כלכלני UBS על המשבר: "אין מה לדבר כרגע על תימחור של מניות"

הכותרות בסוף השבוע האחרון לא השאירו הרבה מקום לתהיות וביום שני פתחו השווקים בירידות שערים חדות ביותר. באסיה, שם נפתח שבוע המסחר רק היום, נפלו המדדים המובילים ביותר מ-5%. אצלנו נרשמות זה יום שני ברציפות ירידות תלולות אשר שולחות את מדד המעו"ף לשפל של כמעט שנתיים.

ליהמן ברדרס, בנק ההשקעות הרביעי בגודלו בארה"ב, קרס אתמול והשאיר יותר מ-60 מיליארד דולר חובות תחת סימן שאלה. קריסתו במקביל לחששות מפני פשיטות רגל נוספות בקרב בנקי ההשקעות הגדולים או חברות הביטוח כגון הענקית AIG, מעמידים את המשקיעים ברחבי העולם חסרי אונים. בבנק ההשקעות השוויצרי, UBS, החליטו לבדוק מה קרה בשבוע האחרון לתיאבון המשקיעים לסיכון ולהשוות את המצב כיום לתקופה שבאה לאחר קריסתו של בר סטרנס, במארס השנה.

"במהלך שבוע שעבר ראינו נפילה נוספת בתיאבון לסיכון", כך פותחים האנליסטים את סקירתם. "בהתחשב באירועים שהתרחשו לאורך סוף השבוע האחרון, זה ברור שחוסר הוודאות עלתה ושהחששות התחזקו".

מדוע המצב בשווקים לא דומה למה שהיה במארס

"אופק ההשקעה הנראה היום שונה באופן מהותי ממה שהיה בחודש מארס, כאשר שוקי ההון החלו מזנקים". אומרים ב-UBS. "במיוחד, היסודות הכלכליים השוררים היום בשווקים הרבה יותר מאתגרים ותגובות קובעי המדיניות נתפסים כמאוד לא מספקים, בהתמודדות עם משבר המגורים האמריקני וגיוסי ההון". בהמשך לכך, אומרים הכלכלנים, כי עד שתתבהר התמונה, התאוששות בתיאבון לסיכון, נראית בלתי סבירה.

כשמשווים בין הימים היום לימים שלאחר הצלתו של בר סטרנס, בנק ההשקעות האמריקני שנמכר לג'י.פי מורגן בתיווכו של הפדרל ריזרב האמריקני, צריך לזכור שממארס עד לקריסתו של ליהמן ברדרס העמיקו מדדי המניות את רמתם. ב-UBS נוגעים גם בנקודה זו כאשר הם מתייחסים לתמחור המניות. "אף על פי, שהתמחור ברחבי שוקי ההון הגלובליים נראה משכנע, אנחנו לא מאמינים שערך, לבדו, עשוי להיות זרז לריבאונד. קודם לכן, היסודות בשווקים והמדיניות צריכים להשתפר".

האנליסטים קובעים, שאחרי ש"האבק ישקע ואי הוודאות תתפוגג" תמחור המניות בשווקים מצביע על כך שייווצרו הזדמנויות טובות להרוויח, "אך עדיין, מוקדם מידי להתכונן למהלך שכזה".

בשורה התחתונה, ב-UBS אומרים שמבחינה אזורית הם נותנים "משקל יתר" לארה"ב ו"משקל חסר" לאירופה ובריטניה. מבחינת סקטורים מומלצים הם נוקטים בגישה הדפנסיבית ושמים "משקל יתר" לתקשורת, חברות בינלאומיות העוסקות בייצור ושיווק מוצרי יסוד (כגון מוצרי מזון, משקאות, מוצרי הגיינה, תרופות) וטכנולוגיה ו"משקל חסר" לאנרגיה, חומרים, חברות מתחום מוצרי הצריכה בארה"ב והשרות הציבורי.