טרנס קלינגמן מאקסלנס: "לאור הפאניקה, מחובתנו לשאול האם הממשלה בארץ תיאלץ להציל בנק"

הבנקים בארץ במצב טוב יותר מאשר באירופה ובארה"ב והמערכת הבנקאית בישראל איתנה, כך לפחות עולה מדברים שאמר הבוקר סטנלי פישר אך הקריסה האחרונה בשוק האג"ח הקונצרני המקומי מהווה איום של ממש. טרנס קלינגמן, אנליסט באקסלנס " מתייחס היום לכך ואומר, כי "מחובתנו לשאול האם הממשלה בארץ תיאלץ להציל בנק מקומי".

הבנקים בארץ במצב טוב עם יחס הון של כ-6% מסך הנכסים ועם יחס פקדונות להלוואות מתחת 100%. יחסים אלו טובים משמעותית מהמצב באירופה - שם הבנקים ממונפים הרבה יותר. אמנם חלק מהבנקים בארה"ב ממונפים אפילו פחות מהבנקים בארץ אבל הם סובלים מבעיות חמורות באיכות תיקי האשראי. "לכן הסיכוי שבנק מקומי גדול יקלע לבעיות נמוך כרגע הודות לרמת מינוף יחסית נמוכה של המערכת הבנקאית יחד עם תיקי אשראי שרובם באיכות סבירה", אומר היום קלינגמן המנהל את מחלקת המחקר בבית ההשקעות אקסלנס.

"המצב הטוב יחסית של הבנקים בארץ מתבטא גם בשוק ההלוואות הבין בנקאית שממשיך לתפקד", אומרים באקסלנס. "מרווח התלבור (TELBOR) מעל המק"מ לתקופה של שלושה חודשים הגיע לשיא של 100 נקודות בסיס ביולי השנה ועומד היום על 60 נקודות בסיס בלבד. לעומת זאת, המרווח של הליבור (LIBOR) מעל ה- T-BILL האמריקני מתקרב ל- 400 נקודות בסיס."

האיום הגדול: התפרקות שוק האג"ח הקונצרני

"האיום הגדול ביותר על יציבות הבנקים נובע מהתפרקות שוק האג"ח הקונצרני", אומר קלינגמן. "בניגוד לאירופה ולארה"ב, משבר האשראי בארץ לא התחיל בבנקים אלא דווקא בשוק האג"ח".

באקסלנס מסבירים כי בעקבות רפורמת בכר נוצר שוק אג"ח קונצרני ענק בשנים 2004-2007 ולכן הבנקים בארץ לא הצליחו להגדיל את תיקי האשראי שלהם באופן משמעותי בשנים אלו על אף הצמיחה היפה במשק. הבנקים דווקא שמחו להעביר חלק מסיכון האשראי של החברות הישראליות לשוק האג"ח תוך הקפדה לשמור לעצמם את מיטב הביטחונות. בפועל, אומרים באקסלנס, גידול האשראי הבנקאי הפך להיות אנטי-מחזורי בניגוד למגמה של פריחת תיקי האשראי של הבנקים האמריקנים והאירופיים.

"לכן, עד כה הבנקים בארץ יכלו להרגיש בנוח עם החשיפה שלהם לחברות הגדולות תוך ידיעה ששוק האג"ח יספוג את רוב ההפסדים הראשוניים", קובע קלינגמן ואומר שכעת הסיפור קצת שונה. "הקריסה האחרונה בשוק האג"ח מעוררת חשש כבד לגבי היכולת של חלק מהחברות - בעיקר בתחום הנדל"ן והאחזקות - למחזר את החוב שלהן בשוק האג"ח. במקרה כזה החברות האלה יפנו לבנקים, אבל רוב הבנקים הגיעו קרוב למגבלות הרגולטוריות של חשיפה ללווה בודד ולכן היכולת שלהם לעזור מוגבלת".

העדר מקורות מימון נזילים עלול לגרור לקריסה של אחד או שתיים מהחברות הגדולות, הטייקונים, דבר שיאלץ את הבנקים להתחיל להפריש סכומים ניכרים בגין האשראי הבנקאי ללווים אלו, אומר קלינגמן.

אם מסתכלים אחרוה, לימי 2001-2002, ניתן לראות כי בעקבות המגבלות שחלות על החשיפה ללווה בודד הבנקים יכולים באופן אובייקטיבי לספוג את ההפסדים שיכולים להיווצר עקב קריסה פוטנציאלית של כמה חברות נדל"ן ואחזקה.

אבל, לאור המצב בשווקים אומרים באקסלנס, כי זה לא הזמן להעמיד במבחן את נאמנות המפקידים בארץ כשהם רואים לנגד עיניהם איך בנקים אחרים בעולם קורסים בעקבות חששות לגבי מצבם הפיננסי. "באווירה השברירית השוררת כרגע אסור לסמוך יותר מדי על התנהגות רציונאלית של מפקידים לנוכח חדשות רעות והפסדים מצד הבנקים ובהעדר מנגנון של ביטוח פקדונות".

לאור כל זאת, ראוי, כי "הממשלה ובנק ישראל יעקבו מקרוב אחר המתרחש בשווקים ויערכו למצבים בהם תדרש התערבות מהירה בשווקים במטרה למנוע זעזועים מיותרים", מסכם מנהל חדר המחקר.

בעלי המניות עלולים להיפגע

בתוך כך, באקסלנס מסתכלים גם על בעלי המניות בבנקים ואומרים, כי "ניתן לצפות לשורה של גזרות מבנק ישראל החל מ-2009 כדי לשמור על היציבות של המערכת הבנקאית תוך התעלמות מהאינטרסים של בעלי המניות. לבנק ישראל יש היסטוריה של התערבות רגולטורית יזומה (לדוגמה ההנחיה לבנקים ב-2001 להגדיל את רמת ההפרשות) והפעם נדמה לנו שזה יתחיל עם איסור גורף על חלוקת דיבידנדים".

להערכת אקסלנס התהליך בו התחיל בנק ישראל בראשית שנה זו בעניין יחס ההון המזערי במערכת הבנקאית בישראל יואץ ב-2009.