ניכוי הוצאות ביטוח לאומי שהוצאו מחוץ לישראל

זה שנים רבות, אנו עדים לגלובליזציה ולגידול ניכר בפעילות הבינלאומית של חברות ויחידים ישראליים בשוק הבינלאומי. . ניקח כדוגמא יחיד תושב ישראל הפועל כעצמאי ומעניק שירותי הנדסה בבולגריה לחברות תושבות בולגריה. בבולגריה, ככלל, יידרש היחיד לשלם דמי ביטוח לאומי בשיעור כולל של כ- 29%, עבור ביטוח פנסיוני, ביטוח בריאות, אבדן כושר עבודה, וכן זכאות לדמי לידה ואבטלה. התרת תשלומים אלו בישראל:הזכות המהותית לניכוי הוצאות בישראל מפורטת בסעיף 17 לפקודה, לפיו ניתן לנכות "יציאות או הוצאות שיצאו כולן בייצור הכנסתו בשנת המס ולשם כך בלבד". נציין כי לעניין ניכוי דמי בט"ל בישראל, קיימת התייחסות ספציפית בסעיף 47א(א) לפקודה, תוך התניה כי תשלום דמי הביטוח הינו בגין הכנסה שאינה הכנסת עבודה. בע"א 311/79 - שמעון גוטהלף , נקבע שסעיף 47א' הוא סעיף ספציפי הדן בהסדר של הוצאה מסוימת, לעומת סעיף 17 שהוא סעיף כללי ודן בכל ההוצאות לפיכך, ההסדר מיוחד הקבוע בסעיף 47א' לפקודה דוחה את האמור בסעיף 17 לפקודה לגבי הוצאות הניתנות לניכוי בדרך כלל. מכאן, שגם בהנחה כי ההוצאה עומדת בתנאי סעיף 17, מוגבל ניכויה. ואולם, סעיף 47א(א) לפקודה מגביל התרת הוצאות ששולמו לפי חוק הביטוח ומס מקביל, ולא הוצאות ששולמו לפי חוקי מדינות זרות. אם כך, מה דינן של ההוצאות אלו שהוציא מיודענו המהנדס המעניק שירותים בבולגריה? בהעדר הסדר ספציפי בפקודה, יש לפנות להסדר הכללי הקבוע בסעיף 17 לפקודה. בפסק דינו בביה"מ המחוזי בת"א בעניין ורד פרי נקבע אך לאחרונה כי יותר למערערת, אם לשני ילדים, שהינה עורכת דין עצמאית, לנכות כהוצאה בייצור הכנסתה, תשלומים ששלמה למעון יום לילדים ומועדונית, עבור ילדיה.: "דומה כי אין מחלוקת בין הצדדים כי השמת ילדי המערערת במסגרות השגחה היא כורח, בלתו לא הייתה היא יכולה להשיא הכנסות. . ." אם כך עניין לנו בהוצאה שהיא כורח לשם היציאה לעבודה ולמשך ביצועה מחד ומאידך ההוצאה מקפלת בתוכה מרכיב מסוים שהוא אישי. משנקבע כי המדובר בהוצאה הכרחית לשם יצור הכנסה וקשורה אליה, פנה כב' השופט לבחון האם ההוצאה האמורה עומדת בהוראת סעיף 17 לפקודה, דהיינו שיצאה כולה בייצור הכנסתו של הנישום בשנת המס, וקבע כי המילים "ולשם כך בלבד" מתייחסות לאותו חלק, ככל שניתן לבודדו, שהוא עסקי "טהור" וכי מקום ובו נישום מצליח לשאת בנטל להוכיח ולשכנע כי קיימת הוצאה על פי סעיף 17, המשמשת אותו בייצור הכנסתו, וניתן לכמת חלק זה מתוך השלם, תוך בידוד החלק שאינו משמש בייצור הכנסה, יהא מקום להתיר חלק זה בניכוי.. לאור פסק דין זה, לדעתנו, ניתן להכיר בתשלומים לביטוח הלאומי בחו"ל שהוציא הנישום, במיוחד כאשר לא קיימת אמנה לביטחון סוציאלי עם מדינת המקור (בולגריה), כך שהכנסתו של היחיד ממילא מבוטחת ע"י תשלום למוסד לביטוח לאומי בישראל. תשלום דמי הביטוח במדינת החוץ הוא כורח, בלתו לא היה הנישום, יכול להשיא הכנסות. לכן, לדעתנו, ניתן לתמוך בעמדה לפיה יחיד עצמאי תושב ישראל המשלם דמי ביטוח לאומי במדינה זרה רשאי לתבוע הוצאה זו בניכוי. אמנם ניתן לסבור שרכיבים מסוימים מכלל תשלומי הבט"ל בחו"ל, כדוגמת ביטוח בריאות, הינם פרטיים במהותם ולפיכך לפנינו "הוצאה מעורבת", ואולם כפי שעולה מפסק הדין המובא לעיל, ניתן לכמת ולבודד חלק זה מתוך השלם. לדעתנו האמור לעיל יחול גם על שכיר ששילם דמי בט"ל בחו"ל משום שסעיף 17 אינו נחלתם של הנישומים העצמאים אלא חל לגבי כלל ציבור הנישומים. הכותבים- ממשרד ארצי-חיבה רואי חשבון.

המידע באדיבות "כל-מס" מבית חשבים ה.פ.ס. בע"מ