ירידות במניית כי"ל: "אני אופטימי אבל המכפיל משקף ציפיות גבוהות"
כולם מדברים על כך שמניית שנת 2007 תהיה מניית 2008, אבל היא אפשר להתעלם מהמימושים הכבדים שחוטפת מניית כימיקלים לישראל בימים האחרונים בעוד שוק הסחורות משתולל והספקולנטים נכנסים למשחק.
בחודש ינואר מחירי הנפט, אשלג והחיטה זינקו לשיאים חדשים. מדד החקלאות הוביל את הזינוקים והגיע לרמות חדשות, עלייה של 56.7 אחוזים ב-12 חודשים האחרונים.
לימור גרובר: "עלייה בפעילות הספקולטיבית בחיטה"
"אם מסתכלים על מחירי החיטה על כל סוגיה, אין יותר מידי על מה להתרגש", אומרת היום לימור גרובר מנהלת מחקר בפסגות ל-Bizportal. "יש עלייה חדה בתנודתיות אבל בסיכום כללי אין שינוי במגמה כלפי מעלה וסביר להניח שברקע מסתתרת עלייה בפעילות הספקולטיבית בחיטה".
בחוזים על החיטה ראינו עלייה של 20% בשבוע האחרון ואז ירידה של כמה אחוזים, אבל פחות או יותר המחירים ממשיכים לעלות, אומרת גרובר ומציינת את מחירי החיטה האדומה, בהם חלה קפיצה של 30 אחוזים תוך שלושה ימים ואז ירידה של 20 אחוזים תוך יומיים.
"צריך לזכור, שהחברות החקלאיות הם תמונת ראי של המחירים ולכן אנחנו רואים את התנודתיות החדה במניות פוטאש, מוזאיק וכי"ל", אומרת גרובר ובאותה נשימה מזכירה גם את התנודתיות במחירי התירס והסויה בהם הייתה ירידה קלה ושוב לאחר מכן עלייה למחירי שיא.
גרובר מציינת את הסנטימנט החיובי במחירי האשלג. "בסוף שבוע האחרון הרוסים סגרו חוזה מכירה לפקיסטנים במחיר של 600 דולר לטון אשלג. רק שבוע לפני כן, הייתה העסקה של סרלנקה שכללה מחירים של 575 דולר לטון, עלייה של 25 דולר בשבוע אחד".
גם סין תורמת לציפיות להמשך עליות. "הצרכנית הגדולה ביותר בעולם של דשני פוספט הודיעה על העלאת מיסי הייצוא על דשני פוספט דבר הצפוי להקרין חיובית על כי"ל בעוד סין מצמצמת בצעדים אלו את ההיצע לשאר העולם", אומרת גרובר.
"השנה הקרובה צפויה להיות חזקה, כאשר הצע הפוספטים והאשלג צפוי להישאר נמוך", אומרת לימור. "צריך להבין ששוק האשלג מאופיין בתחרות נמוכה מאוד ולכן לחברות יש סיכון נמוך".
יתרונות נוספים לטובת כי"ל הם המטבע. "אתמול ראינו איך מניית K+S צונחת ביותר משבעה אחוזים בעוד החברה הגרמנית הגיבה להתחזקות מטבע האירו אל מול הדולר, אך הסיפור אצל כי"ל עובד אחרת. כי"ל מייצרת חלק גדול ממוצריה בישראל ואז מוכרת אותו בעולם ועל כן לא רק שהיא לא נפגעת היא גם עשויה ליהנות מכך בעוד היא מפרסמת את תוצאותיה בדולרים".
בשורה התחתונה אומרת גרובר, "ניתן להגיד שאנו רואים שוב נסיגה ממחירי שיא ברקע לעלייה ברמת הפחד של המשקיעים, איך אין סימנים לבעיות. כבר לא פעם אחת קרה שהמנייה עשתה מהלך חזק מעלה ואז חזרה קצת אחורה, כרגע אין אינדיקציות לירידות רק המשך עליות".
בנוגע לשאלת המתבקשת, האם ההאטה בארה"ב משפיעה על כי"ל, גרובר אומרת שהאטה בארה"ב לא צפויה להשפיע על חברות החקלאות השנה. "החקלאים בארה"ב מחליטים היום על שטחי הזריעה העתידיים, וגם סוגרים היום את מחירי המכירה העתידיים דבר שכמובן מקרין על הדשנים אך לפי המצב כיום הכל חיובי, השאלה הגדולה היא מה יהיו המחירים בשנה הבאה ומה תהיה חוזק ההאטה".
גלעד שריג: "אני עדיין אופטימי למרות שאני פחות נלהב"
גלעד שריג, אנליסט בנק הפועלים אומר היום ל-Bizportal, כי הוא "מאוד אופטימי לעתיד אך צריכים לשים לב לדברים שברקע".
שריג מתייחס למחירי העסקאות הקרובות ואומר, "יש עסקאות בין גרמניה לברזיל במחירים של מעל 500 דולר לטון אשלג והשמועות בשוק של 'גורמים בתעשייה' מדברות על עסקאות מממשות ובאות במחירים של מעל 600 דולר לטון. תוסיף על כך, שמועות שההודים הולכים לפגוש את הרוסים בשבוע הבא, ואתה מקבל שהעתיד ורוד מאוד.
בתחילת חודש פברואר כי"ל מכרה לברזיל אשלג במחיר של 460 דולר לטון.
שוק המט"ח גם משחק פה, אומר שריג. "צריך לזכור שהשווי של כי"ל דולרי, כי היא מדווחת בדולרים ובתי ההשקעות מעניקים מחיר דולרי למנייה דבר המשפיע על הבורסה המקומית בה סוחרים בשקלים, כאשר יש תיסוף בשקל".
כמובן שלדבר יש השפעה הפוכה גם. "תיסוף של אחוז אחד בשקל חותך 4 מיליון דולר משורת הרווח התפעולי של כי"ל, ובהתחשב בכך שהדולר נמוך מאוד היום אנו נוכל לראות השפעה הפוכה כאשר המטבע יתחיל לטפס", אומר שריג.
"מלאי הגרעינים העולמי נמצא ברמה הכי נמוכה מאז 1960 כאשר בארה"ב המלאים נמצאים בשפל של 60 שנה, ברמה של שנת 1948", אומר שריג ומציין, "שכיוון שהעולם צורך בשנים האחרונות יותר גרעינים ממה שהוא מצליח לייצר, המלאים מתרוקנים ונוצר מחסור חמור ביבולים החקלאיים. המחסור בתבואה גורם לגל עליות מחירים שמקיף כמעט את כל הסחורות החקלאיות".
לסיכום, אומר גלעד "שכבר הרבה זמן שהתנודתיות בבורסה גבוהה מאוד ואי אפשר להגיד למשקיעים לא למכור, בעוד הם לחוצים בטווח-הקצר. אני עדיין אופטימי למרות שאני פחות נלהב, כאשר כי"ל נסחרת במכפיל של 20 קדימה, מה שמשקף ציפיות גבוהות לעתיד".
"בשורה התחתונה, אני מאוד אופטימי לעתיד אבל אנחנו נצטרך לעקוב מקרוב אחרי מחירי הסחורות, הדשנים וחומרי הגלם שהינם בעיקר הנפט", אומר שריג.
