ניכויים מותרים משכר עבודה

ניכוי חוב משכרו של עובד ------------------------- במהלך יחסי עבודה - סעיף 25(א)(6) לחוק, מתיר למעביד לנכות משכר עבודתו של עובד חוב, על פי התחייבות בכתב מהעובד למעביד, בתנאי שלא ינוכה על חשבון חוב כאמור יותר מרבע משכר העבודה (ברוטו). העובד לא יכול לאשר ניכוי בשיעור גבוה יותר. בתי הדין לעבודה קבעו זה מכבר, כי החוב שמדובר בו בסעיף זה, הוא חוב קצוב (הניתן לחישוב אריתמטי פשוט), שאינו שנוי במחלוקת, אשר העובד התחייב בכתב לשלמו למעביד. נראה, כי ניכוי החוב של העובד, יעשה משכר הנטו של העובד (קרי, לאחר שנוכו הסכומים שחובה לנכותם על פי חיקוק). ניכוי חוב משכר עבודה אחרון - סעיף 25(ב) לחוק קובע, כי במקרה שעובד חדל לעבוד אצל מעביד, רשאי המעביד לנכות משכרו האחרון של העובד, כל יתרה של חוב, שהעובד חייב לו, לרבות מקדמות. בהתאם לפסיקה, הכוונה היא לחוב, שהעובד התחייב לשלמו למעביד, שהוא סכום קצוב ומוכח או בלתי שנוי במחלוקת. כאשר לא מדובר בסכום קצוב, אלא בכיסוי נזק שאת שיעורו לא קצבו - לא קיים חוב קצוב המותר לניכוי עפ"י סעיף 25(ב) לחוק (תב"ע לט/11-14 דנה מרטון - פנחס שפילמן; תב"ע (ירושלים) נו/343-15 הרוש יצחק - שבתאי).

אפשרות לנכות משכר עובד עלות השתתפות עצמית בגין נזק שנגרם לרכב ----------------------------------------------------- מעסיק, הנותן לעובד רכב חברה, יוכל לנכות את סכום ההשתתפות העצמית משכרו של העובד בגין נזק, שגרם העובד לרכב החברה, בשני המקרים הבאים: 1. כאשר העובד חותם על מסמך, לפיו הוא מתיר למעסיק לנכות לו משכרו את סך ההשתתפות העצמית, שהמעסיק שילם לחברת הביטוח במקרה מסוים. 2. כאשר העובד חתם מראש בחוזה העסקתו על התחייבות, לשאת בעלות ההשתתפות העצמית במידה ויגרם נזק לרכב, ובאופן שהמעסיק יהיה רשאי לנכות את הסכום משכר עבודתו. יודגש, כי במהלך יחסי עבודה, לא ניתן לנכות לעובד, על חשבון חוב, יותר מרבע משכר העבודה החודשי שלו, גם אם העובד הסכים לכך. אולם, לאחר שעובד חדל לעבוד אצל אותו מעביד, רשאי המעביד, לנכות משכרו האחרון של העובד כל יתרה של חוב (בתנאי שמדובר בחוב קצוב), שהעובד חייב לו, לרבות מקדמות.

אפשרות לחייב עובד בגין עלות הכשרתו ------------------------------------ בפס"ד יואב כהנא נ' מעוז חברה לביטוח (ע"ע 1137/04), קבע בית המשפט, כי ניתן לחייב עובד בעלות קורס הכשרה, בהתאם להתחייבות בכתב עליה חתם טרם יציאתו לקורס. הניכוי מותר, מאחר ואין מניעה עקרונית לחייב עובדים בתשלום עלות הקורס ודמי ההשתלמות שקיבלו במהלכו, ככל שהם מתפטרים ממקום העבודה, שהכשירם לאותה עבודה, תקופה קצרה לאחר תחילת עבודתם, ועוברים לעבוד באותה עבודה מקצועית אצל המתחרה. בפס"ד בלום גיל נ' קומטק בע"מ ואח' (ד"מ 6662/00), קבע בית המשפט, כי במידה ובחוזה העסקה סיכם המעסיק עם העובד, שבמידה והעובד יעזוב את מקום העבודה בטרם הסתיים החוזה, יחויב לשלם למעסיק "פיצויי מוסכם", רשאי המעסיק לנכות חוב זה משכרו האחרון של העובד.

אפשרות לקזז תשלום שניתן ביתר משכרו של העובד --------------------------------------------- בפס"ד מרקוביץ אברהם נ' אקורד הנדסה בע"מ (ע"ע 1260/00), קבע בית המשפט, כי קיזוז תשלום, שניתן ביתר משכרו של העובד, יעשה רק בסמוך למועד בו שולם. סכום ששולם לעובד כשכר, מבטא את הסכום המגיע לו. כאשר לא הוסכם במפורש, כי העובד זכאי לקבל תשלום גבוה יותר מהקבוע בחוק, והמעסיק שילם בפועל לעובד תשלום ביתר, ההתחשבנות של המעסיק עם העובד, חייבת להתבצע תוך זמן סביר ובתום לב. אם חלף זמן רב, מבלי שנעשתה התחשבנות, רשאי העובד להניח, כי קיבל את הסכום הנכון, ולא יתבקש להחזיר את ההפרש. על אף שפס"ד זה דן בתשלום יתר שניתן עבור ימי מחלה, בונוס ופדיון דמי חופשה, נראה, כי גם במקרה בו תשלום היתר ניתן בגין רכיב שכר אחר, אין אפשרות למעסיק לקזז תשלום זה במידה וחלף זמן רב מיום התשלום. יצוין, כי בפס"ד אסרף יהושע נ' מדינת ישראל (ע"ע 39/99) נקבע, כי במידה ומדובר בתשלום הנובע מטעות שבעובדה, יבחן המקרה בהתאם לחוק עשיית עושר ולא במשפט, המסדיר את חובת ההשבה והפטור ממנה. אפשרות לנכות משכר עבודה סכום ששולם לעובד כהשלמה לשכר מינימום התחשבנות עם עובד, ששכרו משתלם על בסיס של עמלות, צריכה להיעשות מדי חודש בחודשו. עובד, ששכרו משתלם על בסיס אחר מיחידת זמן, למשל על בסיס עמלות, ואשר הכנסתו החודשית מעמלות נמוכה משכר המינימום החודשי, זכאי להשלמת שכרו עד לגובה שכר המינימום החודשי (להלן: "סכום ההשלמה"). תשלום סכום ההשלמה יעשה במועד הקבוע לתשלום שכר חודשי. יחד עם זאת, המעביד יהיה זכאי לנכות בכל חודש את סכום ההשלמה מסכום העמלות, שזכאי להן העובד במועד התשלום, ובלבד, שלאחר ניכוי סכום ההשלמה, יוותר בידי העובד סכום השווה לשכר המינימום החודשי לפחות, וסכום הניכוי לא יעלה על הסכום המותר לניכוי בהתאם לסעיף 25(א)(7) לחוק. הניכוי יעשה בערך נומינלי, כדין כל ניכוי מקדמה על פי החוק, אלא אם כן הוסכם מראש אחרת, והוא יוכל להתבצע גם מסכומי עמלות, שיגיעו לעובד לאחר סיום יחסי עובד ומעביד, זאת עד לניכוי המלא של סכום ההשלמה, ששולם לעובד על ידי המעביד בתקופת עבודתו (ע"ע 1194/01, 1372/01 דרור עגיב ואח' נ' המגן חברה לביטוח בע"מ ואח').