, ועוד. בנוסף, המפקח על הבנקים הדגיש את הקשר אשר צריך להתקיים בין סך ההון שעל תאגיד בנקאי להחזיק כנגד סיכוניו ובין חוסנם ויעילותם של תהליכי ניהול הסיכונים והבקרות הפנימיות שבתאגיד.
המפקח על הבנקים הדגיש גם את אחריות הדירקטוריון וההנהלה הבכירה לשימור מערכות ותהליכים הולמים לניהול סיכונים. נדרשת הבנה, מעורבות ורמת פיקוח מתאימה של הדירקטוריון וההנהלה הבכירה על תהליכי הניהול, הנהלים ומסגרת הבקרה הכוללת. חזקיהו ציין עוד כי "יש לשפר את קביעת מדיניות הסיכון, לחזק את פונקציות ניהול ובקרת הסיכונים ולבסס תהליכים סדירים לזיהוי והערכה של מוקדי הסיכון, ולקבוע נהלים לבקרתם".
בנוגע למשבר האשראי אמר חזקיהו כי "הפתרון הטוב ביותר להתגבר על מחנק האשראי במשק הוא החייאת שוק האג"ח הקונצרני. לעומת אשראי בנקאי בהיקף של 550-500 מיליארד שקל בממוצע לשנת 2008, שהיא מערכת פעילה ואף ממשיכה להתרחב, מערכת האשראי החוץ בנקאית שהגיעה ל-350-300 מיליארד שקל, נעצרה לחלוטין".
חזקיהו אמר עוד כי צריך להגן על המערכת הבנקאית ולא לדרוש ממנה להיות תחליף למערכת האשראי החוץ בנקאית מאחר שעליה להיות מוכנה להתמודד עם המשך המשבר הפיננסי. "המשבר היום הוא עדיין מתון יחסית והמצב בארץ טוב יותר לעומת המצב בעולם, לעומת מה שעלול לקרות".
הסכמי אברהם, החתימה בבית הלבן עם ישראל, איחוד האמירויות ובחריין, 2020, צילום: רשתות חברתיותהחלום הכלכלי - הסכמי אברהם רחבים
כמה תרמו הסכמי אברהם לכלכלת ישראל, מה החשיבות הגדולה שלהם ומה יקרה אם וכאשר סעודיה, סוריה ולבנון יצטרפו להסכמים
הסכמי אברהם סעודיה, סוריה, לבנון - אלו המדינות שעשויות לעשות שלום עם ישראל, או לפחות לחתום על הסכם נורמליזציה. סעודיה מאוד חשובה, בשל גודלה, חשיבותה, עושרה. סוריה ולבנון קריטיות לנו כי הן שכונות צמודות. העסקה החשובה להחזרת החטופים והפסקת האש עם החמאס היא בעצם הכרזה על סיום המלחמה האזורית. החות'ים שאמרו שהם במשחק כדי לתמוך באחים מהחמאס, לא צפויים להמשיך בלחימה. המייצרים יפתו מחדש, ויש לזה הקלה כלכלית משמעותית - עלויות ההובלה לישראל יפחתו.
איראן היא סימן שאלה גדול, אבל אחרי המכה שספגה ביוני, נראה שלמרות הקושי, הסדר בפיקוח על הגרעין יתקדם בעצלתיים ונגיע לסוג של הסדרה.
המזרח התיכון החדש הוא מזרח תיכון של ישראל חזקה, מרתיעה, עוצמתית. אף אחד לא רוצה להתעסק עם ה"משוגעים" ונראה שכך צריך להתנהג כאן, למרות שזה עלה לנו בתדמית שלילית במדינות אירופה. נראה שבהדרגה התדמית תשתפר, אבל זה נזק שעלול להיות גדול ושייקח זמן לתקן אותו. ישראל נתפסת במקומות רבים כבריונית, אפילו כרצחנית. בסוף עסקים נעשים בין אנשים - אנשים עם אנשים והדימוי הזה פוגע בעסקים.
עם זאת, צריך להסתכל על התמונה הרחבה. מול המפגינים והממשלות שתקפו את ישראל יש גם בתוך אירופה תמיכה של ציבור גדול שמפנים שישראל בעצם נלחמת את המלחמה של אירופה. האיסלם הקיצוני מתפשט באירופה עם עשרות מיליוני מהגרים וזה משנה את צביונה של היבשת. הימין באירופה מתעורר וגדל והוא עולה בסקרים ומתחזק בבחירות. זה קרה לאחרונה גם בצ'כיה - המיליארדר שחוזר לשלטון - ומה צפוי בבחירות באירופה בשנים הבאות?. זה יקרה במדינות נוספות.
מול הנזקים הכלכליים שנובעים מהתדמית השלילית, יש גם תועלת כלכלית גדולה מסיום המלחמה. ראשית ובאופן ישיר - הוצאות הביטחון ירדו דרמטית. שנית ובאופן עקיף, שיפור במצב הרוח ובסנטימנט מגביר צריכה, משפר צמיחה. שלישית - לנגיד כבר לא יהיה מנוס מלהוריד את הריבית. זהו, נגמרו התירוצים. זה כמובן טוב לצרכנים וללווים.
- האיחוד שחתם הסכם שלום עם ישראל לא יוותר עליו כל כך מהר
- סמוטריץ' חשף את מפת הריבונות - באמירויות הזהירו מקריסת 'הסכמי אברהם'
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ורביעית וזה המוקד הפעם - הסכמי אברהם עשויים להתרחב. יש מדינות לא מעטות שעשויות להצטרף למעגל, נראה שהראשונות הן סוריה, לבנון וסעודיה. אם אכן זה יקרה, אז ההשפעה על הכלכלה צפויה להיות מאוד משמעותית. שלום עם השכנות, יתורגם בהדרגה לעסקים וגם בסופו של דבר (אם כי לא בשנים הראשונות) לירידה בהוצאות הביטחון. הסכם נורמליזציה עם סעודיה עשוי לפתוח פעילות של סחר משמעותי והשקעות.
הסכמי אברהם, החתימה בבית הלבן עם ישראל, איחוד האמירויות ובחריין, 2020, צילום: רשתות חברתיותהחלום הכלכלי - הסכמי אברהם רחבים
כמה תרמו הסכמי אברהם לכלכלת ישראל, מה החשיבות הגדולה שלהם ומה יקרה אם וכאשר סעודיה, סוריה ולבנון יצטרפו להסכמים
הסכמי אברהם סעודיה, סוריה, לבנון - אלו המדינות שעשויות לעשות שלום עם ישראל, או לפחות לחתום על הסכם נורמליזציה. סעודיה מאוד חשובה, בשל גודלה, חשיבותה, עושרה. סוריה ולבנון קריטיות לנו כי הן שכונות צמודות. העסקה החשובה להחזרת החטופים והפסקת האש עם החמאס היא בעצם הכרזה על סיום המלחמה האזורית. החות'ים שאמרו שהם במשחק כדי לתמוך באחים מהחמאס, לא צפויים להמשיך בלחימה. המייצרים יפתו מחדש, ויש לזה הקלה כלכלית משמעותית - עלויות ההובלה לישראל יפחתו.
איראן היא סימן שאלה גדול, אבל אחרי המכה שספגה ביוני, נראה שלמרות הקושי, הסדר בפיקוח על הגרעין יתקדם בעצלתיים ונגיע לסוג של הסדרה.
המזרח התיכון החדש הוא מזרח תיכון של ישראל חזקה, מרתיעה, עוצמתית. אף אחד לא רוצה להתעסק עם ה"משוגעים" ונראה שכך צריך להתנהג כאן, למרות שזה עלה לנו בתדמית שלילית במדינות אירופה. נראה שבהדרגה התדמית תשתפר, אבל זה נזק שעלול להיות גדול ושייקח זמן לתקן אותו. ישראל נתפסת במקומות רבים כבריונית, אפילו כרצחנית. בסוף עסקים נעשים בין אנשים - אנשים עם אנשים והדימוי הזה פוגע בעסקים.
עם זאת, צריך להסתכל על התמונה הרחבה. מול המפגינים והממשלות שתקפו את ישראל יש גם בתוך אירופה תמיכה של ציבור גדול שמפנים שישראל בעצם נלחמת את המלחמה של אירופה. האיסלם הקיצוני מתפשט באירופה עם עשרות מיליוני מהגרים וזה משנה את צביונה של היבשת. הימין באירופה מתעורר וגדל והוא עולה בסקרים ומתחזק בבחירות. זה קרה לאחרונה גם בצ'כיה - המיליארדר שחוזר לשלטון - ומה צפוי בבחירות באירופה בשנים הבאות?. זה יקרה במדינות נוספות.
מול הנזקים הכלכליים שנובעים מהתדמית השלילית, יש גם תועלת כלכלית גדולה מסיום המלחמה. ראשית ובאופן ישיר - הוצאות הביטחון ירדו דרמטית. שנית ובאופן עקיף, שיפור במצב הרוח ובסנטימנט מגביר צריכה, משפר צמיחה. שלישית - לנגיד כבר לא יהיה מנוס מלהוריד את הריבית. זהו, נגמרו התירוצים. זה כמובן טוב לצרכנים וללווים.
- האיחוד שחתם הסכם שלום עם ישראל לא יוותר עליו כל כך מהר
- סמוטריץ' חשף את מפת הריבונות - באמירויות הזהירו מקריסת 'הסכמי אברהם'
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ורביעית וזה המוקד הפעם - הסכמי אברהם עשויים להתרחב. יש מדינות לא מעטות שעשויות להצטרף למעגל, נראה שהראשונות הן סוריה, לבנון וסעודיה. אם אכן זה יקרה, אז ההשפעה על הכלכלה צפויה להיות מאוד משמעותית. שלום עם השכנות, יתורגם בהדרגה לעסקים וגם בסופו של דבר (אם כי לא בשנים הראשונות) לירידה בהוצאות הביטחון. הסכם נורמליזציה עם סעודיה עשוי לפתוח פעילות של סחר משמעותי והשקעות.
