קביעת שווי מוניטין שנמכר ע"י בני זוג בעסק נפרד
לבעל ואישה בתא המשפחתי יש עסקים נפרדים - בשנת 2006 מכרו כל אחד אתעסקיו וכל אחד קיבל מוניטין.
שאלה:
-------
לבעל ולאישה, באותו התא המשפחתי, ישנם עסקים נפרדים. האישה - בעלת עסק בשנים 2005-2001; הבעל בעל עסק בשנים 2005-2003.
בשנת 2006 מכרו הבעל והאישה, כל אחד את עסקיו, וכל אחד מהם קיבל מוניטין בסך 100 אש"ח.
השאלות:
1. מה הוא שיעור המס, שיחול על האישה ?
2. האם התמורה מתחלקת באורח ליניארי בין השניים [?]; אם היא מתחלקת כאמור - מה הוא שיעור המס עד 12/2 ?
3. האם יחול המס על בן-הזוג, שהכנסתו גבוהה מהכנסת בן-הזוג האחר ?
תשובה:
--------
עובדת קיומם של עסקים נפרדים לבעל ולאישה באותו התא המשפחתי אינה מחייבת, בהכרח, כי הכנסות כל אחד מהם יישומו בנפרד; שכן, ברירת המחדל אצל בני-זוג באותו התא המשפחתי היא חישוב מאוחד ולא חישוב נפרד; וחישוב נפרד נעשה על פי בקשת בני-הזוג; בהנחה שבני-הזוג נישומו בנפרד, הרי שברגיל כל אחד מבני-הזוג יחוב בגין הכנסותיו בנפרד, אלא שכלל זה חל על הכנסות מיגיעה אישית; ואילו רווחי הון, שנוצרו למי מבני-הזוג, יתוספו להכנסת בן-הזוג, שלו הכנסה גבוהה מן ההכנסה האחרת מיגיעה אישית, אלא שאין בכך כדי לשנות מאופי ההכנסה וממהותה, מחבות המס בגינה ומסך המס, ככל שנקבעה לו תקרה, כפי שמפורט להלן.
שאלת קיום מוניטין, קביעת שוויו ו/או התשלום המיוחס לתמורתו, היא שאלה מורכבת וסבוכה, שנידונה בפסיקה רבות; וההלכות שניתנו בעניין זה הן מורכבות; ובחלק ניכר מהן לא נקבלה תפיסת הצדדים או הצד המוכר בהתקשרות, כי אכן מדובר במכר מוניטין, אולם לכך לא נדרשנו בשאלה זו.
בהנחה, כי אכן בענייננו כאן קיים מוניטין, וכי סבירה התמורה ששולמה תמורתו - אלה הדברים בעניינם:
מוניטין הוא נכס הון, הממוסה החל בשנת המס 2006 על פי הוראות פקודת מס הכנסה (נוסח חדש), התשכ"א-1961 [להלן - "הפקודה"], בהתאם לנוסחה, שהיא תקפה אחרי תיקון 147 לפקודה, בשיעור 20% ליחיד, בהתאם להוראות סעיף 91(ב)(1) לפקודה כנוסחו לשנת 2006; והוא קובע:
"(ב) (1) יחיד יהיה חייב במס על רווח הון ריאלי כאמור בסעיף 121, בשיעור שלא יעלה על 20%, ויראו את רווח ההון כשלב הגבוה ביותר בסולם הכנסתו החייבת, ואולם רווח הון ריאלי במכירת מקרקעין מחוץ לישראל או נייר ערך בחבר-בני-אדם שעיקר נכסיו הם מקרקעין מחוץ לישראל, יחויב במס בשיעור שלא יעלה על 25%;"
הוראות סעיף 91(ב1)(1) לפקודה יצרו חלוקה ליניארית לנכסים, שנרכשו קודם ליום הקובע; וכך, חלק הרווח, שנצבר קודם למועד הקובע, ימוסה בשיעור אחד, וחלק הרווח שלאחר היום הקובע ימוסה בשיעורים החדשים. מתחולת הסעיף האמור הוצאו נכסי מוניטין, שלא שולם בעד רכישתם, ועל כן אין הוראה זו חלה עליהם.
הוראות סעיף 91(ב1)(1א) לפקודה, לשנים 2009-2006, קובעות:
"(1א) על אף הוראות סעיף קטן (א), לגבי נכס שיום רכישתו חל לפני המועד הקובע, למעט נכס שהוא נייר ערך כמשמעותו באותו סעיף קטן או נכס שהוא מוניטין שלא שולם בעד רכישתו, יהיה חבר-בני-אדם חייב במס בשיעורים אלה:
(1) על רווח הון ריאלי עד המועד הקובע - בשיעור הקבוע בסעיף 126(א);
(2) על יתרת רווח ההון הריאלי - בשיעור של 25%;"
מלשון ה"לאו" אנו לומדים על ה"הן": בפקודה נקבעו הוראות מיוחדות לנכסים, שנרכשו קודם ליום הקובע; וכך - על חלק מרווח ההון, שנצבר עד למועד הקובע, יחול מס בשיעור אחד, ועל חלק מרווח ההון, שנוצר לאחר היום הקובע, יחול המס המופחת, אשר חל לאחר התיקון בפקודה. הוראות אלה סויגו ותחולתן אינה חלה על מוניטין שלא שולמה תמורתו, והן הוחלו על חבר-בני-אדם בלבד ולא על יחידים.
מכך אפשר ללמוד, כי על יחידים המוכרים מוניטין כאמור יחולו שיעורי המס הרלוונטיים למועד המכירה, כשהרציונאל העומד מאחורי קביעה זו נובע מביטול שיעורי המס המופחת שחלו במכירת מוניטין בעבר.
חלוקת רווח ההון על פני התקופה נעשית ביחס ישר (ליניארי), אלא אם כן יובאו ראיות והוכחות שיצדיקו פריסה אחרת. כך נפסק לעניין מס שבח וייחוס שבח לתקופה מסוימת ולא ביחס ישר, ואין מניעה כי אותה הלכה תחול אף לעניין רווח הון.
ראה לעניין זה: ו"ע 5002/05 + ו"ע 5027/05, אלברט אברהם פוליטי נ' מנהל מיסוי מקרקעין [מיסים כ/6 (דצמבר 2006) ה-39, עמ' 39].
מוזכר כאן, בהקשר של פסק דין זה, כי קיימת פסיקה סותרת של ועדת ערר תל אביב, וכי על פסק הדין בעניין פוליטי תלוי ועומד ערעור בבית המשפט העליון וטרם הוכרע בו.
לפיכך שיעור המס שיחול במכר המוניטין, שלא שולם בעד רכישתו, יהיה שיעור המס הקבוע בפקודה לרווח הון ליחיד במועד המכר ללא הבחנה במועדים שקדמו למועד הקובע.
התשובות אינן מהוות תחליף לייעוץ משפטי, ואין המומחים המשיבים או המערכת אחראים לתוצאות השימוש בהן.
המידע באדיבות כל מס מידע עסקי בע"מ

העלמתי הכנסות של 100 אלף שקל לפני עשור - להצהיר עליהן בגילוי מרצון?
למה נוהל גילוי מרצון לא יספק את מה שמצפים ממנו - אנשים יחששו לדווח באופן לא אנונימי ואין ביטול אוטומטי של קנסות, הצמדה וריבית
לאחר למעלה משלוש שנות ציפייה, רשות המסים פרסמה את נוהל הגילוי מרצון החדש - רשות המסים
מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
על פניו, מדובר במהלך חיובי שמטרתו לעודד שקיפות, להגדיל את רשת חייבי המס ולספק לנישומים הזדמנות להסדיר חובות עבר בכפוף לחיסון פלילי. זה גם אמור להגדיל את הקופה
הציבורית מגביית מסים. בפועל קשה לומר שמדובר ב"בשורה" של ממש, וספק בתמריץ אמיתי לחשיפה.
ראשית, בניגוד לנהלים קודמים בנושא זה, הנוהל הנוכחי מציע אך ורק הליך שאינו אנונימי. אנשים צריכים להזדהות כאשר הם מגישים בקשה לנוהל גילוי מרצון. אין כאן כשל של רשות המסים אלא התנגדות של משרד המשפטים, אך המשמעות ברורה: נישומים רבים, שגם כך חוששים מהליך כזה, יירתעו עוד יותר מלהיחשף. מדובר על מחסום בסיסי של אנשים להיחשף מול הרשויות גם מכיוון שהם עשויים לחשוב שהם "סומנו" על ידי רשות המסים. כשמשלבים זאת עם החמרות נוספות, שכעת כתובות במפורש ובעבר היו בגדר "תורה שבעל פה", נוצרת תחושה שהרשות אמנם הפנימה את לקחי העבר אך בחרה לסגור פינות באופן קשיח מדי.
כדי להבין את הבעייתיות, נניח נישום שלא דיווח על הכנסה חייבת בשיעור מס שולי של 100 אלף ש"ח בשנת 2015. אילו היה מדווח במועד, המס היה עומד, נניח, על כ-35 אלף שקל בלבד. כיום, בהליך גילוי מרצון, אותו נישום עשוי למצוא את עצמו מול תוצאה דרמטית:
תשלום על קרן המס בסך של 35 אלף שקל, ריבית והצמדה כ-5 אלף שקל ועל כל אלה מתווסף קנס גרעון של כ-30 אלף שקל נוספים. כלומר, חוב של 35 אלף שקל צומח לפי שלושה ויותר. איזה תמריץ יש כאן לנישום להיחפז ולדווח ביוזמתו? שהרי האמת צריכה להיאמר- אם לא נתגלה עד היום "מחדלו" זה, מה הסבירות שיתגלה אי פעם?
- רשות המסים מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
- האם גילוי מרצון מכשיר העברות כספים חשודים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הנוהל החדש מבהיר שאין ביטול אוטומטי של הצמדה וריבית, ואין ביטול של קנסות גרעון אלא בכפוף לשיקול דעת פקיד השומה.

העלמתי הכנסות של 100 אלף שקל לפני עשור - להצהיר עליהן בגילוי מרצון?
למה נוהל גילוי מרצון לא יספק את מה שמצפים ממנו - אנשים יחששו לדווח באופן לא אנונימי ואין ביטול אוטומטי של קנסות, הצמדה וריבית
לאחר למעלה משלוש שנות ציפייה, רשות המסים פרסמה את נוהל הגילוי מרצון החדש - רשות המסים
מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
על פניו, מדובר במהלך חיובי שמטרתו לעודד שקיפות, להגדיל את רשת חייבי המס ולספק לנישומים הזדמנות להסדיר חובות עבר בכפוף לחיסון פלילי. זה גם אמור להגדיל את הקופה
הציבורית מגביית מסים. בפועל קשה לומר שמדובר ב"בשורה" של ממש, וספק בתמריץ אמיתי לחשיפה.
ראשית, בניגוד לנהלים קודמים בנושא זה, הנוהל הנוכחי מציע אך ורק הליך שאינו אנונימי. אנשים צריכים להזדהות כאשר הם מגישים בקשה לנוהל גילוי מרצון. אין כאן כשל של רשות המסים אלא התנגדות של משרד המשפטים, אך המשמעות ברורה: נישומים רבים, שגם כך חוששים מהליך כזה, יירתעו עוד יותר מלהיחשף. מדובר על מחסום בסיסי של אנשים להיחשף מול הרשויות גם מכיוון שהם עשויים לחשוב שהם "סומנו" על ידי רשות המסים. כשמשלבים זאת עם החמרות נוספות, שכעת כתובות במפורש ובעבר היו בגדר "תורה שבעל פה", נוצרת תחושה שהרשות אמנם הפנימה את לקחי העבר אך בחרה לסגור פינות באופן קשיח מדי.
כדי להבין את הבעייתיות, נניח נישום שלא דיווח על הכנסה חייבת בשיעור מס שולי של 100 אלף ש"ח בשנת 2015. אילו היה מדווח במועד, המס היה עומד, נניח, על כ-35 אלף שקל בלבד. כיום, בהליך גילוי מרצון, אותו נישום עשוי למצוא את עצמו מול תוצאה דרמטית:
תשלום על קרן המס בסך של 35 אלף שקל, ריבית והצמדה כ-5 אלף שקל ועל כל אלה מתווסף קנס גרעון של כ-30 אלף שקל נוספים. כלומר, חוב של 35 אלף שקל צומח לפי שלושה ויותר. איזה תמריץ יש כאן לנישום להיחפז ולדווח ביוזמתו? שהרי האמת צריכה להיאמר- אם לא נתגלה עד היום "מחדלו" זה, מה הסבירות שיתגלה אי פעם?
- רשות המסים מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
- האם גילוי מרצון מכשיר העברות כספים חשודים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הנוהל החדש מבהיר שאין ביטול אוטומטי של הצמדה וריבית, ואין ביטול של קנסות גרעון אלא בכפוף לשיקול דעת פקיד השומה.