4 חודשים של ירידות - כלל ברזל אחד

בדיוק כפי שאתה יודע שהגיע חורף רק כאשר אתה כבר כמעט שוכח את התחושה של קיץ, ככה זה גם עם המחזוריות בבורסה. יום אחד של גשם וקור לא יגרום לך לקחת מטריה ומעיל אבל שבועות של מזג אוויר מחורבן עושים את שלהם ואתה מתיישר. גם בבורסה, ימים ואפילו שבועות של ירידות לא יבריחו אותך, אבל הזמן עושה את שלו ואתה מתיישר.

רמת השיא של מדד המעו"ף נקבעה בתחילת נובמבר האחרון, כמעט 4 חודשים של ירידות, במהלכם השיל המעו"ף עד ל-16% מערכו. מדובר לא רק במהלך הירידות החד ביותר ב-5 השנים האחרונות אלא גם הארוך ביותר (זאת כאשר שמים כוכבית ליד הימים הראשונים של המלחמה ביולי 2006) והזמן עשה את שלו.

השבועות הראשונים של התקופה הרעה בבורסה, זאת שהתחילה כבר ביולי 2007, התאפיינו בניסיונות של משקיעים לתפוס "כוכבים נופלים". משהבינו המשקיעים כי מדובר בסכינים ולא בכוכבים, הניסיונות פסקו.

זה מתחלק לשלוש קבוצת

הבעיה היא שאלו שהפסיקו לא בהכרח מכרו את המניות (הסכינים) הם פשוט הפסיקו לנסות לתפוס חדשות. זה מתחלק לשלוש קבוצות. אלו שמופסדים אחוזים בודדים, אלו שמופסדים קצת יותר מזה (נגיד 20%-30%) ואלו שחטפו אותה עד הסוף (נגיד מעל ל-40%-50%).

לגבי הקבוצה הראשונה, כנראה שהנחת העבודה שלהם כרגע זה "כל מניה שלי שמצליחה לעבור לפלוס אני מוכר". לגבי הקבוצה השניה, כנראה שהנחת העבודה שלהם זה "אם התיק יורד עוד 10% אני מוכר אותו (בדרך כלל זה בגלל הצורך לישון טוב יותר בלילה). לגבי הקבוצה השלישית, אלו רואים עצמם כ"משקיעים אסטרטגים" בעניינם אני פחות מודאג, בהנחה והם יושבים על מניות סבירות ועם הרבה מאוד סבלנות.

הבורסה זה מקום של כללים ולכן - כלל חדש לאימוץ

העניין הוא שהשקעות זה עניין של כללים ויכולת ביצוע. אני לא אומר שאלו שקנו מניות בחודשים האחרונים וכעת הם מופסדים לא עבדו לפי כללים. לא כל אחד מאמין בקטיעת הפסד. אבל הרוב הגדול של המשקיעים הפרטיים נמצא באחת משתי הקבוצות הראשונות שציינתי, פשוט בגלל שזה סדר הגודל של הירידות שראינו בבורסה. אז מה עכשיו? עכשיו הכללים שלהם לא שווים הרבה.

לכן מצאתי עבור שתי הקבוצות הללו כלל חדש לאימוץ - "אם אני מתכוון למכור במידה והתיק שלי ירשום ירידה של 10% נוספים או יגיע לאיזון, אז אני צריך למכור בזה הרגע".

כמו ששמתם לב, הנחת העבודה של הקבוצה השניה היא פסימית ומתייחסת להפסד בלבד ואילו בקבוצה הראשונה יש עדיין ניצוץ של אופטימיות. המחזוריות בבורסה זה דבר מוזר, מחזור הירידות מגיע לסיומו בדיוק כשהתקווה האחרונה גוועת. והיא עדיין לא גוועה.

ועוד מילה

מנגד, קיימים גם משקיעים שלוקחים את העסק ברצינות.

בכל זאת התקופה הנוכחית בבורסה מציעה שלל הזדמנויות למשקיע הנבון, כאשר מניות רבות נסחרות בשוויים נמוכים ביותר. שאלת השאלות היא כמובן איפה הנקודה הנמוכה ביותר? אבל השאלה הרלוונטית היא - האם זה נמוך מספיק?

השבוע יצא לי לשוחח עם אחד מאנשי העסקים הבולטים בארץ וכך לדבריו: "אני מתחיל לקנות נתחים מחברות מסוימות, אני לא יודע אם אני קונה בתחתית או לא, אבל אני יודע שאני קונה סחורה טובה ובזול. עכשיו זה רק עניין של זמן וזמן יש לי בשפע. אני מתכוון להמשיך לקנות ואם המניות שאני מחפש ירדו אני אקנה עוד"

אכן התרשמתי מהדברים והמשכתי לחשוב עליהם, רק שעות ארוכות מאוחר יותר הבנתי שהבן אדם מזכיר לי שיטה של איש עסקים בולט לא פחות - וורן באפט, שבמקרה או לא במקרה עלה לאחרונה לכותרות בהקשר של רכישת מניות.