הבורסה בת"א סגרה בעליות שערים: כיל צנחה 4.5%, גררה את החברה לישראל והכבידה על המעו"ף

מדד הבנקים טיפס 2.8%. מכתשים אגן זינקה 4.4% על רקע ההודעה של כור. בזן ירדה 2.5% ואילו פז נפט טיפסה 3.3%
עדי בן ישראל |

המדדים המובילים בבורסה בתל אביב סגרו את יום המסחר בעליות שערים מתונות יחסית, בעיקר במדד המעו"ף. המדד המוביל סגר בעליה של 0.42% לאחר שכבר נסחר בעליה של יותר מ-1.5%, זאת על רקע הירידות החדות שרשמה מניית כיל ובעקבותיה מניית החברה לישראל. החוזים בוול סטריט תרמו גם הם להתמתנות העליות. בנק ואף אמריקה פרסם תוצאות לרבעון הראשון, פספס את התחזיות והעביר את החוזים לירידות.

נעבור לשווקים הגלובלים, שם נרשמות בימים האחרונים עליות חדות. חברות מובילות בארה"ב, כדוגמת גוגל, האניוול, קטרפילר ועוד, פרסמו ביום שישי דוחות כספיים חיוביים שגברו על התחזיות המוקדמות. הדוחות הטובים, שלוו מצד חלק מהחברות בהעלאת התחזיות להמשך השנה, הביאו להפגה מסוימת של החששות בשווקים וגורמים למשקיעים להאמין כי החברות יוכלו לצלוח את המשבר הכלכלי. האופטימיות הגיעה הבוקר גם לשוקי אסיה, כאשר המדדים טיפסו לשיא של 7 שבועות והשלימו עלייה של כ-12% מאז ה-17 במארס, עת חולץ בית ההשקעות האמריקני בר סטרנס בידי ה'פד' (מה שמסמן בעיני רבים נקודת מפנה במשבר). החוזים העתידיים בוול סטריט מצביעים לפי שעה על יציבות בפתיחת יום המסחר היום אחר הצהריים.

לא רק בחו"ל מפורסמים הדוחות הכספיים לרבעון הראשון של 2008. בת"א מתחילים להרגיש כבר את עונת הדוחות כאשר החברות הדואליות מתחילות כבר לפרסם את תוצאותיהן הרבעוניות, כאשר בחודש הבא יצטרפו אליהן שלל החברות המקומיות.

באחד העם שאבו עידוד גם מהעלאת דירוג האשראי של ישראל בידי סוכנות הדירוג הבינלאומית מודי'ס, אשר העלתה את הדירוג של ישראל ל-A1 (מקביל לדירוג של +A). בכך הושלמה העלאת הדירוג של ישראל בידי כל 3 חברות הדירוג הבינלאומיות: מודי'ס, S&P ופיץ'. המשמעות: זריקת עידוד המעידה על חוזקו של המשק הישראלי, והקלה ביכולת גיוס החוב של ממשלת ישראל.

לא נתעלם, כמובן, מימי החג הפוקדים את הבורסה. באחד העם ייסגר המסחר השבוע מוקדם מהרגיל (בשעה 14:45), ואם ההיסטוריה מהווה איזשהו אינדיקטור, הרי שהימים הקרובים צפויים להיות חיוביים. לפי בדיקה שערכו כלכלני בנק הפועלים, מאז 1996 היו רק שנתיים שהבורסה ירדה בחול המועד פסח (2002-2003). בשנתיים נוספות (1996 ו-2006) שמרה הבורסה על יציבות וביתר השנים נרשמו עליות.

מדדים מובילים: המעו"ף עלה ב-0.42% ל-1,095 נקודות, ת"א 100 טיפס 0.76% ל-1,016 נקודות, מדד הבנקים הוסיף 2.87% ומדד הנדל"ן התחזק ב-1.55%.

מניות במרכז

מכתשים אגן דיווחה הלילה כי בעלת השליטה כור קיבלה פניות מגורמים בינלאומיים בדבר רכישת 50% מהחזקותיה בחברה. כור דחתה לפי שעה את ההצעות אולם היא הדגישה כי היא מקיימת מגע לשיתוף גורם בדבוקת השליטה בחברה, וזאת בשיעור שלא יעלה על מחצית מדבוקת השליטה. כור הודיעה עוד, כי היא רכשה מניות בנק ברקליס ומתכננת להשקיע בקרדיט סוויס, וכמו כן היא נסוגה מהאפשרות של רכישת חברת התקשורת ההודית טאטא.

כיל קיבלה הבוקר העלאת מחיר יעד ל-80 שקל למניה . המניה פתחה את היום בזינוק של כ-3%, אולם בצהריים היא עברה לירידה של כ-2.5% לאחר שנודע כי הממשל הסיני מטיל מגבלות על מחירי הדשנים. לימור גרובר מפסגות מסרה ל-Bizportal, כי הירידה אינה מוצדקת שכן מהלכיו של הממשל הסיני ישפיעו רק על מניות הדשנים הסיניות, ולראיה מניות הדשנים באירופה דווקא עולות.

אורמת ריכזה עניין וזגרה בירידות לאחר שהודיעה בסוף השבוע כי החברה הבת בארה"ב, אורמת נבאדה, מכרה חלק מהבעלות שלה במפעל החשמל הגיאו-תרמי, גלנה 3, לבתי ההשקעות מורגן סטנלי וליהמן ברדרס תמורת סכום של 64 מיליון דולר, כחלר מתהליך גיוס הון עליו הודיעה כבר החברה.

טבע נסחרה על רקע סקירת מריל לינץ' לקראת הדוחות. האנליסטים מסרו כי החברה צפויה לעקוף את התחזיות שלהם, אולם הם "שומרים על המלצת 'נייטרלי' בשל שווי גבוה יחסית לחברות אחרות בקבוצה".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
שי אהרונוביץ, רשות המסים (עמית אלפונטה)שי אהרונוביץ, רשות המסים (עמית אלפונטה)

המענק לעובדים ייכנס כבר מחר: רשות המסים מקדימה את הפעימה השנייה

כ-201 אלף זכאים יקבלו כ-410 מיליון שקל ישירות לחשבון הבנק, חודש מוקדם מהמתוכנן, כדי להקל על משפחות לפני החגים. ניתן עדיין להגיש בקשות למענק עבור 2023 באתר רשות המסים

צלי אהרון |


רשות המסים מודיעה על הקדמת הפעימה השנייה של מענק עבודה לשנת 2024. אשר תוקדם ותשולם כבר מחר, 18 בספטמבר, במקום באמצע אוקטובר כנהוג מדי שנה. במסגרת ההקדמה יועברו לחשבונות הבנק של הזכאים כ-410 מיליון שקל, שיחולקו לכ־201 אלף עובדים ועובדות. מדובר על סכום ממוצע של כ-2,000 שקל לזכאי. המהלך נועד להקל על משפחות וזכאים נוספים לקראת תקופת החגים, שבה נרשמות הוצאות חריגות.

מענק עבודה, המוכר גם כ"מס הכנסה שלילי" - נועד לחזק עובדים בעלי שכר נמוך ולעודד יציאה לתעסוקה. המענק משולם בארבע פעימות שנתיות, והקדמת התשלום הנוכחי מאפשרת לזכאים לקבל את הכסף מוקדם מהמתוכנן ולהיערך טוב יותר מבחינה כלכלית. מי שטרם הגיש בקשה עבור שנת 2024 עדיין יכול לעשות זאת באופן מקוון באתר רשות המסים, והכספים יועברו לו בהתאם לאישורי הזכאות בפעימות הבאות. 

בנוסף, ניתן עד סוף השנה להגיש גם בקשות רטרואקטיביות עבור שנת 2023 - הזדמנות עבור מי שפספס את ההגשה במועד. בין הזכאים ניתן למנות שכירים ועצמאים בני 21 ומעלה שהם הורים, וכן בני 55 ומעלה גם ללא ילדים, בהתאם לרמות ההכנסה שנקבעו במדריך המענק. החל מהשנה מתווספת גם הטבה ייחודית להורים לפעוטות. כמו כן, נשים שכירות בנות 60 ומעלה (ילידות 1960 ואילך) יכולות לבקש מקדמה על חשבון מענק 2025, בכפוף לעמידה בקריטריונים.

רשות המסים מזכירה לזכאים לוודא כי פרטי חשבון הבנק שלהם מעודכנים כדי למנוע עיכובים בהעברה.

יגדיל את הצריכה הפרטית

הקדמת התשלום משתלבת בתוך מגמה רחבה יותר של צעדי מדיניות כלכלית שנועדו לתמוך במשקי הבית, במיוחד על רקע יוקר המחיה. כמו כן, הזרמת כ-410 מיליון שקל למחזור הכספי דווקא בסמוך לחגים צפויה להגדיל את הצריכה הפרטית בתקופה שממילא מתאפיינת בהוצאות גבוהות, ובכך לתרום גם לפעילות הכלכלית במשק.

המענק מופנה בעיקר לאוכלוסיות שעובדות אך מתקשות לסגור את החודש, הורים צעירים, משפחות חד-הוריות וותיקים בגיל העבודה המאוחר. הקדמת התשלום מאפשרת להם להיכנס לתקופת החגים עם פחות דאגות כלכליות, ולנסות לעזור לרווחה בסיסית לילדים ולמשפחה. כמובן שלא מדובר על סכום גדול בהינתן שהסכום הוא לאורך זמן רב - אבל עדיין, מדובר על סכום שבהחלט יכול לעזור.

אילוסטרציה מעצר. קרדיט: AIאילוסטרציה מעצר. קרדיט: AI

21 חשודים נעצרו בחשד לזיוף תקנים בהיקף של 15 מיליון שקל

בתום חקירה סמויה, עוכבו 21 חשודים בחשד למעורבות בביצוע עבירות שחיתות ציבורית חמורות בהן, קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, שוחד, הלבנת הון, עבירות על חוק מע"מ ועל פקודת המכס ועבירות על פקודת היבוא והיצוא וחוק התקנים

רן קידר |
נושאים בכתבה הלבנת הון

במסגרת שיתוף פעולה בין היחידה הארצית למאבק בפשיעה הכלכלית (יאל"כ), להב 433, חקירות מכס מע"מ ת"א, בקרת יבוא במכס אשדוד ומשרד הכלכלה והתעשייה, עלה חשד כי אחת ממעבדות הבדיקה בתחום יבוא מוצרים לישראל, חברה לגורמים עבריינים ויחדיו קשרו לקשר שוחדי ומרמתי, במסגרתו שוחררו והופצו כמויות גדולות של מוצרים החייבים עמידה בדרישות תקנים רשמיים, מבלי שעברו את מלוא הבדיקות הנדרשות, ובנוסף לא הועבר הדיווח הנדרש לרשויות בהתאם. 

מרגע שנודעו החשדות האמורים, הוקפאה ההכרה של המעבדה לבדיקות יבוא. בנוסף, עלו חשדות על קשר בין החשוד המרכזי למעבדה במערכת שוחדית, כאשר הוא מפנה אליה יבואנים, תמורת תשלום עמלות ואילו המעבדה בתמורה, מאשרת את שחרור המוצרים. ללא ביצוע הבדיקות וללא דיווח לרגולטור, כנדרש. 

בדרך זו, עולה החשד, כי נכנסו לישראל כמויות גדולות של מוצרים החשודים כמסוכנים, ללא הבדיקות הנדרשות וללא הדיווח הנדרש לרשויות. בשלב זה, על פי החשדות, המוצרים או מרביתם הועברו לשטחים. החקירה מלווה על ידי היחידה המשפטית לתיקים מיוחדים ברשות המיסים ויחידת התביעה הפלילית במשרד הכלכלה. סך עבירות המס נכון ליום זה של החקירה הינן למעלה מ-15 מיליון שקל.

הליך היבוא התקני 

הליך יבוא תקני לישראל נבנה כך שיוודא שכל מוצר שנכנס לשוק המקומי עומד ברף בטיחות ואיכות בסיסי, כך שגם המדינה וגם הצרכן לא נפגעים. הכל מתחיל ברשימון היבוא שמוגש למכס, מסמך רשמי שבו היבואן מפרט את כל פרטי הסחורה, היכן יוצרה, מה ערכה הכספי ומה הייעוד שלה. לאחר מכן מגיע שלב קריטי של בדיקות מעבדה ותקינה: מוצרים מתחומים רגישים כמו חשמל, צעצועים לילדים, קוסמטיקה או ציוד רפואי חייבים לעמוד בתקנים ישראליים מחייבים. כאן נכנסות לפעולה המעבדות המורשות, שאמורות לבדוק אם המוצרים אכן תואמים את התקנות מבחינת בטיחות שימוש, חומרים מסוכנים או התאמה חשמלית. 

במקביל, היבואן מחויב לשלם את כלל המיסים הנדרשים, מכס, מע"מ ולעיתים מסי קנייה נוספים, לפני שהמוצרים יכולים להשתחרר מהנמל. רק כאשר כל התנאים הללו מתקיימים, מקבל היבואן אישור רשמי לשחרור הסחורה לשוק המקומי ולהפצתה לצרכנים. כאשר התהליך הזה נעקף באמצעות שוחד, זיוף אישורים או העלמות מס, נגרמת פגיעה משולשת: ראשית, הציבור חשוף למוצרים שעלולים להיות מסוכנים, החל במוצרי חשמל לא תקינים ועד צעצועים עם חומרים רעילים; שנית, נפגעת התחרות מול יבואנים שמקפידים על החוק ונדרשים להוצאות גבוהות יותר; ושלישית, נגרע כסף רב מקופת המדינה עקב אובדן מסים. 

וכך, הפרשה הנוכחית לא רק שגורעת כספים מהמדינה לטובת מוצרים שחלקם מועברים לשטחים, אלא גם חושפת את הציבור למוצרים שעלולים להוות סכנה.