בעל מניות חויב לשלם מכיסו הפרשות סוציאליות לעובד

העובדות --------- חיים גפן (להלן: "העובד") הועסק במלון אמבסדור, אשר נוהל ע"י בתי מלון מאוחדים בע"מ (להלן: "המעבידה") במשך כ- 15 שנה.

וליד אבולעפיה (נתבע מס' 3) שימש, בין היתר, כמנהל המעבידה (להלן: "מנהל המעבידה").

בשנת 2000 נמכרה הבעלות במעבידה ובמסגרת חילופי הבעלות התחייבו המוכרים, כי למעבידה אין כל חבות לעובדיה, ובכלל זה העובד, למעט סך של 135,000 ש"ח, לכלל העובדים יחד.

העובד הגיש את תביעתו כנגד המעבידה ובעליה החדשים, עקב אי ביצוע הפרשות לפנסיה ולקרן השתלמות, כמתחייב על פי צו ההרחבה בענף המלונאות. העובד כלל בתביעתו גם תביעה להרמת מסך ולחיוב בעלי המעבידה באופן אישי בתשלום הפיצוי הכספי שיפסק לטובתו.

פסק הדין ---------- נושא הטלת אחריות אישית על בעליה של חברה מוסדר בסעיף 6 לחוק החברות, התשנ"ט- 1999.

בית הדין התייחס לעילה הקלאסית להרמת מסך, שהינה מבחן השימוש לרעה במסך ההתאגדות, "מכאן, שיסודה של חברה למטרות תרמית, ערבוב נכסי החברה עם הנכסים הפרטיים של בעלי המניות, מימון עצמי קטן ביותר, ... או התערבות בחיי החברה המונעת ממנה לתפקד כמוקד רווחים עצמאי, נחשבים לשימוש לרעה במסך ההתאגדות, המצדיק את הרמת המסך".

"באותם מקרים, כאשר לא התקיימה למעשה הפרדה בין חברה לבין בעליה, והאחרונים לא התירו לה לפעול כישות עצמאית הפועלת למיקסום רווחיה, ראה בית המשפט בחברה מעין שלוח של בעליה, ועל פי קונספציות של שליחות, ייחס את חיובי החברה לבעליה, דהיינו, על פי מבחני השליחות, הקרבה המעשית שבין החברה לבעליה היא המכריעה בהרמת המסך" (ד"ר א' חביב-סגל, דיני חברות לאחר חוק החברות החדש, כרך א' 1999 ע' 253-254).

באשר להרמת מסך במשפט העבודה, חזר בית הדין על קביעות בתי הדין לעבודה בעבר, לפיהן "העסקת עובדים יוצרת קירבה מיוחדת בין המעסיק לעובד. קירבה זו מקורה ביחסים החוזיים ובדרישת תום הלב הנובעת מהם. קירבה זו מקורה גם – ואולי בעיקר – ביחסי התלות הכלכלית של העובד במעסיק. קירבה זו יוצרת אחריות מוגברת וחובת אימון מיוחדת ביחסי המעסיק עם עובדיו וכלפיהם. אחריות המעסיק אמורה לבוא לידי ביטוי בניהול ענייני העסק לא רק מנקודת מבט של האינטרסים שלו עצמו אלא גם תוך ראיית עניינם של העובדים התלויים בו. הקלות שבעלי עסקים מקימים מיזם עסקי ולימים סוגרים את עסקיהם תוך שהם מעמידים את עובדיהם – לעתים במפתיע – אל מול שוקת שבורה, היא בלתי נסבלת ובלתי ראויה. אחריות זו לא מן הראוי שתיעצר למרגלות מסך ההתאגדות ובנסיבות המתאימות יצא בית הדין להגנת העובדים, ירים את מסך ההתאגדות ויחשוף את הגורם הכלכלי האמיתי המסתתר מאחורי המסך. אכן, סבור אני שבכל הנוגע לזכויות של עובדים, עקרונות תום הלב ותקנת הציבור מחייבים להגמיש את הדרכים להגיע אל המעסיק האמיתי, אל בעל השליטה, אל אותו גורם – כמו בענייננו – שבמהלך העסקים מפעיל למעשה את החברה, תוך שימוש לא מתאים ולא מסודר בחברת האם או בגופים כלכליים אחרים שלו" (ע"ע 1201/00 זילברשטיין נ' ערב חדש בע"מ).

במקרה דנן, ביקש העובד למעשה להרים את המסך בין חברות שונות באשכול של חברות. בהקשר זה נפסק, כי "הרמת המסך, במקרים המתאימים, של אשכול חברות תואמת את המגמה בפסיקת בית דין זה וכן בפסיקת הבג"צ, שהיא הטלת אחריות כלפי העובד על מי שזוכה מעבודתו ומי שיש לו יד בהעסקתו. הרמת המסך מחויבת, כדי למנוע התחמקות המעסיק מאחריות כלפי עובדיו באמצעות הפעלה בחוסר תום לב של אשכול חברות" (ע"ע 1359/00 כהן נ' כימיכלים לישראל בע"מ).

בית הדין קבע, כי הרמת מסך באשכול של חברות אפשרית, בין היתר, במקרה שקיימים חוסר תום לב מטעה מטעם המעסיקה;ערבוב נכסים, לרבות שימוש בנכסים שלא לצרכי החברה או העברת נכסים כדי להתחמק מתשלום חובותיה; מעשים פליליים; או מצג שווא לגבי זהותו של המעסיק.

בדיון בשאלת קיומם של יחסי קרבה בין חברות באשכול חברות יש להתייחס לשאלות כגון מי מינה את מנהלי העסקים של החברה הבת? האם החברה היא המוח המפעיל של העסק? האם רווחי העסק של החברה הבת מופקים ממומחיותה ומשיקול דעתה של החברה האם? האם החברה האם שולטת בעסקיה של החברה הבת? האם היא בעלת יכולת החלטה לגבי הונה? האם שליטתה של חברת האם בחברה הבת היא אפקטיבית ומתמדת?

במקרה דנן, הוצגה בפני בית הדין, תמונה אמיתית של ערבוב נכסים. שכר העובד שולם לעיתים באמצעות צ'קים של נתבעות 2 ו- 4 (מאפיית אבולעפיה ו אבולעפיה ובניו בע"מ-ניהול בתי מלון) ואף באמצעות צ'קים אישיים של מנהל המעבידה.

אמנם נפסק בעבר, כי אין במתן ערבויות אישיות לצורך קידום מטרות החברה כשלעצמן כדי ללמד על עירוב נכסים פסול, אך יש לבחון גם כיצד ניהלה החברה מבחינה חשבונאית את הזרמת הכספים והאם התקיימה התחשבנות שהפרידה בין נכסי החברה לבין נכסי בעליה.

במקרה דנן, לא הוכח, כי הזרמת הכספים מצאה ביטוי בספרי החברה, ויתרה מכך, הוכח עירוב נכסים גם על ידי הוצאת חשבוניות שלא על ידי מי שקיבל את ההכנסות.

עירוב הכספים מצטבר לעובדות נוספות, אשר יש בהן כדי לקבוע, כי יש במקרה זה להביא להרמת מסך, ובמיוחד אי העברת כספים שנוכו משכר העובד לקופות הגמל.

בית הדין הארצי הכיר בעבר באי העברת ניכויים שנוכו משכר העובדים לקופת גמל כעילה מספיקה להרמת מסך ההתאגדות בקובעו, כי "זהו מקרה מובהק של מעשה תרמית של חברה כלפי נושיה – עובדה המצדיקה הרמת מסך ההתאגדות כלפי המניות, גם אם אין מתקיימות עילות אחרות להרמת מסך" (ע"ע 1137/02 אדיב נ' החברה לפיתוח ולמלונאות רחביה בע"מ).

(*) הכותב - עו"ד ב"כל עובד", מרכז המידע בדיני עבודה של "חשבים-HPS".