חוק שירות עבודה בשעת חירום - תיקון מס' 7

ביום 7.2.2008, פורסם ברשומות חוק שירות עבודה בשעת חירום (תיקון מס' 7), התשס"ח - 2007.
עו"ד לילך דניאל |

ביום 7.2.2008, פורסם ברשומות חוק שירות עבודה בשעת חירום (תיקון מס' 7), התשס"ח - 2007 (להלן: "תיקון החוק").

חוק שירות עבודה בשעת חירום, התשכ"ז-1967 (להלן: "החוק") מסדיר את העסקתם של עובדים במפעל חיוני או במפעל למתן שירותים קיומיים. מפעל למתן שירותים קיומיים מוגדר כ"כל מפעל או חלק ממנו, ששר העבודה והרווחה אישר אותו בצו, בזמן מיוחד בעורף". על פי תיקון החוק, יוגדר "מפעל למתן שירותים קיומיים", ככל מפעל או חלק ממנו, שנותן שירותים קיומיים כהגדרתם בחוק, ושר התמ"ת (להלן: "השר") אישר אותו בצו לצורך מצב מיוחד בעורף או אירוע אסון המוני, בתנאים הקבועים בחוק, בין היתר לאחר התייעצות עם וועדה מייעצת. במסגרת תיקון החוק, תורחב ההגדרה של "שירותים קיומיים" ושירותים אלה יכללו, בנוסף לקבוע בחוק, שירות שיש לספקו, לשם מניעת פגיעה חמורה באוכלוסיה או בשטח, שעליו חלה הכרזה על אירוע אסון המוני. כמו כן, "שירות קיומי" יוגדר גם כ"שירות אשר לדעת השר הפסקתו עלולה, בנסיבות העניין, לגרום לפגיעה רבה בכלכלה המשפיעה על המשק כולו". על פי דברי ההסבר להצעת החוק, מטרת תיקון זה להבהיר, כי גם מפעלים, אשר השבתתם עלולה לפגוע לא רק באוכלוסיה המצויה בשטח הכרזה (בגין מצב מיוחד בעורף או אירוע אסון המוני) אלא גם במשק כולו, כגון נמלי הים, ייחשבו למפעלים למתן שירותים קיומיים. סעיף 3 לחוק קובע, מיהם החייבים ומיהם הפטורים משירות עבודה. בהתאם לסעיף 3(ד) לחוק, שר העבודה רשאי לקבוע בתקנות, סוגי אנשים נוספים הפטורים משירות עבודה, לאחר שהתייעץ עם ועדת העבודה של הכנסת. על פי תיקון החוק, השר רשאי לקבוע בתקנות, סוגי אנשים נוספים הפטורים משירות עבודה, לאחר שהתייעץ עם ארגון עובדים, המייצג את המספר הגדול ביותר של העובדים במדינה, עם הארגון המייצג כאמור בענף הנוגע בדבר ועם ארגונים ארציים יציגים של מעבידים, שלדעת השר נוגעים בדבר, לאחר אישור ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת. סעיף 16א לחוק עוסק בהכרזה על תחולת פרק ד' לחוק, שעניינו קריאה של אדם לעבודה במפעל חיוני או במפעל למתן שירותים קיומיים. על פי סעיף זה, במידה והוכרז מצב מיוחד בעורף, רשאי השר, לאחר התייעצות עם שר הבטחון, להכריז בצו, שהוראות פרק ד' כאמור, יחולו על השטח שעליו חלה ההכרזה, בהתקיים אחד מאלה: 1. האפשרות למתן שירותים קיומיים לאוכלוסיה המצויה בשטח עליו חלה ההכרזה עלולה להיפגע. 2. במערך הייצור או האספקה למתן שירותים קיומיים עלולים להיגרם תקלות או מפגעים. על פי התיקון לחוק, השר יהיה רשאי להכריז בצו, כי יחולו הוראות פרק ד' לחוק, כקבוע בסעיף 16א לחוק, כמפורט לעיל, לשם מתן שירותים קיומיים, כאשר האפשרות למתן שירותים קיומיים לאוכלוסיה המצויה בשטח ההכרזה או לכלל האוכלוסייה בשטח אחר, או האפשרות למתן שירותים קיומיים הדרושים לתפקודו של שטח ההכרזה או המשק כולו, עלולה להיפגע בשל המצב המיוחד בעורף. לפיכך סמכות השר להוציא צו כאמור, תחול הן על מפעלים המצויים באזורים מחוץ לשטח ההכרזה והן לגבי עובדים, גם אם אינם מועסקים או גרים בשטח האמור. בדומה לסעיף 16א לחוק, נקבע בסעיף 16ב לחוק, כי השר, לאחר התייעצות עם הגורמים המנויים בסעיף, רשאי להכריז בצו, על תחולת הוראות פרק ד' לחוק, בשטח שעליו חלה הכרזה על אירוע אסון המוני. על פי התיקון לחוק, ובדומה לתיקון סעיף 16א, סמכות השר להכריז בצו על תחולת הוראות פרק ד' לחוק, לפי סעיף 16ב לחוק, לשם מתן שירותים קיומיים, כאשר האפשרות למתן שירותים קיומיים לאוכלוסייה המצויה בשטח ההכרזה או לכלל האוכלוסייה בשטח אחר, או הדרושים לתפקודו של שטח ההכרזה או לתפקוד המשק כולו, עלולה להיפגע עקב האסון ההמוני. הוראה זו תחול גם לגבי עובדים, שאינם מועסקים או גרים בשטח ההכרזה, וזאת גם לגבי מפעלים למתן שירותים קיומיים, המצויים באזורים מחוץ לשטח ההכרזה. סעיף 23(א) לחוק מסדיר את גובה שכר העבודה של מגויס. על פי התיקון לחוק, שכרו של מגויס, ייקבע לפי הוראות הסכם קיבוצי או צו הרחבה, שחלים על המגויס ושקובעים הוראות לעניין זה, ואם אין הסכם קיבוצי או צו הרחבה כאמור, או שזכויות מגויס לפי הוראות ההסכם הקיבוצי או צו ההרחבה נופלות מזכויות המגויס לפי הוראות ההסכם הקיבוצי החל על בעל המפעל – יהיה השכר בהתאם לתפקיד שהוא נקרא למלא ובשיעור שנקבע לתפקיד זה בהסכם הקיבוצי החל על בעל המפעל, ובאין הסכם קיבוצי – לפי הסכמה הדדית, ואם אין הסכמה - לפי קביעת המפקח הכללי. סעיף 24 לחוק מסדיר את מעמדו של המגויס לעניין חוק חיילים משוחררים. בהתאם לתיקון החוק, דין שירות עבודה של מגויס חוץ, כהגדרתו בסעיף 18 לחוק, יהיה כדין שירות מילואים כמשמעותו בחוק חיילים משוחררים, לעניין איסור פיטורים ורציפות בעבודה. עוד נקבע בתיקון החוק, ביחס למגויס חוץ, כי תקופת שירות העבודה, דינה כדין תקופת עבודה אצל מעבידו, לצורך חישוב הוותק בעבודה, לעניין זכויות התלויות בוותק, שהיו נתונות לו אצל מעבידו טרם הגיוס. בנוסף, ימשיך המעביד לשלם תשלומים לקופת גמל בעד תקופת השרות, בשיעורים ולפי השכר כאילו המשיך לעבוד, כל עוד לא חלות על העובד הוראות מיטיבות (סעיף 25 לחוק). יצוין, כי במסגרת התיקון לחוק הוכנסו תיקונים, שנדרשו להתאמת ההפניות הקיימות בחוק לחוקים אחרים וכן תיקונים טכניים, שככל הנראה הושמטו בתיקונים הקודמים לחוק.

(*) המידע באדיבות "כל עובד" - מרכז המידע בדיני עבודה של "חשבים-HPS"

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה