אירועי מס בחברת סטארט-אפ שיסודים במניות החברה

מאת: עו"ד אודי שוסטק
האם יש ארוע מס בדילול מניות של מייסדי חברה והעברתם למנכ"ל נכנס ללא תמורה.
עו"ד לילך דניאל |

שאלה:

--------

נושא א'

שלושה מייסדים הקימו חברת הֶזְנֵק ("חברת סטארט אפ") [להלן - רק "חברה"]. אחד מהמייסדים הוא יחיד, שעובד בפועל בחברה.

עקב כך הוחלט בהסכמה בין המייסדים, שאחד המייסדים, אשר התחייב לעזוב מקום עבודה אחר ולהצטרף לחברה ולא עמד בכך, יילקחו ממנו 10% ממניותיו בחברה; ומייסד אחר מבין שלושת המייסדים, אשר התברר, כי אינו מסוגל לתרום לחברה ידע מקצועי, וכן אינו מוכן כלל להשקיע בה מזמנו, יחזיר את כל מניותיו לחברה.

לפני האירוע המובא לעיל: גייסה החברה, לשם מימונה, כסף מגורם חיצוני על פי שווי של 750,000$.

● האם יש כאן אירוע מס ?

נושא ב'

בחברת הֶזְנֵק מְקוּדָם מנהל השיווק בה לתפקיד מנכ"ל בה, עקב בעיה רפואית של המנכ"ל המכהן.

החברה מחליטה להעניק למנכ"ל הנכנס כמות מסוימת של מניות.

בעניין האמור כאן - מתבקשים מייסדי החברה לדלל את מלאי מניותיהם בחברה לשם העברת מניות למנכ"ל הנכנס; וזאת, למניעת דילול הון המניות בחברה אצל המשקיעים בה.

● האם יש כאן אירוע מס אצל המייסדים; שכן, נלקחו מהם מניות ללא תמורה ?

תשובה:

---------

לנושא א':

בהתאם לסעיף 88 לפקודת מס הכנסה (נוסח חדש), התשכ"א-1961 [להלן - "הפקודה"] - כל אירוע, שבעקבותיו יצא נכס מידיו של אדם, לרבות ויתור על נכס, מהווה מכירה של אותו הנכס; ובשל זאת, הוא חייב במס כרווח הון.

הפקודה פוטרת מתנה ממס; אולם, רק אם מדובר במתנה לקרוב או מתנה ליחיד אחר, אם שוכנע פקיד השומה שהמתנה ניתנה בתום לב.

על כן, מדובר לכאורה באירוע מס, אלא אם כן יהיה אפשר לטעון, כי היחידים שוויתרו על מניותיהם לא היו זכאים להן מלכתחילה; דהיינו - אם, לדוגמה, סוכם מראש, כי קבלת המניות מותנית בעבודה כלשהיא, הרי, משלא בוצעה העבודה, לא השתכללה הזכות למניה, ולכן אובדן המניה אינו מהווה אירוע מס.

העובדה, שהמניה כבר נרשמה על שם המוותר, רק מעמידה קושי מהיבט הראָיָה לעניין, להוכחת קיומו של סיכום מוקדם, אך אינה אמורה לשנות את הניתוח באופן מהותי.

על כן, השאלה הזו היא שאלה בדבר עובדות, והיא תלויה בסיכום הראשוני שבין הצדדים.

הנני מציין, בעניין זה, כי בהנחה שאכן מדובר בוויתור ולא בסיכום מראש, כי עצם הקבלה הייתה מותנית (והמניות אינן מניות ניתנות לפדיון מכוח הזכויות שמלכתחילה הוצמדו להן) - הרי מדובר באירוע מס, אך תשלום מס בנסיבות העניין אינו צודק כלכלית, שהרי לא ניתנה תמורה כלשהי.

יתר על כן - מדובר בתופעה שכיחה בעולם העסקים, אולם טרם ניתן לה מענה כלשהו בפקודה או בחוזרי רשויות המס.

לסיום התשובה על נושא א': אומר אני, כי במועד הוויתור יש לבחון מהו שווי המניות. אם מדובר במניות רגילות, כאשר המניות שהוקצו למשקיע הן מניות מועדפות - ייתכן ששווי המניות הרגילות הוא נמוך מאוד, או אולי שואף לאפס. מובן, שהדבר תלוי במהות הזכויות, אשר צמודות למניות המועדפות.

לנושא ב':

גם העברת מניות למנכ"ל, בנסיבות השאלה, מהווה אירוע מס.

כאמור, יצא נכס מידי המייסדים אשר יש לו שווי שוק, ואין מדובר במתנה פטורה ממס. ייתכן שאף מבחינת המנכ"ל מדובר בהכנסה חייבת שלו; שהרי הוא קיבל נכס על עבודתו בחברה בלי שהתקיימו תנאי סעיף 102 לפקודה, אשר מאפשר לדחות את תשלום המס.

לטעמי, כדי להימנע מאירוע מס כיום - יש לבצע את התהליך "בדרך המלך"; דהיינו: באמצעות שימוש בהוראת סעיף 102 לפקודה תוך בחינת אפשרות לשפות את המשקיעים על ידי הקצאת מניות נוספות או הקצאת אופציות.

ייתכן, כי גם מתן אופציות מן המייסדים למנכ"ל, לרכוש את מניותיהם (להבדיל מהעברת המניות כיום), תדחה את אירוע המס; אולם, לשם כך יש לקבוע תנאים מסחריים אמיתיים.

מוער בזה, כי מדובר כאן בשאלה מורכבת מאוד, אשר אי אפשר לענות עליה במלואה במסגרת תשובה זו.

המשיב: ממשרד ד"ר אברהם אלתר ושות' עורכי דין.

התשובות אינן מהוות תחליף לייעוץ משפטי, ואין המומחים המשיבים או המערכת אחראים לתוצאות השימוש בהן.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ראש ממשלת קטאר, מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני (צילום מסך CNN)ראש ממשלת קטאר, מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני (צילום מסך CNN)
מלחמה כלכלית

הנקמה הכלכלית של קטאר - ונקודת החולשה של ישראל

הנשק של קטאר הוא הכסף, הכוח וההשפעה העולמית והיא עלולה לכוון אותו נגדנו; היא גם יכולה במישרין או דרך פרוקסי לקנות נכסים וחברות ישראליות - לא כדאי לזלזל בפגיעה בכבודה וברצון שלה בנקמה; וגם - על הנהגת חמאס, על ארגונים נוספים בעזה שאולי יתחזקו, ועל כך שאי אפשר לחסל רעיון

משה כסיף |
נושאים בכתבה קטאר חמאס

מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני, ראש ממשלת קטאר, לצד המנהיגים הקטארים משקיעים הון גדול בעשור האחרון כדי למרק את התדמית שלהם - לא טרור, לא איסלאם קיצוני, לא רק נפט. אנחנו הקטארים יודעים לחיות את החיים - כדורגל, מונדיאל, תיירות, והשקעות ענק סביב הגלובוס בנדל"ן, קבוצות כדורגל, מותגי על, תקשורת, וטכנולוגיה, הרבה טכנולוגיה, בעיקר AI. קטאר מחלחלת את הכסף שלה, גם באופן מושחת וקונה פקידים ופוליטיקאים וגם בהשקעות, כדי להפוך למותג מוכר ומקובל. המטרה שהשם קטאר יתחבר לתיירות, עושר גדול, ספורט, רק לא טרור, עולם חשוך ופחד.

היא מצליחה. היא מנקה את השם שלה והיא התרחקה בעיני רוב הציבור המערבי מטרור. כבר מזהים אותה עם כדורגל עולמי, תיירות, עושר, השקעות. אבל קטאר היא הבית של חמאס. קטאר סייעה ובנתה את חמאס, ובקטאר יש תמיכה גדולה וקשר עמוק גם לאיסלאם הקיצוני.  

ולכן, ההתקפה של ישראל בקטאר היא מכה גדולה לקטאר. לא רק בגלל הריבונות, לא בגלל שאכפת לה מה עלה בגורל מטרות החיסול, מניגי חמאס,, אלא בגלל שהעולם קורא שישראל תקפה מטרות טרור בקטאר. למה ואיך יש מטרות טרור בקטאר? רבים אפילו לא יודעים ולא מקשרים. הרסנו להם. הבאנו את המלחמה אליהם הביתה. אחרי שנים רבות והשקעות גדולות ומאמץ להתנקות, באה ישראל ועושה את החיבור בין קטאר לטרור. קטאר לא תשתוק, ואנחנו לא צריכים לזלזל בה. היא לא צפויה לשלוח מטוסים, היא לא צפויה להגיב צבאית, אבל פגענו בדבר הכי חשוב לה - בתדמית, והיא תחפש אותנו בסיבוב. יש לה הרבה כסף כדי לפגוע בנו, יש לה זמן, ויש לה השפעה כלכלית-עסקית על גופים רבים. ישראל יכולה להיפגע מכך. לא שזה לא מצדיק התקפה, אבל זו סוגיה שצריך להבין ולהיערך לה כדי למזער אותה.  

לקטאר יש השקעות של מאות מיליוני דולרים ברחבי העולם, וזה יעלה תוך 3 שנים על טריליון דולר, זה אומר שיש לה כוח והשפעה בגופים רבים. וזה יגדל. אנחנו לא רוצים להגיע למצב שגופי השקעה שנשלטים על ידי הקטארים לא ישקיעו כאן. אנחנו לא רוצים שגופים תעשייתיים לא יקנו סחורה מישראל כי קטארים מחזיקים בהם, ואנחנו לא רוצים שגופי טכנולוגיה ו-AI שמוחזקים על ידי קטארים, יסתכלו עלינו אחרת, לא ישקיעו בחברות טכנולוגיה ישראליות ועוד. 

קטאר גם יכולה לפעול בהפוך על הפוך - היא יכולה לבלוע חברות ישראליות דרך הגופים שהיא שולטת בהם. מה יקרה אם גוף ענק ירכוש את צ'ק פוינט ולקטאר יש בו החזקה מסוימת? או שגוף גדול יקנה את טבע ואותו גוף יירכש על ידי הקרן הקטארית או אנשי עסקים קטארים? לכסף יש משמעות גדולה, ובמלחמה של קטאר מול ישראל, הכסף הוא נשק משמעותי.  

שי אהרונוביץ רשות המסים
צילום: דני שם טוב דוברות

מספרים לכם שיורידו לכם מסים על השכר - זה לא יקרה

אדיר בן עמי |

הכותרות נשמעות אופטימיות: "ביטול הקפאת מדרגות המס בדרך", "נטו גדול יותר בתלוש". באוצר רומזים, מאותתים. נו באמת? למה לספק תחושה שקרית לציבור. למה ליפול בספין של האוצר, אולי ספין של סמוטריץ' שרוצה להוריד מסים לעם. בשבילו זה נהדר, הוא מחפש ואוסף בוחרים, אבל בשבילכם זו סתם תקוות שווא. לא תהיה הפחתת מסים, גם לא ביטול מדרגות המס, כל עוד המצב הביטחוני לא נרגע. 

המציאות: גירעון, מלחמה והוצאות עתק

הנתונים היבשים מראים על גביית מסים טובה, עלייה של כ-16.7% בגביית מסים ביחס לשנה שעברה, וזה מה שדי עוזר לנו להגיע לגירעון סביר של 4.7% מהתוצר. אחרת היינו ב-6%-7% ויותר. המסים עולים בזכות מספר פעולות, בין היתר, הקפאה של מדרגות המס.

ברגע שמקפיאים את מדרגות המס ולא מצמידים אותם למדד המחירים, הן לא עולות ואז המס נשאר כמו שהוא במקום לרדת. להמחשה פשוטה - נניח שהרווחתם בשנה מסוימת 10,000 שקל והיתה אינפלציה של 5% והמדרגה היא אחת - מעל 8,000 שקלים משלמים מס של 25%. בשנה השנייה השכר שלכם הוא 10,500 שקלים עלייה בדומה לעלייה באינפלציה. 

בשנה הראשונה - המס הוא 25% על 2,000 שקלים - 500 שקלים.

בשנה השנייה הגיעה ההגבלה של האוצר - אין הצמדה על מדרגות המס. המס יהיה 25% על 2,500 שקלים - 625 שקלים. אם המדרגה היתה צמודה, המס היה 525 שקל בלבד. שילמתם עוד 100 שקל בגלל שלא הצמידו את המדרגה.

בסה"כ מדובר במיליארדים וזה עוזר לקופה של האוצר. מתישהו זה יחזור. ההצמדה הזו מתבקשת, אחרת יש שחיקה שוטפת ריאלית של השכר. השאלה מתי - והתשובה היא לא בקרוב. סיכוי טוב מאוד שזה יימשך לתוך 2026. ברגע שיש כבר את התקנה ומקבלים יותר מס, יהיה קשה לחזור למצב הקודם, אלא אם בטוחים לגמרי שהמצב השתפר. כמו כן, עוד לפני זה, יש מגבלות שראוי להסיר ומסים שצריך להפחית. האוצר הטיל העלאה של ביטוח לאומי, שינויים בקצבאות, ומדובר על פגיעה באנשים שאין להם. שם צריך לתת הקלות עוד לפני שמדברים על החזרה להצמדה של מדרגות המס.