בנק ישראל בסקירה מקיפה: "ספק רב אופף עדיין את היקף המשבר ואת השפעותיו העתידיות"

על פי הנתונים הכלכליים לחודשים מאי עד אוגוסט נמשכה צמיחת המשק הישראלי, אמנם בקצב איטי מזה של השנים האחרונות, גידולו של היצוא הישראלי התמתן ולמרות השפעה ישירה ומשמעותית של המשבר העולמי אינה ניכרת בישראל, יש סימנים לחששות מהתרחבותו – ביניהם ירידה של הצריכה הפרטית, כך עולה מסקירת ההתפתחויות השוטפות של בנק ישראל המתפרסמת היום. הירידה החדה במניות של הבנקים ושל חברות הטכנולוגיה העילית בישראל משקפת ציפיות כי התמשכות המשבר בארה"ב והתפשטותו לגוש האירו תשפיע גם על ישראל, אומרים בבנק ישראל ומציינים, כי "אין סימנים להתערערות יציבותם של גופים פיננסים". בתוך כך, ההאטה בעולם ובארץ עשויה למתן בהמשך את הלחצים האינפלציוניים, למרות שקיימים גם סימנים ללחצי אינפלציה מקומיים. בסקירה גם בוחנים את שוק המגורים הישראלי ואומרים, כי על פי מרבית המדדים לא ניכרת התאוששות בענף הבנייה לאחר התכווצות הפעילות בו בשנים האחרונות ואף קיים חשש להרעה נוספת במצב הענף.

האטה צפויה אל מול הצמיחה בשנים האחרונות

האטה במשק הישראלי הייתה צפויה אומרים בבנק ישראל ומציינים את קצב הצמיחה הגבוה בשנים האחרונות, סגירת פער התוצר וסביבת התעסוקה המלאה. הלחצים האינפלציוניים והייסוף הריאלי המתמשך, אשר נבלם בתקופה הנסקרת, מתיישבים עם ההערכה שההאטה מבטאת במידה רבה התקרבות למיצוי כושר הייצור. בתקופת מאי עד אוגוסט החמיר המשבר הפיננסי בארה"ב, אך אין סימנים להשפעה ישירה שלו על המשק הישראלי, כלומר להתערערות יציבותם של גופים פיננסיים.

על רקע המשך ההאטה בצמיחה העולמית התמתן גידולו של היצוא הישראלי, אף כי יצוא האלקטרוניקה הוסיף לגדול בקצב נאה, הודות למצבו הטוב של ענף האלקטרוניקה בארה"ב. מאחר שמחירי התשומות והסחורות בעולם הוסיפו לעלות, תוך תנודות רבות, הורעו תנאי הסחר, והדבר הקשה על המשק הישראל אומרים בבנק ישראל ומוסיפים, כי בעוד שהשפעה ישירה ומשמעותית של המשבר העולמי אינה ניכרת בישראל הם מסכימים כי "יש סימנים לחששות מהתרחבותו – ביניהם ירידה של הצריכה הפרטית, לאחר הידרדרות מתמשכת במדדי אמון הצרכנים".

כמו כן, התמשכות המשבר בארה"ב והתפשטותו לגוש האירו ולמדינות נוספות בתקופה הנסקרת מגבירות את הציפיות כי המשבר העולמי ישפיע גם על ישראל דבר המשתקף בירידה החדה במדדי המניות של הבנקים ושל חברות הטכנולוגיה העילית בישראל.

בסקירת השליש השני של 2008, בוחנים בבנק ישראל את הנתונים הכלכליים ומציינים, כי התוצר המקומי הגולמי צמח ברביע השני ב-4.2 אחוזים, לאחר צמיחה של 5.6 אחוזים ברביע הראשון, והאטה זו בקצב הצמיחה הקיפה את מרבית ענפי המשק. המדד המשולב של בנק ישראל למצב המשק עלה בתקופה הנסקרת בשיעור קל של 2.9 אחוזים לעומת 8.4 בתקופה הקודמת. ההאטה התבטאה גם בירידת הכנסותיה של הממשלה ממסים לקראת תום התקופה הנסקרת, אך לא צפוי כי הגירעון יחרוג מתקרתו, אומרים בבנק. על אף כל אלה ההאטה לא השתקפה בשוק העבודה: האבטלה נמוכה מאוד ביחס לעבר, ונמשכה העלייה של השכר הנומינלי.

חשש להרעה נוספת במצב ענף הבנייה

על פי מרבית המדדים לא ניכרת התאוששות בענף הבנייה, לאחר התכווצות הפעילות בו בשנים האחרונות. בתקופה הנסקרת ירד מספר התחלות הבנייה, ירדו המכירות של דירות חדשות הנבנות ביוזמה פרטית, וירד היקף העסקאות בדירות, אומרים בבנק ישראל. עם זאת נרשמה עלייה בגמר בניית הדירות ובשטח התחלות הבנייה שביוזמה הפרטית. החל משלהי 2007 שוררים במשק תנאים נוחים לגידולה של פעילות הבנייה: הצמיחה במשק גבוהה, הריבית על המשכנתאות בשפל, ניתנות הטבות במס רכישה, והורד המע"מ - אך על אף כל אלה לא נרשם, כאמור, שיפור בפעילות הענף.

בתקופה הנסקרת הורעו מעט התנאים ששררו בראשית השנה: הצמיחה במשק הואטה, הואצה העלייה במחירי התשומות, והריבית החלה לעלות – ולכן יש חשש להרעה נוספת במצב הענף. עם זאת, סימן חיובי לעתיד הפעילות ניתן למצוא בעלייה חדה של מספר עסקות המקרקעין למגורים ברביע הראשון של השנה.

מענפי הבנקאות והפיננסים והתחבורה והתקשורת נפלטו מועסקים

בבנק ישראל אומרים היום, כי "המשבר בכלכלה העולמית המשיך לתת את אותותיו בתקופה הנסקרת, והחשש מהגורמים העומדים בבסיסו טרם התפוגג: אמנם זוהו וטופלו רבות מהבעיות שהתעוררו במגזר הפיננסי בעקבות משבר משכנתאות הסאב-פריים, אך ספק רב אופף עדיין את היקף המשבר ואת השפעותיו העתידיות; מחירי הדירות המשיכו לרדת במדינות רבות, בפרט במדינות המפותחות, ובפעילות הנדל"ן נמשכה ההאטה; מחירי הנפט ויתר התשומות אמנם ירדו, אך הם ממשיכים להיות תנודתיים, ומחירי הסחורות התייצבו ברמה גבוהה. השילוב בין הגורמים שמאיטים את כלכלת העולם לאלה היוצרים לחצים לעליות מחירים הביא לחשש מסטגפלציה".

מחד גיסא צפוי המשך ההתמתנות של הצמיחה העולמית, בגלל הקשיים הפיננסיים, ונדרשת מדיניות שתתמוך בפעילות ותקל על קשיי הנזילות. אך מאידך, עליית מחירי התשומות והסחורות מגבילה מדיניות מרחיבה, שעלולה להגביר את עליות המחירים, וחלק מהמדינות המתפתחות כבר מצויות בעיצומה של התפרצות אינפלציונית.

מהסקירה עוד עולה, כי עלייתו של מספר המועסקים הקיפה את המגזר העסקי והמגזר הציבורי גם יחד, אך התפתחות התעסוקה בענפיו השונים של המגזר העסקי לא הייתה אחידה: ענפי התעשייה, המסחר ותיקון כלי הרכב קלטו עובדים, ואילו מענפי הבנקאות והפיננסים והתחבורה והתקשורת נפלטו מועסקים.

הירידות בבורסה משקפות את האטה הצפויה אך ירידת הדולר לא הביאה לבלימת גידולו של היצוא

בבנק ישראל התייחסו גם לירידות בבורסה וציינו, כי במהלך התקופה ירד ברציפות מדד המניות הכללי בבורסה של תל אביב והיה נמוך ב 1.7- אחוזים מהממוצע של התקופה הקודמת לאחר שהשלים ירידה של כ-20% מתחילת השנה. מדדי המניות של הבנקים ושל חברות הטכנולוגיה העילית הובילו את הירידה, ואילו מדדי המניות של התעשייה, המסחר והשירותים ירדו במתינות. "בכך משתקפות הערכות המשקיעים בדבר מקורות המיתון – המשבר הפיננסי בארה"ב והאטה אפשרית בפעילות הטכנולוגיה העילית בעולם בעטיו – אף כי אלה טרם התבטאו בפעילות הריאלית", מציינים בבנק.

בהתייחסות לשוק המט"ח בו פעל בנק ישראל באגרסיביות על מנת להביא להפסקת הייסוף של השקל וכדי לחזק את הדולר, אומרים בבנק ישראל, כי הירידה החדה בשער החליפין של הדולר והרעת תנאי הסחר בשנתיים האחרונות עוררו חששות לבלימת גידולו של היצוא, אך חששות אלה לא התממשו עד כה. בתוך כך, חשוב לבחון את השפעת התהליכים האמורים על רווחיות היצוא לאורך זמן, וזאת במסגרת רחבה, אשר תאפשר להעריך את מידת הפגיעה ברווחיות ולהבין את הגורמים לה, אומרים בבנק.

הממצאים אכן מעידים על ירידה ניכרת של רווחיות היצוא בשנתיים האחרונות - אך זאת ביחס לרמת רווחיות גבוהה בפרספקטיבה ארוכת טווח. עוד מלמדים הממצאים כי ירידת הרווחיות נובעת בעיקר מההרעה בתנאי הסחר, ואילו השפעתו של שער החליפין הייתה נמוכה - עקב עליית המחיר הדולרי של היצוא וגלגול חלק מהפגיעה אל העובדים, על ידי שחיקת שכרם יחסית לייצור לשוק המקומי. הרעת תנאי הסחר - שלא כמו הייסוף בשער החליפין – פוגעת במשק בכללו, לא רק במגזר היצוא.