חשש בשוק: סרברוס עלולה להתנזל דרך אחזקתה במניות לאומי
סוף השבוע האחרון בתקשורת העולמית היה רווי כותרות הנוגעות בבעיות הקשות של ענף הרכב בארה"ב והכוונה היא לשלוש החברות הגדולות - פורד, ג'נרל מוטוס וקרייזלר. האחרונה מוחזקת בשיעור של קרוב ל-80% ע"י חברת סרברוס שמוכרת לנו בעיקר מסיפור השליטה בבנק לאומי.
סרברוס רכשה את האחזקה בקרייזלר בשנת 2007 בהשקעה אדירה של 7.4 מיליארד דולר. מאז נשחק שוויה של קרייזלר בצורה דרסטית (מדובר בחברה פרטית ולכן אין נתונים כפי שניתן להשיג על פורד או ג'נרל מוטורס) וכעת מחפשת סרברוס לבצע שותפות עם חברת ניסאן, לאחר שקודם לכן חיפשה סרברוס להגיע לשותפות עם ג'נרל מוטורס.
קרייזלר מכבידה על סרברוס
בשוק ממתינים כעת להתפתחויות בנוגע להזרמת כספים לשוק הרכב המקרטע. בכירי הקונגרס האמריקני מפצירים בשר האוצר הנרי פולסון להשתמש בכספי חבילת החילוץ בסך 700 מיליארד דולר שאושרה בחודש שעבר על מנת להלוות כספים ליצרניות הרכבים הגדולות במדינה.
דוברת בית הנבחרים ננסי פלוסי הייתה בין המחוקקים שנפגשו בשבוע שעבר עם המנכ"לים של ג'נרל מוטורס (סימול: GM), פורד מוטורס (סימול: F) וקרייזלר. שלושת החברות מבקשות הלוואה פדראלית בסך 50 מיליארד דולר שתעזור להם להתמודד עם מצב שוק המכוניות הגרוע ביותר ב-25 השנים האחרונות, ע"פ מקור אחד המקורב לעניין.
ריבקה לינדלנד, אנליסטית ב-IHS Global Insight אמרה בראיון ל-CNN כי "עזרה ממשלתית תעזור לשלוש יצרניות הרכב הגדולות להחזיק מעמד עד 2010 ותעניק לסרברוס הזדמנות לצאת מחלק ניכר מההשקעה בקרייזלר, יצרנית הרכב השלישית בגודלה בארה"ב."
פעיל בכיר בשוק ההון אמר היום ל-Bizportal בעניין זה כי "בהחלט אנחנו מדברים על אפשרות של לחץ על מניית לאומי מצד סרברוס, זאת כתוצאה מהסתבכות הקרן בהשקעה בסקטור יצרניות הרכבים בארה"ב." פעיל בכיר נוסף אמר ל-Bizportal כי "באופן כללי יש לחץ של פדניות בקרנות בעולם ובסופו של דבר סרברוס עלולה לנסות להתנזל דרך לאומי".
מפצלים החזקות ונפטרים מההגדרה כ"משקיע אסטרטגי"
קבוצת קרנות הגידור האמריקניות סרברוס וגבריאל קפיטל זכתה במכרז לרכישת מניות שליטה בבנק לאומי בנובמבר 2005. סרברוס שילמה 2.474 מיליארד שקל עבור 9.99% ממניות הבנק, מחיר שהיה גבוה ב-16% ממחיר מניית לאומי בבורסה דאז. החזקה שהיום אחרי שלוש שנים נאמדת ב-1.62 מיליארד שקל.
סרברוס היא קרן גידור בניהולו של סטיבן פינברג, וקרן גבריאל קפיטל היא בניהולו של עזרא מילקין. קבוצת סרברוס-גבריאל הייתה בעת הרכישה משקיעה אסטרטגית שהייתה מעוניינת להחזיק במניות לאורך זמן.
מדוע הייתה? כיוון שבזמנו קיבלה הקבוצה אופציה לרכוש עוד 10.01% מהמניות שבידי המדינה, בתוך שנה וחצי, ולהגיע בכך לאחזקה כוללת של 20% ממניות הבנק. אך לאחר כמעט שנתיים וחצי בה ניסתה הקבוצה לממש את האופציה אך לא נענתה בחיוב ע"י בנק ישראל החליטה הקבוצה, בחודש מאי האחרון, לפצל את החזקתה בבנק ל-2 החזקות, כך שסרברוס מחזיקה החזיקה בעת הפיצול ב-4.83%. מה שמאפשר לה לבצע פעולות במניות לאומי מבלי לדווח לבורסה.

בנק ישראל פרסם תכנית כוללת להקלות כלכליות לחיילי חובה
האמנה החדשה, שנקראת "אמנת זמינות פיננסית לסיוע לחיילים וחיילות בשירות חובה", תעודד את הבנקים להעניק פתרונות יצירתיים, להקפיא הליכים משפטיים ולשפר את הנגישות הפיננסית של חיילים לאורך השירות ובסיומו
הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל השיק מהלך ראשון מסוגו, שמטרתו להעניק סיוע פיננסי ייעודי לחיילי וחיילות חובה. האמנה החדשה, שאומצה באופן וולונטרי על ידי כלל המערכת הבנקאית, מתיימרת להתמודד עם תופעה שהפכה בשנים האחרונות לנפוצה במיוחד: חיילים בשירות סדיר שמוצאים את עצמם תחת עומס כלכלי מהותי, לעיתים כבר במהלך השירות, ונושאים איתם את נטל החובות גם לאחר השחרור.
היוזמה, הקרויה "אמנת זמינות פיננסית", נבנתה בשיתוף פעולה של שורת גופים ובהם הבנקים, חברות כרטיסי האשראי, איגוד הבנקים, משרד המשפטים (הסיוע המשפטי), רשות האכיפה והגבייה, ועמותת "נדן". לפי הפיקוח, מטרת האמנה אינה רק הקלה מידית על חיילים הנמצאים בקשיים, אלא גם מניעה, באמצעות כלים לשיפור הידע הפיננסי והנגישות לשירותים.
מרכיב מרכזי באמנה הוא הטיפול בחוב. על פי המתווה, בנקים שיעמדו בהוראות יקפיאו הליכים משפטיים למשך שנה לחוב של עד 15 אלף שקל, וינסו לגבש עם החייל החייב הסדר תשלומים מקל, בהתאם ליכולותיו. ההקפאה תוארך בעוד חודש אם החייל ריצה עונש מאסר של 30 יום ומעלה. מדובר במהלך שיש בו היבט חברתי מובהק, אם כי המבחן המשמעותי יהיה מידת השימוש בו בפועל, ובעיקר מידת שיתוף הפעולה מצד הבנקים עצמם, שיכולים אמנם להעניק הקלות נוספות, אך אינם מחויבים לכך.
כחלק מהשינוי, ימנו הבנקים אנשי קשר ייעודיים לחיילים, שיקבלו הכשרה ממוקדת בהובלת הגופים הרלוונטיים, כולל מפגש עם נציגי צה"ל והסיוע המשפטי, ויוכלו להציע פתרונות בהתאמה אישית. כל חייל יוכל לפנות לאיש הקשר בבנק שבו מתנהל חשבונו, ללא תלות במקום השירות או הסניף. במקביל, תוענק גמישות תפעולית, תעודת חוגר תוכר כאמצעי זיהוי רשמי לפעולות בסיסיות בבנק, חיילים יוכלו לפעול בכל סניף הקרוב אליהם ולא רק בסניף האם, ויונפקו כרטיסי חיוב דיגיטליים זמינים עבור חיילים המשרתים הרחק מהבית.
- סמוטריץ' נגד בנק ישראל: "אם הנגיד לא יוריד את הריבית אני אוריד מיסים"
- האם מתפתחת בבנק ישראל "דיקטטורה מחשבתית"?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באשר לאשראי, תצא המלצה להציע מסגרות מותאמות ליכולת הכלכלית של החיילים, תוך הפחתת סיכון להיכנסות למינוס או לחריגות לא מבוקרות. מעניין לראות שהאמנה אינה עוסקת רק בהיבט המיידי אלא גם בתקופות חריגות, כמו מלחמה. ההתייחסות למבצעים כמו "חרבות ברזל" ו-"עם כלביא" מעידה על לקח ברור שלמד הפיקוח: בתקופות לחימה נדרשת רמה גבוהה של גמישות ונכונות מצד המערכת הבנקאית לפעול ברגישות מול חיילים שנפגעו, נפצעו, או נמצאים בזמינות מבצעית אפסית.

קטאר נגד ישראל; ישראל נגד חמאס - תמונת מצב ומה צפוי להמשך?
הנשק של קטאר הוא הכסף, הכוח וההשפעה העולמית והיא עלולה לכוון אותו נגדנו; היא גם יכולה במישרין או דרך פרוקסי לקנות נכסים וחברות ישראליות - לא כדאי לזלזל בכוח שלה וברצון לנקמה; וגם - על הנהגת חמאס, על ארגונים נוספים בעזה שאולי יקבלו יותר כוח, ועל כך שאי אפשר לחסל רעיון
מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני, ראש ממשלת קטאר, לצד המנהיגים הקטארים משקיעים הון גדול בעשור האחרון כדי למרק את התדמית שלהם - לא טרור, לא איסלאם קיצוני, לא רק נפט. אנחנו הקטארים יודעים לחיות את החיים - כדורגל, מונדיאל, תיירות, והשקעות ענק סביב הגלובוס בנדל"ן, קבוצות כדורגל, מותגי על, תקשורת, וטכנולוגיה, הרבה טכנולוגיה, בעיקר AI. קטאר מחלחלת את הכסף שלה, גם באופן מושחת וגם בהשקעות, כדי להפוך למותג. כדי שהשם קטאר יתחבר לתיירות, עושר גדול, ספורט, רק לא טרור, עולם חשוך ופחד.
היא מצליחה. היא ניקתה את השם שלה והתרחקה בעיני רוב הציבור המערבי מטרור. כבר מזהים אותה עם כדורגל עולמי, תיירות, עושר, השקעות. אבל קטאר היא הבית של חמאס. קטאר סייעה ובנתה את חמאס, ובקטאר יש תמיכה גדולה וקשר עמוק גם לאיסלאם הקיצוני.
ההתקפה של ישראל בקטאר היא מכה גדולה לקטאר. לא דווקא בגלל הריבונות, לא בגלל שאכפת לה מה עלה בגורל מטרות החיסול, אלא בגלל שהעולם קורא שישראל תקפה מטרות טרור בקטאר. למה ואיך יש מטרות טרור בקטאר? אחרי שקטאר משקיעה ומתאמצת להתנקות, באה ישראל ועושה את החיבור בין קטאר לטרור. קטאר לא תשתוק, ואנחנו לא צריכים לזלזל בה. היא לא צפויה לשלוח מטוסים, היא לא צפויה להגיב צבאית, אבל פגענו בדבר הכי חשוב לה - בתדמית, והיא תחפש אותנו בסיבוב. יש לה הרבה כסף כדי לפגוע בנו, יש לה זמן, ויש לה השפעה כלכלית-עסקית על גופים רבים. ישראל יכולה להיפגע מכך. לא שזה לא מצדיק התקפה, אבל זו סוגיה שצריך להבין ולהיערך לה כדי למזער אותה.
לקטאר יש השקעות של מאות מיליוני דולרים ברחבי העולם, וזה יעלה תוך 3 שנים על טריליון דולר, זה אומר שיש לה כוח והשפעה בגופים רבים. וזה יגדל. אנחנו לא רוצים להגיע למצב שגופי השקעה שנשלטים על ידי הקטארים לא ישקיעו כאן. אנחנו לא רוצים שגופים תעשייתיים לא יקנו סחורה מישראל כי קטארים מחזיקים בהם, ואנחנו לא רוצים שגופי טכנולוגיה ו-AI שמוחזקים על ידי קטארים, יסתכלו עלינו אחרת, לא ישקיעו בחברות טכנולוגיה ישראליות ועוד.
- ההשקעה הגדולה של קטאר והאם היא יכולה להפוך ממעצמת אנרגיה למעצמה טכנולוגית
- קטאר 2036: אחרי המונדיאל קטאר מסמנת את האולימפיאדה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
קטאר גם יכולה לפעול בהפוך על הפוך - היא יכולה לבלוע חברות ישראליות דרך הגופים שהיא שולטת בהם. מה יקרה אם גוף ענק ירכוש את צ'ק פוינט ולקטאר יש בו החזקה מסוימת? או שגוף גדול יקנה את טבע ואותו גוף יירכש על ידי הקרן הקטארית או אנשי עסקים קטארים? לכסף יש משמעות גדולה, ובמלחמה של קטאר מול ישראל, הכסף הוא נשק משמעותי.