כך תחסכו כסף בפעם הבאה שתרצו "לעשות את המכה"

נניח שאתם זוג נשוי החפץ לקנות מכונת כביסה חדשה. התהליך אותו תעברו עד שתרכשו את מכונת הכביסה עלול להיות מייגע ולקחת זמן רב וקרוב לוודאי שיכלול: סקר שווקים על מנת להכיר את הדגמים הקיימים בשוק, כניסה לאתרי השוואת מחירים בשביל למצוא את המקום הטוב ביותר לקנות את המכונה הספציפית שבחרתם, בדיקה של התכונות הנדרשות לכם ממכונת הכביסה כגון אחריות, זמן אספקה, נפח המכונה, מהירות הפעולה ועוד. בסיום התהליך המייגע, קרוב לוודאי שתרכשו מכונת כביסה המתאימה לכם ביותר במסגרת התקציב וזאת אחרי שבדקתם את מכלול התכונות של המכונה עוד בטרם רכשתם את המכשיר.

באנלוגיה לשוק ההון, אני לעתים נתקל במשקיעים אשר משקיעים כספים משמעותיים יותר מאשר בקניית מכונת כביסה מבלי לעשות ולו בדיקות מינימליות. חלק מן הטעויות נובע מחוסר הבנה בסיסית של המניה שהם קונים. בדרך כלל, רכישת המניות על ידי אותם משקיעים נובע מהמלצה של חבר, כתבה חיובית שפורסמה על המניה בעיתון או רק בגלל שגאידמק קנה את המניה. אותם אנשים לא טורחים לדעת לפעמים מהו תחום פעילותה של החברה, מה היו ביצועי המניה בתקופה האחרונה שלא לדבר על קריאת הדוחות הכספיים של אותה חברה ובדיקת פרמטרים השקעה בסיסיים כגון מכפיל רווח, מכפיל הון, תזרים מזומנים ועוד. הידע המועט של אנשים בשוק ההון, והרצון של אותם אנשים להשיג רווח מהיר, גורמים לאנשים לקנות ולמכור לעתים מניות בניגוד לחוקי הכלכלה הבסיסיים ולהלן מספר דוגמאות שיכולות לחסוך לכם כסף רב בפעם הבאה שתרצו "לעשות את המכה".

אחד המקרים הנפוצים לאחרונה בשוק ההון, הוא קניית מניות על פי "אפקט העדר". ניתן היה לראות את האפקט הזה בתקופה האחרונה למשל במניות קטנות כמו לייפווייב או רבד, אך אפקט זה הגיע אפילו לאימפריית הנדל"ן אפריקה ישראל שעלתה בצורה מטורפת לקראת הנפקתה של חברת הבת אפי פיתוח בבורסת לונדון. טרם ההנפקה, המניה ריכזה מחזורים גבוהים וטיפסה בכל יום בכמה אחוזים. המניה הייתה כוכבת הטוקבקים והפורומים השונים ברשת וזה לא היה in אם לא היה לך אפריקה ישראל בתיק. הנפקתה של אפי פיתוח עברה בהצלחה יתרה וכתבות רבות ונוצצות נכתבו בעיתונים השונים באשר לאפריקה ישראל ולתוצאות ההנפקה. גברת כהן מחדרה ראתה הכתבות והחליטה לקנות מניות של החברה "בגלל שכולם מרוויחים". גברת כהן, כידוע, תמיד מפסידה בשוק ההון, ובעוד המשקיעים המנוסים פעלו על פי הפתגם: "קנה בשמועה, מכור בידיעה" גברת כהן לא הכירה את הפתגם ונשארה עם הפסד של 15%-20% על הנייר מאז הושלמה ההנפקה.

אפקט העדר קיים גם במניות גאידמק. ארקדי גאידמק הוא איש עסקים שבחר לבנות את האימפריה שלו בשוק ההון, אך החליט שלא לבנות אותה מאפס, אלא לרכוש אותה בשוק ההון. בדרך זו, רכש גאידמק את השליטה בחברות אוסיף, גילאון, אמריס (השולטת בפטרו גרופ) ווילי פוד. בכל אחת מן המניות נקבע במו"מ תג מחיר למניה הנרכשת, אשר משמש עוגן עבור המשקיע באשר למחיר אותו הוא מוכן לשלם עבור המניה. דווקא כאן חברת פטרו גרופ שונה, מכיוון שלא היה ברור מהו המחיר למניה אותו שילם גאידמק למניה היות ורכש את השליטה בחברת האם אמריס המחזיקה את פטרו גרופ. חישוב המחיר ששילם ארקדי עבור מניה אחת של פטרו גרופ אינו פשוט ודורש חשיבה מתמטית והנחות כלכליות שככל הנראה לא הרבה אנשים ביצעו. מניית פטרו גרופ עלתה ביום הרכישה ב- 62% משער 2252 לשער 3653 כאשר למחרת החברה נסחרה בבוקר כבר בשער 4338. היום, החברה נסחרת סביב שער 2800 בלבד, וריצת האמוק אחרי פטרו גרופ התבררה עד כה ככישלון, ואני עדיין יכול להעריך שמשקיעי פטרו גרופ אינם יודעים מהו המחיר ששילם גאידמק עבור החברה. תופעה נוספת היא תופעת "המשקיע המתחכם" הרוצה לעשות את המכה של חייו. ברגע שחברה מפרסמת הודעה חיובית על חוזה חדש או כל הודעה חיובית אחרת, הוא לא רץ לקנות את המניה אלא מנסה להתחכם לשוק ההון ורץ לקנות את האופציה על המניה אשר ידוע שמניבה רווח גבוה יותר. דוגמא לכך היה במניית אוסיף שאפקט העדר לא היה קיים רק במניה אלא גם באופציות על המניה. במקרה הזה נוצר מצב אבסורדי שבו מחיר האופציה על המניה היה גבוה ממחיר המניה העצמה, מצב המשקף עיוות ממדרגה ראשונה באופציה. במצב כזה, אם משקיעים היו מוכנים לשלם מחיר מטורף עבור האופציה על המניה, מדוע שהמשקיעים החכמים לא ימכרו להם וירוויחו כסף על חשבונם? לקח כמה ימים, אך בסופו של דבר העיוות באופציות של אוסיף הסתדר, ואותו משקיע מתחכם שבא לעשות את המכה חטף מכה קשה, וזאת כיוון שאינו מכיר את עולם האופציות על המניות, לא יודע מי הם בלק ושולטס ולא יודע מהי סטיית התקן הגלומה הנורמלית באופציות על מניות.

סוג אחר של משקיעים הם משקיעים אשר אוהבים פועלים על פי כתבות שהם קוראים אך אינם יודעים לנתח את הכתבה לעומק. הפעילות של המשקיעים האלו מבוצעת על פי הכתבה שהם קוראים, אם הכתבה טובה – הם קונים, ואם הכתבה לא טובה – הם מוכרים. הבעיה בכך, היא שכל הודעה של חברה ניתן להציג באור חיובי ובאור שלילי ולעתים הדבר מטעה את אותם המשקיעים כך שבסופו של דבר אותם משקיעים מבצעים טעויות הנובעות אך ורק מהאופן שבה הוצגה הכתבה. כך למשל, בעונת הדוחות למשל, כותרת של כתבה עשויה להיות: "רווחיה של חברה X עלו ב- 50%". אותו המשקיע מתלהב ורץ לקנות את המניה, אך לא הבין שהרווחים הינם בהשוואה לרבעון המקביל. בבדיקה מעמיקה יותר מתברר שבהשוואה לרבעון המקביל אמנם נרשמה עליה ברווחים, אך לעומת הרבעון הקודם חלה בכלל ירידה ברווחים. בנוסף, לעתים, אותן הכתבות, כוללות בתוכן רווחי הון חד פעמיים שהמשקיע אינו יודע כיצד לנטרלם ולבצע השוואה נכונה יותר לרבעון הקודם או המקביל.

לסיכום, הצגתי בפניכם מספר קטן של התנהגויות של משקיעים בשוק אשר פועלים בצורה רגשית ולא רציונלית. הצגתי לכם גם סוג של משקיעים הפועלים על פי אופן התצוגה של המידע בכתבות בעיתונות מבלי לבדוק לעומק את טיב ההשקעה. כמות הדוגמאות והמקרים הוא רב ודוגמאות רבות לא חסר. השתדלתי לתת לכם טעימה קטנה לסוגי משקיעים אשר פועלים בשוק ההון בצורה לא נכונה ולכן, כמו שאתם לא קונים מכונת כביסה בלי לבדוק את כל הפרטים הקטנים, הצעתי למשקיעים השוקלים להשקיע במניה מסוימת, היא לבצע את כל הבדיקות הבסיסיות לפני ההשקעה.

*הטור של זאב תומר קורנפלד מתפרסם מדי יום ה'.

הערה: אין בנכתב לעיל המלצה לפעולות בניירות ערך. כל הקונה/מוכר ניירות ערך על סמך הסקירה לעיל לוקח על עצמו את מלוא האחריות להפסדים שעלולים להיגרם לו. כותב סקירה זו עשוי לבצע פעולות בני"ע המוזכרים בסקירה.