רשות החברות הממשלתיות פרסמה את עיקרי הדין וחשבון על החברות הממשלתיות לשנת 2006. הדין וחשבון סוקר את עיקרי התוצאות העסקיות של החברות הממשלתיות והמעורבות לשנת 2006 ולמחצית הראשונה של שנת 2007. כמו כן כולל הדין וחשבון תמצית עיקרי ההפרטות, השינויים המבניים וגיוס ההון מהציבור משנת 2000 ועד ליוני 2007.

הנתונים המוצגים בדו"ח מתבססים על דו"חות כספיים ופירוטים נוספים, אשר דווחו על ידי החברות הממשלתיות והמעורבות. בדו"ח מוצגים מידע ונתונים לגבי החברות לפי תחומי פעולה. הדו"ח כולל פרטי חברות ודיווח כספי מפורט ברמת החברה הבודדת וברמה מצטברת לשנת 2006 וכן נתוני השוואה לשנתיים שקדמו. תמצית הנתונים, לוחות וגרפים השוואתיים, מרוכזים בפרק עיקרי הדו"ח הפותח את הדין וחשבון.

נכון לסוף שנת 2006 מספר החברות הממשלתיות והמעורבות הפעילות (עסקיות ולא עסקיות) עומד על 89 (לא כולל חברות בנות). מספר החברות הממשלתיות והמעורבות הפעילות, כולל בנות ממשלתיות, עמד בסוף שנת 2006 על 96 חברות לעומת 94 בסוף שנת 2005 ו-91 בסוף שנת 2004. מספר החברות העסקיות מכלל החברות (כולל חברות ממשלתית ומעורבות לא כולל בנות ממשלתיות), עמד נכון ליום 31 בדצמבר 2006 על 34 חברות, מהן 29 ממשלתית ו-5 מעורבות. בנוסף לכך ישן 55 חברות לא עסקיות, מתוכן 39 ממשלתיות ו-16 מעורבות.

1. מגמות עיקריות בסקטור החברות הממשלתיות

המגמה העיקרית הבולטת לאורך זמן במצבת החברות והרכבן, הוא צמצום מספר החברות והפחתת שיעורי האחזקה של המדינה בחברות. מגמה זו היא תוצאת יישום מדיניות ההפרטה של הממשלה מחד גיסא, ותוספת חברות כתוצאה מהפיכתן של יחידות סמך ממשלתיות ורשויות סטטוטוריות לחברות ממשלתיות, מאידך גיסא. כל זאת, תוך ביצוע שינויים מבניים וייעול מערך הבקרה, שמטרתם שיפור השירות לציבור, הגברת התחרות בפעילויות תשתית בעלות מאפיינים מונופוליסטיים, קידום הפרטת החברות כאמצעי להשגת והגשמת יעדים ממלכתיים וקידום יעדים ממלכתיים שנקבעו באופן ספציפי ביחס לחברות הממשלתיות.

בנוסף, טופלו סוגיות אתיות ברכיבים בעלי חשיבות ציבורית ועסקית כגון כללים בדבר העסקת קרובי משפחה, אופן בחירת ומינוי פקידים בכירים, והעסקת מומחים יועצים ונותני שירותים. החברות ורואי החשבון המבקרים נדרשו להגיש מערך שלם ושיטתי של דיווחים (בדו"חות הכספיים וכמידע נוסף) שמטרתם יישום הנורמות הגבוהות יחסית שנדרשו ע"י הרשות לגבי יושרה, שקיפות, מתן דין וחשבון, נשיאה באחריות (Accountability), ואפקטיביות הבקרות הפנימיות והחיצוניות בחברות.

מגמה עיקרית הבולטת בחברות הממשלתיות הינה אימוץ הדרגתי ושיטתי של נורמות גבוהות יחסית המקובלות במדינות מפותחות כדוגמת ארצות הברית לגבי הבקרות החשבונאיות הן בסקטור הפרטי והן בסקטור הממשלתי כדוגמת כללי "סרבנס אוקסלי". למגמה זו חשיבות רבה לאור המאפיינים הציבוריים והעיסקיים של החברות הממשלתיות.

2. ריכוז נתונים כספיים והשוואתיים לשנים קודמות

בשנת 2006 נוצר גידול במחזור ההכנסות של כלל החברות הממשלתיות מסך של כ-69.9 מיליארדי ש"ח בשנת 2005 לכ-77.2 מיליארדי ש"ח בשנת 2006 (מהווה גידול יחסית לשנת 2005 בשיעור של כ-10.5%).

כתוצאה מהפיכת חברות ממשלתיות למעורבות במסגרת מהלכי ההפרטה (כגון החברות אל-על ובזק), משקל ההכנסות של החברות המעורבות עמד על כ-23% בשנת 2006 לעומת משקל ההכנסות בשנת 2002 שהיה כ-13%, גידול פי 2, לערך.

חלקה של המדינה בסך רווח החברות הממשלתיות והמעורבות, הסתכם בשנת 2006 בסך של כ-2.9 מיליארדי ש"ח לעומת כ-2.8 מיליארד ש"ח בשנת 2005 (קיטון בתשואה להון מתשואה של 7% בשנת 2005 לתשואה של 6.7% בשנת 2006). כאשר מנטרלים את תוצאות החברות המעורבות כולל את החברות שהשליטה בהן הופרטה (בעיקר בזק ואל על) חל גידול בחלקה של המדינה ברווחיות החברות הממשלתיות והמעורבות בסך של כ-82 מיליוני ש"ח בין השנים 2005 ל-2006.

היקף ההשקעות של החברות הממשלתיות בשנת 2006 כולל פיתוח תשתית כבישים באמצעות מע"צ היה דומה לזה שבשנת 2005 – כ- 10.5 מיליארדי ש"ח.

ההשקעות בוצעו בעיקר בענפי התשתיות של המשק: חשמל, מים, תחבורה, דלק, גז טבעי ותעשיות ביטחוניות.

משקל החברות הממשלתיות בתוצר המקומי הגולמי (תמ"ג), עמד על כ-2.1% בשנים 2006 ו-2005 וכ-1.9% בשנת 2004.

משקל החברות הממשלתיות העסקיות בתוצר המקומי הגולמי (תמ"ג), עמד על כ-2% בשנים 2006 ו-2005 וכ-1.8% בשנת 2004.

משקל החברות הממשלתיות מסך המועסקים במשק עמד על כ- 2.1% בשנת 2006 (53,056 עובדים), כ- 1.9% בשנים 2005 ו-2004 (48,430 עובדים בשנת 2005 ו-45,292 עובדים בשנת 2004).

משקל הייצוא של החברות הממשלתיות מסך הייצוא במשק עמד על כ- 9.5% בשנת 2006, כ- 8.8% בשנת 2005 וכ- 8.5% בשנת 2004.

החברות הממשלתיות והמעורבות (לא כולל בנות ממשלתיות) חילקו בשנת 2006 דיבידנדים מתוך הרווחים בסך של כ-5 מיליארדי ש"ח לעומת כ-75.4 מיליון ש"ח בשנת 2005 וכ-140 מיליוני ש"ח בשנת 2004.

חלקה של המדינה בדיבידנד הנ"ל הינו כ-3.7 מיליארדי ש"ח בשנת 2006, לעומת כ-66.9 מיליוני ש"ח בשנת 2005 וכ-131 מיליוני ש"ח בשנת 2004.

הגידול בחלוקת הדיבידנד בשנת 2006 נובע ברובו מחלוקת דיבידנד בסך כ-3.3 מיליארדי ש"ח על ידי בתי זיקוק לנפט (חלק המדינה – 100%) ומחלוקת דיבידנד בסך כ-1.6 מיליארדי ש"ח על ידי בזק (חלק המדינה – 16.4%).

בתקופה ינואר עד יוני 2007 החברות הממשלתיות והמעורבות (לא כולל בנות ממשלתיות) חילקו דיבידנדים מתוך הרווחים בסך של כ-454 מיליוני ש"ח. חלקה של המדינה בדיבידנד שחולק בתקופה זו הסתכם בסך של כ-203 מיליוני ש"ח.

3. הפרטות, שינויים מבניים וגיוסי הון מהציבור

רשות החברות הממשלתיות המשיכה לפעול לביצוע שינויים מבניים והליכי הפרטה על מנת להשיג את היעדים הממלכתיים ובכלל זה, פעלה הרשות להכנת החברות לשינויים מבניים ולהליכי הפרטה (אשר לעיתים, שלובים ביניהם כאשר השינויים המבניים קודמים למהלכי ההפרטה ומסייעים להם), תאום בין הגורמים השונים וכן, ניהול וביצוע הליכים אלו.

בשנת 2006 ובששת החודשים הראשונים של שנת 2007 הסתכמה התמורה מהפרטת החברות המפורטות בהמשך בסך של כ- 12 מיליארדי ש"ח (סך של כ- 3.1 מיליארדי דולרים), מזה חלק המדינה כ-8.7 מיליארדי ש"ח (סך של כ- 2.3 מיליארדי דולרים) וחלקה של חברה מוחזקת שהמדינה בעלת מניות בה (בתי זיקוק לנפט בע"מ) היה כ-3.3 מיליארדי ש"ח (סך של כ- 756 מיליוני דולרים). חלקן של החברות המוחזקות חולק כדיבידנד למדינה.

להלן רשימת מהלכי השינויים המבניים ועסקאות ההפרטה וגיוסי ההון העיקריים שבוצעו ע"י הרשות במהלך שנת 2006 ובששת החודשים הראשונים של שנת 2007:

בתי זיקוק לנפט בע"מ – בחודש ספטמבר 2006 הושלם בהצלחה הליך פיצול בז"א מבז"ן ומכירת בז"א בהליך תחרותי לפז חברת נפט בע"מ תמורת סכום של כ-3.25 מיליארד ש"ח. לאחר השלמת פיצול בז"א מבז"ן ומכירתה של בז"א הושלמה בהצלחה הצעת המכר של מניות המדינה בבז"ן תמורת סכום של כ-6.43 מיליארד ש"ח.

פי גלילות מסופי נפט וצינורות בע"מ – בחודש מאי 2005 התקבלה החלטת ועדת השרים לענייני הפרטה להפריט את החברה. ביום 5 ביוני 2007 בוצע לראשונה הליך מכירת מתקני החברה בצורה דינאמית ומקוונת באמצעות רשת האינטרנט. המחיר שהתקבל בתום ההליך הסתכם בכ- 800 מליון ש"ח. כיום פועלת המדינה, בהתאם להחלטת ההפרטה להשלמת הליך הפירוק מרצון של החברה כולל פירעון חובותיה והעברת נכסי המקרקעין ונכסים נוספים לבעלי מניותיה.

חברת החשמל לישראל בע"מ – בתחילת 2006 סיכמו משרד האוצר ומשרד התשתיות הלאומיות על מבנה היעד למשק החשמל המבוסס בעיקרו על המלצות חברת הייעוץ הבינלאומית KPMG. תהליך השינוי המבני אמור, בין היתר, לאפשר גיוסי הון מהציבור כנדרש לפיתוח משק החשמל, לעודד פתיחת תחרות במשך החשמל ולעודד התייעלות מבנית ותפעולית בחברה.

ביום 28 בפברואר 2007 חוקק תיקון מס' 5 לחוק משק החשמל, התשס"ז-2007 ("החוק"). בהתאם למפורט בחוק, תתפצל חברת החשמל לישראל בע"מ לקבוצת חברות ייצור, הולכה, חלוקה ושירותים נוספים וחברה נפרדת בבעלות ממשלתית מלאה של ניהול המערכת, בהתאם ללוחות הזמנים המפורטים בחוק, החל מיום 1 בינואר 2008.

מקורות חברת מים –במהלך השנה האחרונה קיימה הרשות יחד עם גורמי הממשלה הרלוונטיים ונציגי החברה דיונים על שינויים מוסכמים במתכונת השינוי המבני, זאת במטרה לשפר את המודל הארגוני-כלכלי עליו נשען השינוי המבני הקודם שגובש בעיקרו בטיוטת הסכם העלויות משנת 1993. דיונים אלו אמורים, בין היתר, לצמצם את הריכוזיות בפעילויות בעלות מאפיינים מונופוליסטיים במשק המים, לעודד תחרות לגבי פעילויות ברות תחרות במשק המים ולקבוע לוחות זמנים להפרטת הפעילות התחרותית בחברת מקורות ייזום ופיתוח.

חברת דואר ישראל –בימים אלו עוסקת הרשות יחד עם יתר גורמי המדינה הרלוונטיים בגיבוש החלטת הממשלה הנדרשת לקביעת השינוי המבני הצפוי, מתווה ההפרטה, הגדרת השינויים בסביבה החוקית הנדרשים לשם כך והשלמת מהלכי הרגולציה.

ביום 19 ביולי 2007 פנה מנהל הרשות מר שמעון בן חמו, ליו"ר ועדת הכספים לקבלת אישור לדרך הפרטת קרן ההשתלמות למהנדסים והחברה הממשלתית למדליות בהתאם לסעיף 59 ב'(ח) לחוק החברות הממשלתיות. נכון ליום 31 בדצמבר 2006 ניהלה קרן ההשתלמות למהנדסים סך של כ-2.3 מיליארדי ש"ח עבור כ-27,700 עמיתים. הצלחת התהליך יכולה לסלול את הדרך להפרטת קרנות ההשתלמות הנוספות שבבעלות המדינה. כיום יש למדינה החזקות ב- 12 קרנות השתלמות המנהלות נכסים בהיקף של כ-21 מיליארד ש"ח עבור כ- 350,000 עמיתים. הפרטת החברה הממשלתית למדליות הוסדרה באמצעות תיקון סעיף 33(א) לחוק בנק ישראל הקובע, כי חברה פרטית תוכל לשווק מטבעות זיכרון ומטבעות מיוחדים. עוד נקבע בתיקון לחוק כי אם החברה תופרט בתוך 18 חודשים מיום תחילתו של תיקון החוק, תמונה החברה כמשווק של מטבעות זיכרון ומטבעות מיוחדים למשך 6 שנים ממועד ההפרטה.

בנק החקלאות – בהתאם להחלטת ועדת השרים לענייני הפרטה מחודש ספטמבר 2005 להפריט את הבנק, רשות החברות הממשלתיות בתיאום עם החשב הכללי פועלים לקידום והשלמת הפרטת הבנק.

בנק לפיתוח התעשייה – בהמשך להחלטות ועדת השרים לענייני חברה וכלכלה, הוחלט כי הבנק יממש את נכסיו עד ליום 31 ביולי 2008. רשות החברות הממשלתיות והחשב הכללי בוחנים דרכים חלופיות למכירת הבנק.