וול סטריט חתמה יום שלילי נוסף: בסיכום שבועי המדדים דווקא עלו
המדדים המובילים בוול סטריט סגרו את יום המסחר האחרון לשבוע זה בירידות שערים. ברקע למסחר היום, הזהרותיו של נגיד ה'פד' בדימוס, אלן גריסנפאן, בדבר המיתון המאיים על כלכלת ארצות הברית העיבו על סנטימנט המשקיעים. כמו כן, מספר נתוני מאקרו הכבידו על מדדים, ובמקביל קרצו למוכרים לפעול וחיזקו את דבריו של גרינספאן. בנוסף, התחזית השלילית של ענקית הקמעונאות, בסט-ביי, חיזקה את המגמה השלילית הקיימת.
"סקטור הקמעונאות עדיין לא נגע בתחתית, כך גם סקטור הפיננסים", ציין פיל אורלנדו, אסטרטג ב-Federated Investors. "מלבד זאת, שאר הקטגוריות בשוק נמצאות במצב טוב יחסית", הוסיף אורלנדו.
בחזית נתוני המאקרו, מדד האמפייר סטייט של ניו יורק סימן היום כי פעילות הייצור בניו יורק התכווצה בפעם הראשונה מזה 3 שנים בשל ירידה במשלוחים ובהזמנות חדשות. זו הפעם הראשונה מאז מאי 2005 שהמדד יורד מתחת לקו ה-0. בנוסף, נתוני השינוי במחירי הייבוא והייצוא בינואר הציגו עלייה של 1.7% ו1.2% בהתאמה. העלייה האמורה במחירי היבוא הקפיצה את שיעור העלייה שנתית לרמה הגבוהה ביותר ב-25 שנים האחרונות, לרמה של 13.7%. נוק-אאוט נוסף למשקיעים סופק על ידי מדד אמון הצרכנים בחודש פברואר, אשר צנח יתר על המצופה, ונשק לשפל שלא נראה כבר ב-16 שנים האחרונות.
"אנו רואים פה תבנית ברורה של היחלשות פתאומית באמון הצרכני ובאמון העסקי, דבר אשר מסמן על מיתון", ציין ג'יימס אוסלוביאן, כלכלן ב-UBS. פיל אורלנדו, אסטרטג ב-Federated Investors הגיב בעניין הנתונים, "מדד האמפייר סטייט של ניו יורק פשוט נפל מהצוק, הנתונים היו פשוט מזעזעים".
ובנפרד, פרדריק מישקין, מושל הפדרל ריזרב, ציין היום בנאומו, בועידה במכללת דארתמות', כי הפדרל ריזרב חייב להמשיך לשמור על שיעור האינפלציה ועל הציפיות האינפלציוניות.
בהמשך לדבריו של מישקין, ציין כי הציפיות האינפלציוניות לא השתנו, עם זאת הסביר כי לא ניתן להיות שאננים ולצפות כי המצב ישאר כך תמיד". מישקין סיים את דבריו באומרו כי "המדיניות המוניטרית היא הכלי הטוב יותר להמתקת סיכוני המאקרו".
לאחר שיו"ר ה'פד', בן ברננקי, הזהיר אתמול (ה') כי כלכלת ארה"ב ידעה הידרדרות בצמיחה בחודשים האחרונים ואותת כי ימשיך להוריד את הריבית על מנת למנוע גלישה למיתון, הגיע היום תורו של קודמו בתפקיד, אלן גרינספאן.
"אין ספק שאנחנו על הקצה", אמר גרינספאן, תוך שהוא חוזר על הערכתו כי ישנו סיכוי של 50% למיתון בארה"ב, ואף מעבר לכך. "מחירי הבתים ימשיכו לרדת", הזהיר גרינספאן בהתייחסו למשבר הנדל"ן בארה"ב שמעיב על הצמיחה הכלכלית. "כשבועה מתנפצת - הפחד שולט".
ואם במשבר הכלכלי עסקינן, הרי שמגזר הפיננסים ממשיך לככב בכותרות בעקבות מחיקות הסאב-פריים. הבנקים ובתי ההשקעות בארה"ב ובעולם כולו ביצעו עד כה מחיקות בהיקף של 150 מיליארד דולר. והיום אומרים ב-UBS כי אין זה הסוף, וכי הם צופים מחיקות נוספות של 203 מיליארד דולר.
אולם למרות החדשות השליליות שאינן מרפות מהשוק, בשעה שמשקיעים רבים פועלים מתוך לחץ, המשקיע האגדי וורן באפט דווקא מנצל את הירידות ואוסף סחורה. באפט הפך לבעל המניות הגדול בחברת קראפט וחשף גם את החזקותיו בגלקסו-סמית'-קליין, וזאת חודשים ספורים לאחר שהגדיל החזקות ב-Wells Fargo, הלא היא חברת המשכנתאות השנייה בגודלה בארה"ב.
המדדים המובילים:הנאסד"ק חתם בירידה של 0.46% לרמה של 2,321 נקודות. מדד הדאו ג'ונס ננעל בירידה של 0.23% לרמה של 12,348 נקודות. אינדקס ה-S&P500 נסגר בעלייה של 0.08% לרמה של 1,349 נקודות.
בסיכום שבועי:אינדקס הנאסד"ק התחזק השבוע ב-0.7%, אינדקס ה-S&P500 הוסיף 1.4% לערכו וכמו כן, מדד הדאו ג'ונס עלה ב-1.4%.
מאקרו
מדד האמפייר סטייט של ניו-יורק, אשר עוקב אחר הפעילות העסקית באיזור ניו יורק, פורסם כשעה טרום פתיחת המסחר. המדד הציג החודש ירידה לרמה ( שלילית ) של 11.7 נקודות, מתחת לקו ה-0 נקודות. כמו כן, זו ירידה בהשוואה לרמת הקונצנזוס, 5.75 נקודות, ובהשוואה לרמה שנרשמה בחודש הקודם, 9 נקודות. חשוב לציין, כי זו הפעם הראשונה מאז מאי, 2005, שהמדד מציג קריאה מתחת לקו ה-0 נקודות.
במקביל, פורסמו נתוני השינוי במחירי הייבוא והייצוא בינואר. על פי הנתונים, מחירי הייבוא זינקו ב-1.7%, עלייה בהשוואה לקונצנזוס של 0.5%. עלייה זו גם הקפיצה את שיעור העלייה שנתית לרמה הגבוהה ביותר ב-25 שנים האחרונות, לרמה של 13.7%. מחירי היצוא טיפס ב-1.2%, עלייה בהשוואה לרמה שנרשמה בחודש שעבר, 0.4%. נציין, כי למדד מחירי היצוא לא נקבע קונצנזוס.
זמן קצר לפני פתיחת המסחר פורסמו נתוני התפוקה התעשייתית וניצולת התפוקה. נתוני התפוקה התעשייתית רשמו עלייה של 0.1%, בהתאם לקונצנזוס הכלכלנים. בנוסף, מדד ניצולת התפוקה נותר ללא שינוי על רמה של 81.4%, עדיין בטווח הקונצנזוס, בין 81.2%-81.6%.
אמון הצרכנים בחודש פברואר צנח יתר על המצופה, ונשק לשפל שלא נראה כבר ב-16 שנים האחרונות, זאת בעקבות צינון שוק התעסוקה. אינדקס אמון הצרכנים ירד לשפל של 69 נקודות, בהשוואה לרמה של 78.4 בחודש ינואר.
החוזים העתידיים על הנפט ננעלו בעלייה של 4 סנט למחיר של 95.5 דולר לחבית.
החוזים העתידים על מחיר הזהב חתמו בירידה של 4.7 דולר למחיר של 906.1 דולר לאונקיה.
אמריקניות במרכז
חברת בסט-ביי (סימול: BBY), המפעילה את רשת חנויות החשמל הגדולה בארה"ב, מספקת היום איתות לשוק כי הצריכה הפרטית בארה"ב נמצאת בהאטה. החברה חתכה את תחזיות הרווח שלנה לשנה הפיסקלית שמסתיימת בחודש מרץ הקרוב, תוך שהיא מסבירה כי המכירות יהיו חלשות.
ברקשייר הת'אווי (סימול: BRK.A), חברת ההחזקות של וורן באפט, ריכזה עניין על רקע הרכישות האחרונות עליהן נודע היום. החברה הגדילה החזקות בחברת המזון קראפט (סימול: KFT), חשפה את החזקותיה בגלקסו-סמית'-קליין (סימול: GSK) והגדילה החזקות ב-Wells Fargo (סימול: WFC). במקביל, החברה הודיעה על הקטנת החזקותיה ב-Ameriprise Financial (סימול: AMP) וב-Iron Mountain (סימול: IRM).
במגזר הפיננסים, מניית UBS (סימול: UBS) בלטה לשלילה לאחר שבית ההשקעות סיטיגרופ מסר כי הבנק השווייצרי ימחק עוד 18 מיליארד דולר ב-2008 בגין משבר הסאב-פריים, וזאת לאחר שכבר מחק 18 מיליארד דולר בשנת 2007.
גם לסיטיגרופ (סימול: C) לא חסרות צרות. העיתון "וול סטריט ג'ורנל" דיווח היום כי החברה מונעת ממשקיעים למשוך את כספם מקרן הגידור CSO Partners. הצעד הבהול של סיטיגרופ הגיע לאחר שהלקוחות משכו יותר מ-30% מכספי הקרן, ששוויה נאמד בכחצי מיליארד דולר. ברבעון הרביעי של 2007 צנחה הקרן ב-52%, ומשקיעיה הוזהרו כי יהיה עליהם לקבל הפסדים נוספים.
חדשות מעטות מגיעות היום מזירת הדוחות הכספיים. חברת Chipotle Mexican Grill (סימול: CMG) מרכזת עניין לאחר שפרסמה תוצאות כספיות שפספסו את תחזיות האנליסטים, אולם מנגד חברת Clear Channel Communications (סימול: CCU) פרסמה תוצאות כספיות שגברו על תחזיות האנליסטים.
מניית ספרינט-נקסטל (סימול: S) נסחרה על רקע העלאת המלצה ל"נייטרלי" מ"תשואת חסר" בידי בית ההשקעות HSBC.
ישראליות במרכז
טבע המשיכה לרכז עניין לאחר שהשבוע פרסמה החברה את דוחותיה הרבעוניים והעלתה את התחזיות לשנים 2008-2009. דוחות החברה משכו תגובות רבות מצד האנליסטים הזרים, מרביתן חיוביות. מחיר היעד החציוני אותו מעניקים לטבע כל 18 האנליסטים המסקרים אותה עומד על 52 דולר למניה.
חברות בולטות נוספות שפרסמו השבוע את דוחותיהן הכספיים הן אלוט תקשורת (סימול: ALLT) ונייס, כאשר דוחותיה של השנייה גררו תגובה פושרת מצד בית ההשקעות דויטשה בנק, אשר מסר למשקיעים כי יש לנקוט במשנה זהירות באשר למסחר במניה, שכן היא חשופה להאטה הגלובלית ולמשבר שפוקד את המוסדות הפיננסיים בעולם.
גיוון אימאג'ינג המשיכה לבלוט לאחר שהודיעה אתמול (ה') כי מרכז ה-VANA הגיע להסכם עם החברה, לפיו תספק גיוון ממוצריה תמורת 7.5 מיליון דולר במשך 5 השנים הקרובות. החוזה הנוכחי מתוסף לאלה הקיימים שיש לגיוון עם הממשל האמריקני.
חברת אר.אר. תקשורת לווינים (סימול: RRST) הודיעה אתמול (ה'), כי חברת בת בבעלות מלאה, חתמה על מסחר לרכישת חברת Hawley Teleport מפנסילבניה, עבור 4.25 מיליון דולר.
משה בן זקן. מנכ"ל משרד התחבורה. קרדיט: שלומי יוסףהממשלה מקדמת שינוי בחוק שיפתח את הטבת המכס גם ליבואנים מקבילים
התיקון מסיר חסם ביבוא הרכב, מרחיב את היבוא האישי והמקביל ומוסיף דרישות מחייבות בהגנת סייבר לענף
הממשלה מאשרת תיקון לחוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב, שמקודם על ידי משרד התחבורה והבטיחות בדרכים. התיקון עבר אישור בוועדת השרים לענייני חקיקה ומקודם בהליך מואץ.
בליבת התיקון עומד שינוי בדרך שבה מוחלת העדפת מכס על יבוא רכב, כך שהטבה שניתנה בפועל בעיקר ליבואנים ישירים, תוכל לחול גם על יבואנים שאינם ישירים. התיקון מסיר חסם שמנע עד עכשיו מיבואנים עקיפים, זעירים וביבוא אישי ליהנות מהעדפת מכס בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל. במשרד התחבורה ובשיתוף רשות המיסים מציגים את המהלך כניסיון להרחיב תחרות בענף דרך הגדלת היבוא המקביל והיבוא האישי.
הטבת המכס עוברת גם ליבואנים שאינם ישירים
עד היום, המנגנון הקיים אפשר ליבואנים ישירים לממש פטור ממכס בשיעור 7%, בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל, בעוד שיבואנים עקיפים, זעירים ויבוא אישי לא נהנו מההעדפה באותה צורה. בפועל נוצר יתרון מובנה לערוץ יבוא אחד על פני אחרים, ותחרות מצומצמת יותר על אותו קהל לקוחות.
התיקון מאפשר לרשות המסים להחיל את ההטבה גם על יבואנים שאינם ישירים. המשמעות היא הרחבת ההטבה לערוצי יבוא נוספים, מה שמצמצם את היתרון שהיה עד היום ליבואנים הישירים.
- שיא- 361,255 נוסעים ברכבת ביום חמישי האחרון
- בעלות של 35 מיליון שקלים: מסוף אוטובוסים חדש יחובר לכביש 412
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המהלך נשען על מודל שפעל כהוראת שעה בשנים 2023-2025. בתקופה הזו נרשם גידול בהיקף יבוא הרכב וניצול רחב יותר של העדפת המכס, וכעת הממשלה מבקשת לעגן את ההסדר כהסדר קבוע בחוק.

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים
לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש.
"לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.
וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש.
פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- בקרוב: מוקד הונאות טלפוני 24/7 בכל הבנקים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).
