התאחדות התעשיינית יוצאת למלחמה על הארנונה

בנייר עמדה אל הוועדה שהקים שר הפנים לבחינת הארנונה, בראשותו של רו"ח אהוד ברזילי, טוענת היום התאחדות התעשיינים, כי יש לערוך רפורמה מקיפה בארנונה הכללית.

"רשויות מקומיות רבות מנסות להפוך את המפעלים ל"קופה רושמת" כדי "לחלוב" מהם כספים רבים יותר ולכן "ממציאות פטנטים" כדי להעלות הארנונה והמיסים לתעשייה". כך טוען יודקה שגב, מנכ"ל התאחדות התעשיינים.

עוד אומר שגב, כי "רשויות מקומיות לא מעטות מפצלות הנכס התעשייתי, לשטחי משרדים, מתקנים, מעצרות, בריכות, צנרות, מיכלים, סככות וכיו"ב - זאת כדי להטיל עליו חיוב מפוצל; מחייבות חיובים רטרואקטיביים עד 7 שנים לאחור, מחייבות נכסים ריקים ושטחי רחובות פנימיים המוליכים למפעל. בנוסף, ישנן רשויות מקומיות המטילות אגרות בגין שירותים שמן הדין שיינתנו תמורת תשלום הארנונה, דוגמת: פינוי אשפה, שמירה - הכל כדי ל"נפח" החשבונות למפעלי התעשייה".

להלן הטענות ההתאחדות:

הארנונה הכללית צריכה לכלול את מלוא השירותים העירוניים ויש לאסור על הרשויות המקומיות לייצר לעצמן מקורות תקציב נפרדים, בדמות אגרות למיניהן. כמו כן, לקבוע במפורש בחקיקה את סל השירותים הבסיסי אותו חייבת הרשות המקומית לספק ללא תמורה נוספת, באופן שהעירייה לא תוכל לגבות תשלום נוסף בגין אספקת שירותים אלו.

להגדיל את השקיפות והפומביות בקביעת הצווים והעלאת תעריפים תוך מתן אפשרות שימוע לגופים ציבוריים; קביעת לוחות זמנים בכל הנוגע לקביעת תהליך צו הארנונה של הרשות המקומית.

לעגן את עמדת בתי המשפט, הרואה את הנכס כמכלול אחד. משמעות הדברים היא שלא תבוצע הפרדה בין נכסים המצויים במתקן אחד בעל תכלית אחת.

להטיל חיוב רק על שטחי המבנה העיקרי ולהוציא מכלל הגדרת "מבנה" את השטחים כמו שטחי מתקנים, מעצרות, בריכות, צנרות, מיכלים, סככות וכד'.

לקבוע שמדידה המבוצעת ע"י הרשות המקומית בנכס, תוצאותיה יוחלו משנת המס הבאה בלבד (למעט מקרים חריגים של בניה לא חוקית).

לקבוע נהלים ברורים לפיקוח על חברות הגבייה הפרטיות, תוך יצירת מנגנון טיפול בתלונות של הנישומים. וכן, לקבוע במפורש כי חברות גבייה פרטיות לא יקבלו שכר המותלה בגובה הגבייה בכדי למנוע ניגוד אינטרסים.

לקבוע במפורש כי אין לשלם את המס השנוי במחלוקת. כמו כן, להחזיר את המס השנוי במחלוקת ששולם בתוך פרק זמן שיקבע ובתוספת רבית בשיעור שיקבע.

לקבוע שקרקע, שעיקר שימושה עם המבנה, פטורה מחיוב ארנונה.

לאמץ מספר המלצות העוסקות באי תלות ועדת ערר ברשות המקומית ובמקצועיות חבריה.

לבטל את חיוב הארנונה על "אדמת בנין" (כל קרקע שבתחום העיריה שאינה בנין, אדמה חקלאית או קרקע תפוסה), גם למפעלים מחוץ לתחומי "הקו הירוק".

לקבוע פטור מוחלט מארנונה לנכסים ריקים, כל אימת שהם עומדים ריקים וכן לקבוע קריטריונים למשמעות המונח "נכס ריק".

להרחיב את מעגל הרשויות בהן ניתן ליהנות מהנחה בארנונה למפעלי תעשייה חדשים באמצעות ביטול תנאי שיעור אבטלה העולה על 10.5%, או 12%; או לצמצם את שיעור האבטלה הנדרש, תוך התאמתו לתנאים כיום. הצעה זו עשויה לעודד מעבר והקמת מפעלים ביישובים עם אבטלה גבוהה יחסית בפריפריה.

לקבוע שיעור הנחה מובנה בחוק של 50% לפחות מחיוב הארנונה, שאינו מותנה בשיקול דעת של הרשות המקומית, כל אימת שמוצא צו הקובע כי היישוב מוגדר יישוב באזור קו עימות או יישוב ספר. עוד מוצע, לאותם האזורים, לקבוע מנגנון של פריסה רחבה לתשלומים, בפטור מהפרשי ריבית והצמדה.

להרחיב את סמכויות ועדת ההנחות, (לפחות ברשויות "בריאות"), באופן שיתאפשר להן לשקול ולתת הנחות לבעלי מפעלים, בעת מצוקה כלכלית.