מיסוי הכנסות תושב ישראל מעבודות תרגום לגרמניה

שאלה: ------- נישומה כבר עובדת כמה שנים כמתרגמת מעברית לגרמנית בעבור מו"לים מגרמניה. היא מקבלת שכר שנתי של כ-100 אלף אירו, ובגרמניה מנכים לה מס בסך כ-40 אלף אירו (40%). הנישומה רוצה לפתוח תיק ברשות המסים בישראל [להלן - "רשות המסים"], ולכן היא נדרשה להגיש דוחות שנתיים משנת 2002. השאלות: 1. מהו דין המס שנוכה בגרמניה ? 2. האם הוא מתקזז מן המס בישראל ?

תשובה: --------- אני מניחה, כי הנישומה הנה תושבת ישראל, על פי הוראות פקודת מס הכנסה (נוסח חדש), התשכ"א-1961 [להלן - "הפקודה"], וכן לעניין הוראות האמנה למניעת כפל מס שבין ישראל לגרמניה [להלן - "האמנה"]. על פי הוראות הפקודה, הנישומה כפופה למס בישראל, בגין הכנסותיה משירותי התרגום (כעובדת שכירה או כעצמאית), בין ששירותיה ניתנו בישראל ובין שניתנו בגרמניה. באשר לשנת המס 2002 (טרום תיקון 132 לפקודה), הכנסה מעבודה שבוצעה מחוץ לישראל כפופה למס בישראל רק אם מקורה במשלח היד, שהנישום עוסק בו בדרך כלל בישראל (נניח כי זהו המצב בנסיבות עניין זה). כללי הזיכוי ממס זר קבועים בסעיפים 210-199 לפקודה. ככלל, לתושב ישראל יינתן זיכוי בשל מסי חוץ, ששילם לרשויות המסים של מדינה זרה, בגין הכנסות שהפיק באותה המדינה. סכום הזיכוי לא יעלה על סכום המס, החל בישראל על אותה ההכנסה. מקום שבו ההכנסה הופקה במדינה גומלת (מדינה שעימה חתומה ישראל על אמנה למניעת כפל מס), יינתן זיכוי רק בגין מס, שהטילה המדינה הגומלת על הכנסתו של תושב ישראל, בהתאם להוראות האמנה. בהיעדר נתונים בשאלה, נבחן להלן את האפשרויות השונות. אם הכנסת הנישומה נובעת מעבודה או משירות, שהיא ביצעה בישראל, גרמניה אינה רשאית למסותה על פי האמנה, בין שמדובר בשכר עבודה ובין שמדובר בהכנסה משירותים מקצועיים כעצמאית. במקרה, כאמור, המס שנוכה בגרמניה לא יינתן כזיכוי מן המס הישראלי החל על ההכנסה. הפתרון יהיה, שהנישומה תגיש בקשה לרשויות המסים בגרמניה לקבלת החזר המס שנוכה מהכנסתה. אם הכנסת הנישומה הנה שכר עבודה בגין עבודה שבוצעה בגרמניה, רשאית גרמניה לחייבה במס ככל שמדובר במעסיק, שהנו תושב גרמניה (כך עולה מנתוני השאלה), בהתאם לסעיף 9 לאמנה. אם הכנסת הנישומה הנה משירותים מקצועיים שניתנו בגרמניה (כעצמאית), רשאית גרמניה לחייבה במס רק אם קיים לנישומה "בסיס קבוע" (fixed base) בגרמניה, העומד לרשותה דרך קבע לצורך מתן השירותים, בהתאם לסעיף 8 לאמנה. בסיס קבוע הנו מקום פיזי מוגדר, בעל קביעות מבחינת מיקום וזמן, המשמשים את הנישום לצורך מתן השירותים. דוגמאות לכך הן: משרד או חדר, העומדים בקביעות לשימוש הנישום, אף אם הם מצויים בחצרים של מקבל השירות. ככל שקיים לנישומה בסיס קבוע, כאמור, כך רשאית גרמניה לחייבה במס, בגין ההכנסה הנידונה. אם התקיימו הנסיבות, המנויות בסעיפים 8 או 9 לאמנה, על פי העניין, אשר מעניקות לגרמניה את הזכות לחייב בתשלום מס הכנסה, כאמור, את תושב ישראל, הרי המס שהוטל בגרמניה יהיה בר זיכוי, לעומת המס הישראלי החל על ההכנסה, עד לסכום המס המגיע בישראל בגין אותה ההכנסה. זאת, כאשר עודף הזיכוי יהיה בר ניצול בחמש השנים העוקבות, לעומת ההכנסות מאותו ה"סל". קרי, הכנסות משכר או מפעילות עצמאית, על פי העניין, שמקורן מחוץ לישראל (לאו דווקא גרמניה). אם לא התקיימו הנסיבות הנדרשות, תסרב ישראל ליתן את המס הגרמני כזיכוי מן המס הישראלי, והנישומה תוכל לבקש את החזר המס מרשויות המסים בגרמניה. בהיעדר מזור מצד רשויות המסים בגרמניה, תהיה הנישומה רשאית לפנות לרשות המסים בישראל - להליכי הסכמה הדדית, בהתאם לסעיף 21 לאמנה (הסעיף קובע, כי אם הוכיח תושב אחת מן הארצות, שפעולת רשויות המסים של מדינות הצדדים המתקשרים גרמה, או תגרום, למסי כפל בניגוד להוראות אמנה זו, יהיה אותו התושב זכאי להגיש את עניינו לפני הרשות המוסמכת של הארץ שהוא תושבה (במקרה של ישראל - היחידה למיסוי בין-לאומי ברשות המסים). נמצאה תביעתו של התושב ראויה לעיון, תשתדל הרשות המוסמכת של ארץ זו לבוא לכלל הסכמה עם הרשות המוסמכת של הארץ האחרת, לשם מניעת מסי כפל. בשולי הדברים נציין, כי תושב ישראל שהכנסתו נובעת מעבודתו כשכיר, אולם לא מנוכה מס משכרו, בהתאם להוראות הפקודה (דהיינו, מס על פי שיעורי המס הישראלי, המועבר לרשויות המסים), חייב בהגשת דוח שנתי על הכנסותיו. תושב, המועסק בידי מעסיק תושב חוץ, ומבצע בעבורו עבודה מחוץ לישראל, הוא דוגמה קלאסית למצב זה. שכן, למעסיק הזר אין תיק ניכויים בישראל, והוא אינו מנכה מס ישראלי במקור משכר העובד. העובד נדרש אפוא לפתוח תיק ברשות המסים ולהגיש דוח שנתי. המשיבה - ממשרד ארצי את חיבה, פתרונות מיסוי בע"מ.

התשובות אינן מהוות תחליף לייעוץ משפטי, ואין המומחים המשיבים או המערכת אחראים לתוצאות השימוש בהן. באדיבות "כל-מס" מבית חשבים ה.פ.ס. מידע עסקי בע"מ