בעלי עניין: משפחת שניידמן אוספת סחורה בישיר אי.די.אי
פעילות בעלי עניין ערה נרשמה השבוע בחברת ישיר-איי די איי , הפועלת בשני תחומים מרכזיים: ביטוח חיים: שיווק פוליסות ריסק- אובדן כושר עבודה וחסכון וביטוח כללי: ענפי ביטוח רכב חובה- רכב רכוש- דירות, בתי עסק ובריאות.
חברת ביטוח ישיר בעלת השליטה בחברה ובבעלותה של חברת צור (67.28%), הגדילה השבוע (ג') את אחזקותיה בישיר איי די איי. במסגרת העסקה, רכשה ביטוח ישיר 5,953,775 מניות בשער ממוצע של 5.924 שקל ובהיקף כספי של 35.27 מיליון שקל. אחזקותיה לאחר לשיעור של 84.59% מהון המניות.
נציין, כי משה שניידמן, משמש כיו"ר הדירקטוריון בישיר איי די איי ובחברת ביטוח ישיר.כמו כן, משמש כדירקטור בחברת צור ובעל השליטה בה עם אחזקה של 23.09% מהון המניות.
מניית ישיר איי די איי רשמה מהלך ירידות חד במהלך חצי השנה האחרונה. המניה איבדה כ-33.5% מערכה. נכון לכתיבת שורות אלה מחיר המניה בבורסה הינו 5.93 שקל.
התנועות של אליעזר פישמן
תנועת בעלי עניין נוספת ניתן היה לראות השבוע בחברת דרבן אשר בשליטתו של אליעזר פישמן (54.08%) והמשמש בה גם כיו"ר הדירקטוריון. חברת מעבר(ח) רכשה בשלושת ימי המסחר הראשונים של השבוע 87,945 מניות בשער ממוצע של 23.99 שקל ובהיקף כספי של 2.1 מיליון שקל. בכך הגדילה את אחזקותיה בדרבן לשיעור של 0.65% מהון המניות.
מניית דרבן נסחרה במהלך השנה בתנודתיות רבה. החל מה-15 ביולי החלה המניה לאבד מערכה ועד לאמצע אוגוסט ירדה בשיעור של כ-30%. לאחר מכן עד אמצע חודש ספטמבר דישדשה סביב אותן רמות ולאחר מכן החלה במהלך עליות עד אמצע אוקטובר, מהלך שהוסיף למניה כ-30% לערכה. עם זאת, עליות השערים לא פיצו על כל מהלך הירידות הקודם.
החל מאמצע אוקטובר חזר המומנטום השלילי למניה ועד למועד הרכישה בתחילת השבוע איבדה כ-14%. מניית החברה נסחרת נכון לכתיבת שורות אלה בשיעור של 24.65 שקל בבורסה הגבוה בכ-2.5% משער הרכישה הממוצע.
נזכיר, כי ב-25 באוקטובר ציינו כי חברות הנדלן בבעלות אליעזר פישמן: כלכלית ירושלים, מבני תעשיה ודרבן הודיעו כי הן נכנסות להשקעות משותפות במדינות חבר העמים. החברות דיווחו כי חתמו הסכם שיתוף פעולה בהשקעות נדל"ן במדינות אלה. במסגרת ההסכם תנוהל פעילות הצדדים באמצעות חברה קפריסאית זרה אשר 32% ממנה מוחזק על ידי מבני תעשייה, 32% מוחזק על ידי כלכלית, 16% מוחזק על ידי דרבן ו-20% מוחזק על ידי נכסי משפחת פישמן.
גיל בלוטרייך גוזר קופון
חברת מישורים מרכזת עניין לא פעם בקרב המשקיעים באחד העם והשבוע בפרט ניתן היה לראות במניה פעילות רבה. גיל בלוטרייך בעל השליטה ויו"ר חברת מישורים הראה השבוע צעד של הבעת אמון בחברה. בלוטרייך רכש השבוע 36,971 מניות החברה בשער ממוצע של 18.05 שקל ובהיקף כספי של 663 אלף שקל. בכך הגדיל את אחזקותיו בחברה לשיעור של 76.17% מהון המניות.
נציין, כי מניית מישורים רשמה מהלך עליות מרשים של כ-30% מסוף ספטמבר ועד למועד הרכישה. רכישה טרם מהלך זה הייתה חוסכת לבלוטרייך כ-123 אלף שקל. עם זאת, מהלך העליות לא הפסיק ולאחר מועד הרכישה הוסיפה המניה לערכה כ-8% נוספים ונסחרת בבורסה נכון לכתיבת שורות אלה בשער של 19.55 שקל
בנוסף, נציין כי ב-19 לאוקטובר דיווחנו כי בלוטרייך פועל להגדלת אחזקות הציבור במישורים, על מנת להשלים הקריטריונים הנדרשים להכללת המניה במדד יתר 50 לקראת ה-1 בינואר. החברה דיווחה דאז, כי בית ההשקעות פריזמה הפך לבעל עניין בחברה לאחר שרכש מבלוטרייך כ-1.08 מיליון מניות בהיקף כספי של כ-17 מיליון שקל ובכך הגדילה את אחזקתה מעל ל-5%.
החברה הודיעה השבוע כי חתמה על הסכם לרכישת בניין משרדים בכפר סבא בשטח של כ-3,500 מ"ר הכולל גם 49 מקומות חניה. עלות הרכישה הסתכמה ב-15.4 מליון שקל. החברה מעריכה כי דמי השכירות השנתיים הצפויים עם השלמת השכרת השטחים הפנויים בבניין ( כ-1,000 מ"ר) יגיעו לכ-1.6 מיליון שקל וכי התשואה על ההון העצמי תעמוד על כ- 21% בשנה.
העלמתי הכנסות של 100 אלף שקל לפני עשור - להצהיר עליהן בגילוי מרצון?
למה נוהל גילוי מרצון לא יספק את מה שמצפים ממנו - אנשים יחששו לדווח באופן לא אנונימי ואין ביטול אוטומטי של קנסות, הצמדה וריבית
גילוי מרצון
לאחר למעלה משלוש שנות ציפייה, רשות המסים פרסמה את נוהל הגילוי מרצון החדש - רשות המסים
מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
על פניו, מדובר במהלך חיובי שמטרתו לעודד שקיפות, להגדיל את רשת חייבי המס ולספק לנישומים הזדמנות להסדיר חובות עבר בכפוף לחיסון פלילי. זה גם אמור להגדיל את הקופה
הציבורית מגביית מסים. בפועל קשה לומר שמדובר ב"בשורה" של ממש, וספק בתמריץ אמיתי לחשיפה.
ראשית, בניגוד לנהלים קודמים בנושא זה, הנוהל הנוכחי מציע אך ורק הליך שאינו אנונימי. אנשים צריכים להזדהות כאשר הם מגישים בקשה לנוהל גילוי מרצון. אין כאן כשל של רשות המסים אלא התנגדות של משרד המשפטים, אך המשמעות ברורה: נישומים רבים, שגם כך חוששים מהליך כזה, יירתעו עוד יותר מלהיחשף. מדובר על מחסום בסיסי של אנשים להיחשף מול הרשויות גם מכיוון שהם עשויים לחשוב שהם "סומנו" על ידי רשות המסים. כשמשלבים זאת עם החמרות נוספות, שכעת כתובות במפורש ובעבר היו בגדר "תורה שבעל פה", נוצרת תחושה שהרשות אמנם הפנימה את לקחי העבר אך בחרה לסגור פינות באופן קשיח מדי.
כדי להבין את הבעייתיות, נניח נישום שלא דיווח על הכנסה חייבת בשיעור מס שולי של 100 אלף ש"ח בשנת 2015. אילו היה מדווח במועד, המס היה עומד, נניח, על כ-35 אלף שקל בלבד. כיום, בהליך גילוי מרצון, אותו נישום עשוי למצוא את עצמו מול תוצאה דרמטית:
תשלום על קרן המס בסך של 35 אלף שקל, ריבית והצמדה כ-5 אלף שקל ועל כל אלה מתווסף קנס גרעון של כ-30 אלף שקל נוספים. כלומר, חוב של 35 אלף שקל צומח לפי שלושה ויותר. איזה תמריץ יש כאן לנישום להיחפז ולדווח ביוזמתו? שהרי האמת צריכה להיאמר- אם לא נתגלה עד היום "מחדלו" זה, מה הסבירות שיתגלה אי פעם?
- רשות המסים מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
- האם גילוי מרצון מכשיר העברות כספים חשודים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הנוהל החדש מבהיר שאין ביטול אוטומטי של הצמדה וריבית, ואין ביטול של קנסות גרעון אלא בכפוף לשיקול דעת פקיד השומה.
גילוי מרצון: הזדמנות להסדיר חובות - או מלכודת לנישומים?
רשות המסים השיקה מחדש את נוהל הגילוי מרצון במטרה להחזיר מיליארדים לקופת המדינה ולאפשר לנישומים להסדיר חובות עבר בלי הליך פלילי; טיעונים בעד ונגד, והאם ביטול האנונימיות הוא שגרם לתכנית הנוכחית להיות פחות אטרקטיבית?
גילוי מרצון חזר, והפעם עם פנים חדשות. רשות המסים הכריזה אמש על השקת הנוהל מחדש, שמאפשר לנישומים לדווח על הכנסות או נכסים שלא דווחו בעבר, לשלם את המס המתחייב ולקבל חסינות מהליך פלילי. להרחבה ראו כאן - רשות המסים מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי. הרעיון הוא די פשוט: מי שיבוא מרצונו ויסדיר את חובו, לא יועמד לדין. אבל השאלה המתבקשת היא האם מדובר בהזדמנות אמיתית או בתוכנית שתרתיע יותר מאשר היא תעודד, בעיקר כי מדובר בבקשה שמית ולא אנונימית כפי שהיה בעבר.
תחשבו על התרחיש הבא - מגיע נישום וחושף את הרווחים שלון בחו"ל מקריפטו. אומר לו פקיד השומה, תשלם X, לנישום אין אפשרות לערער או לחזור בו מהחשיפה. הוא יכול לנסות לשכנע את פקיד השומה שהמס גבוה מדי, אבל אין לו אפשרות לסגת, כי אפשר להשתמש במידע שנחשף, ואז גם החבות הפלילית קיימת. כלומר, זו דרך חד כיוונית, אי אפשר להתחרט, והנישומים "בידיים" של פקידי השומה. קחו גם בחשבון שאם מדובר בקריפטו צריך להביא אסמכתאות כדי לנתח את הרווחים על פני השנים - לרבים אין את המידע הזה ולא תמיד ניתן להשיגו, וגם שבינתיים אין הקלות של הצמדה וריבית. אז המוטיבציה לגלות על הון בחו"ל וגם בארץ (לרבות מכר דירה) לא מאוד גדולה, אבל יש גם יתרונות ללקוחות ובעיקר הידיעה שלא מחפשים ולא רודפים אחריהם. הם יכולים לישון טוב בלילה.
המדינה צריכה כסף - אולי יהיו הקלות בגילוי מרצון בהמשך
המדינה נמצאת בתקופה של הוצאות כבדות: מלחמה ארוכה, התחייבויות תקציביות ותשלומים הולכים ותופחים. גילוי מרצון נותן לממשלה דרך מהירה להכניס מיליארדים לקופת המדינה מבלי להטיל מיסים חדשים על כלל הציבור (כפי שעשתה עם המס על הרווחים הכלואים). מצד שני, גם לנישומים יש כאן רווח ברור: מי שמחזיק הכנסות לא מדווחות יכול להסדיר את מעמדו, לשלם את חוב המס ולדעת שהוא 'נקי' משפטית ולישון טוב בלילה. העובדה שבקשה שלא תאושר לא תשמש נגד הפונה בהליך אזרחי או פלילי מחזקת את הביטחון. כלומר, המידע שנמסר לא יכול לשמש לרעתו, אלא אם הגיע לרשות בדרכים אחרות, או וכאן כאמור הבעיה - אם הנישום לא הסכים לשומה, ואז הכל נפתח מחדש. רשות המסים לא חשבה כנראה על הנקודה הזו עד הסוף, ויש סיכוי שתוך כדי תנועה היא תפתור אותה לטובת הנישומים. זה כנראה גם תלוי בהיענות, אם ההיענות תהיה מאכזבת, ינסו לתת עוד צ'ופרים ללקוחות. .
בפועל, חשוב לזכור שהודעת הרשות עוד מציינת כי היא "תוכל לעשות שימוש בכל מידע הקשור לבקשה לגילוי מרצון שהגיע אליה בדרך אחרת, או במקרים שבהם לא שולם המס או שהבקשה לא נעשתה בתום לב, או הוסתר חלק מהמידע הרלוונטי". .
- העלמתי הכנסות של 100 אלף שקל לפני עשור - להצהיר עליהן בגילוי מרצון?
- רשות המסים מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הטענות נגד ההליך ברמת המאקרו הן שלא ניתן לתת פרסם למעלימי רווחים והכנסות. העלמתם מס, זו עבירה פלילית, למה צריך ללכת לקראתכם? מבחינת הנישומים, סיכוי טוב שהם לא ירוצו להצהיר. הנוהל החדש פחות אטרקטיבי מהקודמים. הסיבה העיקרית היא ביטול האפשרות להליך אנונימי: בעבר נישומים יכלו לבדוק את מצבם בלי לחשוף זהות, ורק אחר כך להחליט אם להתקדם. כעת הכול גלוי מההתחלה - מה שעלול להרתיע רבים. מעבר לכך, הנוהל הנוכחי לא מבטל באופן אוטומטי קנסות, הצמדות וריביות. כך נוצר מצב שבו חוב ישן יכול לתפוח פי כמה. לדוגמה, נישום שלא דיווח על הכנסה של 100 אלף שקל ב־2015 היה משלם אז כ-35 אלף שקל מס. היום, במסגרת הנוהל, הוא עלול למצוא את עצמו מחויב ביותר מ-70 אלף שקל - אחרי ריבית, הצמדה וקנס גרעון. ומכאן עולה השאלה: העלמתי הכנסות של 100 אלף שקל לפני עשור - להצהיר עליהם בגילוי מרצון? צריך לסייג ולהגיד שבעבר במסגרת גילוי מרצון לא היה צורך לשלם מס גירעון ונראה שבסופו של דבר כך יהיה גם הפעם, אבל זה לא סגור.
