נצבא מציגה עליה של 21% בהכנסות ברבעון השלישי
חברת נצבא החזקות, שבשליטת החברה הציבורית איירפורט סיטי מקבוצת יואל, פירסמה הבוקר (ה') את דוחותיה הכספיים לרבעון השלישי של 2007. בשורה הראשונה רשמה החברה ברבעון עלייה של כ-21% בהכנסות אשר הסתכמו בכ-95.1 מיליון שקל, לעומת כ-78.7 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. עם זאת, בשורה התחתונה רשמה החברה ירידה של כ-48% בשורת הרווח הנקי לרבעון אשר הסתכם בכ-4 מיליון שקל בהשוואה לכ-6.9 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד.
הירידה ברווח הנקי ברבעון השלישי נבעה מעלייה בהוצאות המימון של החברה לרמה של כ-59.5 מיליון שקל, לעומת כ-34.6 מיליון שקל אשתקד. מרבית הפער (כ-20 מיליון שקל) נובע מהעלייה החדה שנרשמה ברבעון השלישי של 2007, בשיעור של כ-2.5% במדד המחירים לצרכן, לעומת עלייה כ-0.2% שנרשמה ברבעון המקביל אשתקד.
הגידול בהכנסות החברה בא לידי ביטוי גם בשורת הרווח התפעולי, שהסתכם ברבעון השלישי בכ-70.5 מיליון שקל, לעומת כ-49 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד, גידול של כ-44%.
בתשעת החודשים הראשונים של השנה
חברת נצבא מציגה גידול של כ-32.3% בהכנסותיה בתשעת החודשים הראשונים של השנה לרמה של כ-341.9 מיליון שקל, בהשוואה לכ-258.5 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד. הרווח התפעולי של נצבא באותה תקופה הסתכם בכ-285.7 מיליון שקל, גידול של כ-98% בהשוואה לכ-144.3 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד.
בשורה התחתונה הציגה החברה רווח נקי של כ-99.3 מיליון שקל, לעומת כ-43.3 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד - גידול של כ-129%. יצויין, כי הגידול ברווח הנקי הושג למרות שנצבא, להבדיל ממרבית חברות הנדל"ן המניב, לא ביצעה כמעט כלל שערוך של נכסים, ובתשעת החודשים הראשונים של השנה נכלל רק שערוך צנוע יחסית בהיקף של כ-5.6 מיליון שקל.
ה-EBDITA של נצבא מנכסים מניבים בתשעת החודשים הראשונים של 2007 הסתכם בסך של כ-285 מיליון שקל לעומת סך של כ-171.2 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד - עליה של כ-67%, שכאמור לא כללה כמעט שערוך של נכסים.
הגידול בהכנסותיה וברווחיה של נצבא נובע מהגידול באכלוס הנכסים המניבים של החברה ומהעלאת דמי השכירות במהלך השנה האחרונה, בעיקר בשוק הישראלי. כמו כן, כוללות הכנסותיה של נצבא הכנסה חד פעמית בסך של כ-67 מיליון שקל מהשכרת נכסים לאגד, וזאת בעקבות החלטה של שמאי מכריע על גובה דמי השכירות שמגיע לנצבא מאגד, בגין חלק מהנכסים, שמושכרים מאז חודש דצמבר 2004.
מאזנה של נצבא מלמד על העלייה בהיקפי הפעילות של החברה. סך המאזן של החברה זינק בסוף ספטמבר 2007 בכ-1.3 מיליארד שקל לכ-4.3 מיליארד שקל, לעומת כ-3 מיליארד שקל בסוף שנת 2006. ממאזן החברה עולה, כי ברשותה מזומנים והשקעות לזמן קצר בהיקף כספי כולל של כ-331.4 מיליון שקל. הונה העצמי של החברה בסוף ספטמבר 2007 הסתכם בכ-1.4 מיליארד שקל לעומת כ-217.8 מיליון שקל בסוף ספטמבר 2006.
העלמתי הכנסות של 100 אלף שקל לפני עשור - להצהיר עליהן בגילוי מרצון?
למה נוהל גילוי מרצון לא יספק את מה שמצפים ממנו - אנשים יחששו לדווח באופן לא אנונימי ואין ביטול אוטומטי של קנסות, הצמדה וריבית
גילוי מרצון
לאחר למעלה משלוש שנות ציפייה, רשות המסים פרסמה את נוהל הגילוי מרצון החדש - רשות המסים
מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
על פניו, מדובר במהלך חיובי שמטרתו לעודד שקיפות, להגדיל את רשת חייבי המס ולספק לנישומים הזדמנות להסדיר חובות עבר בכפוף לחיסון פלילי. זה גם אמור להגדיל את הקופה
הציבורית מגביית מסים. בפועל קשה לומר שמדובר ב"בשורה" של ממש, וספק בתמריץ אמיתי לחשיפה.
ראשית, בניגוד לנהלים קודמים בנושא זה, הנוהל הנוכחי מציע אך ורק הליך שאינו אנונימי. אנשים צריכים להזדהות כאשר הם מגישים בקשה לנוהל גילוי מרצון. אין כאן כשל של רשות המסים אלא התנגדות של משרד המשפטים, אך המשמעות ברורה: נישומים רבים, שגם כך חוששים מהליך כזה, יירתעו עוד יותר מלהיחשף. מדובר על מחסום בסיסי של אנשים להיחשף מול הרשויות גם מכיוון שהם עשויים לחשוב שהם "סומנו" על ידי רשות המסים. כשמשלבים זאת עם החמרות נוספות, שכעת כתובות במפורש ובעבר היו בגדר "תורה שבעל פה", נוצרת תחושה שהרשות אמנם הפנימה את לקחי העבר אך בחרה לסגור פינות באופן קשיח מדי.
כדי להבין את הבעייתיות, נניח נישום שלא דיווח על הכנסה חייבת בשיעור מס שולי של 100 אלף ש"ח בשנת 2015. אילו היה מדווח במועד, המס היה עומד, נניח, על כ-35 אלף שקל בלבד. כיום, בהליך גילוי מרצון, אותו נישום עשוי למצוא את עצמו מול תוצאה דרמטית:
תשלום על קרן המס בסך של 35 אלף שקל, ריבית והצמדה כ-5 אלף שקל ועל כל אלה מתווסף קנס גרעון של כ-30 אלף שקל נוספים. כלומר, חוב של 35 אלף שקל צומח לפי שלושה ויותר. איזה תמריץ יש כאן לנישום להיחפז ולדווח ביוזמתו? שהרי האמת צריכה להיאמר- אם לא נתגלה עד היום "מחדלו" זה, מה הסבירות שיתגלה אי פעם?
- רשות המסים מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
- האם גילוי מרצון מכשיר העברות כספים חשודים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הנוהל החדש מבהיר שאין ביטול אוטומטי של הצמדה וריבית, ואין ביטול של קנסות גרעון אלא בכפוף לשיקול דעת פקיד השומה.
העלמתי הכנסות של 100 אלף שקל לפני עשור - להצהיר עליהן בגילוי מרצון?
למה נוהל גילוי מרצון לא יספק את מה שמצפים ממנו - אנשים יחששו לדווח באופן לא אנונימי ואין ביטול אוטומטי של קנסות, הצמדה וריבית
גילוי מרצון
לאחר למעלה משלוש שנות ציפייה, רשות המסים פרסמה את נוהל הגילוי מרצון החדש - רשות המסים
מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
על פניו, מדובר במהלך חיובי שמטרתו לעודד שקיפות, להגדיל את רשת חייבי המס ולספק לנישומים הזדמנות להסדיר חובות עבר בכפוף לחיסון פלילי. זה גם אמור להגדיל את הקופה
הציבורית מגביית מסים. בפועל קשה לומר שמדובר ב"בשורה" של ממש, וספק בתמריץ אמיתי לחשיפה.
ראשית, בניגוד לנהלים קודמים בנושא זה, הנוהל הנוכחי מציע אך ורק הליך שאינו אנונימי. אנשים צריכים להזדהות כאשר הם מגישים בקשה לנוהל גילוי מרצון. אין כאן כשל של רשות המסים אלא התנגדות של משרד המשפטים, אך המשמעות ברורה: נישומים רבים, שגם כך חוששים מהליך כזה, יירתעו עוד יותר מלהיחשף. מדובר על מחסום בסיסי של אנשים להיחשף מול הרשויות גם מכיוון שהם עשויים לחשוב שהם "סומנו" על ידי רשות המסים. כשמשלבים זאת עם החמרות נוספות, שכעת כתובות במפורש ובעבר היו בגדר "תורה שבעל פה", נוצרת תחושה שהרשות אמנם הפנימה את לקחי העבר אך בחרה לסגור פינות באופן קשיח מדי.
כדי להבין את הבעייתיות, נניח נישום שלא דיווח על הכנסה חייבת בשיעור מס שולי של 100 אלף ש"ח בשנת 2015. אילו היה מדווח במועד, המס היה עומד, נניח, על כ-35 אלף שקל בלבד. כיום, בהליך גילוי מרצון, אותו נישום עשוי למצוא את עצמו מול תוצאה דרמטית:
תשלום על קרן המס בסך של 35 אלף שקל, ריבית והצמדה כ-5 אלף שקל ועל כל אלה מתווסף קנס גרעון של כ-30 אלף שקל נוספים. כלומר, חוב של 35 אלף שקל צומח לפי שלושה ויותר. איזה תמריץ יש כאן לנישום להיחפז ולדווח ביוזמתו? שהרי האמת צריכה להיאמר- אם לא נתגלה עד היום "מחדלו" זה, מה הסבירות שיתגלה אי פעם?
- רשות המסים מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
- האם גילוי מרצון מכשיר העברות כספים חשודים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הנוהל החדש מבהיר שאין ביטול אוטומטי של הצמדה וריבית, ואין ביטול של קנסות גרעון אלא בכפוף לשיקול דעת פקיד השומה.
