מיסוי פיצויים בגין עוגמת נפש לעובד שהושעה

מאת: עו"ד (רו"ח) רונן ארויו

עו"ד לילך דניאל |

שאלה: ------- מנהל [להלן - "העובד"] במוסד ציבורי הועסק בו כ-15 שנה, והוא הואשם בהטרדה מינית. בשל זאת השעתה אותו הנהלת המוסד מעבודתו, ובמקביל נפתחה נגדו חקירה במשטרה, והמשטרה הגישה בעניינו כתב אישום לבית המשפט. העובד תבע את המוסד בבית הדין לעבודה, ובתביעה הוא דרש לבטל את השעייתו למפרע על כל המשתמע מכך. עוד דרש העובד, שישולמו לו פיצויים על הוצאת לשון הרע, וכן החזר הוצאות משפט ושכר טרחתו של עורך דין. העובד שילם לעורך הדין שייצגו את שכר טרחתו. בסך הכול הוציא העובד כ-200,000 ש"ח על תשלום שכר הטרחה של עורך הדין בעבור שני ההליכים (אזרחי ופלילי). בסופו של דבר, לאחר 10 חודשים מיום ההשעיה, נחתם הסכם פרישה - והסכם זה קיבל בבית הדין לעבודה תוקף של פסק דין. הוסכם, שההשעיה תבוטל מפרעית, ושהעסקתו תסויָם כעבור חודשיים (שנה מיום ההשעיה). נקבע, שהעובד יקבל 800,000 ש"ח לסילוק כל תביעותיו; וזאת, נוסף על שחרור כספי פיצויים, שנצברו לזכותו בקופת הפיצויים, כ-350,000 ש"ח; ובסך הכול יקבל העובד בהקשר זה - כ-1,150,000 ש"ח. בתקופה שבה הופסקה עבודת העובד הוא קיבל: במשך 8 חודשים - חצי משכורת; ובמשך 4 חודשים - משכורת מלאה. העובד פנה אל פקיד השומה, ובאמצעותו הוא פרס את המס לשנים 2007-2004 על חלק הפיצויים החייב במס ובכלל זה על הסך 800,000 ש"ח [להלן - "התקבול הנוסף"]; וזאת, מתוך הנחה שהתקבול הנוסף חייב במס. למעשה - ברור, כי התקבול הנוסף שולם, כדי לפצות את העובד על עוגמת נפש ועל הוצאת לשון הרע, והוא שימש החזר הוצאות משפט בלי שהדבר נאמר במפורש בהסכם. השאלות: 1. האם התקבול הנוסף חייב במס או פטור ממס (נא להתבסס בתשובה על סעיפים בפקודת מס הכנסה (נוסח חדש), התשכ"א-1961 ובפסיקה) ? 2. אם התקבול הנוסף חייב במס - האם אפשר לקזז את הוצאות המשפט (אזרחי ופלילי) שהוציא העובד ? 3. האם אפשר לקזז מהתקבול הנוסף סכום סביר בעבור פיצויים על עוגמת נפש והוצאת לשון הרע [?]; ואם אפשר לקזז כאמור - מה הוא החישוב בהקשר זה ?

תשובה: -------- באשר לשאלת חיוב הסך 800,000 ש"ח במס - אני נוטה לומר, כי בוודאי חלק מן הסכום, המהווה פיצוי בעבור עוגמת נפש והוצאת שם רע, אינו חייב במס. אולם, כדי לנסות לגבש מהו הרכיב שאינו חייב במס, עלינו לנטרל מן הסך הזה [800,000 ש"ח] רכיבים העשויים להיות חייבים במס (ניתן להסתמך לשם כך בכתב התביעה שהגיש העובד או בכל הוכחה אחרת). רכיבים חייבים במס יכולים להיות אלה: ● השלמה למשכורת מלאה לתקופת ההשהיה. זוהי הכנסת עבודה לכל דבר ועניין; שכן, דין הפיצוי כדין הפרצה שהוא בא לכסות. ● פיצויי הלנת שכר "תיאורטיים". אולם לפיצויי הלנת שכר קיים פטור המוגבל בתקרה, אשר מצוי בסעיף 9(21) לפקודת מס הכנסה (נוסח חדש), התשכ"א-1961 [להלן - "הפקודה"]; וכך, רק סכום הכסף, שייוחס לתשלום פיצויי הלנת השכר, העולה על תקרת הפטור ממס, יחויב במס. בהקשר זה הנני מציין, כי אם בהסכם הפשרה אין אזכור בדבר רכיב פיצויי הלנת השכר, אין לחשב סכום כסף זה כאילו שולם על כל המחסור בחצי המשכורת של תקופת ההשהיה; שכן, רוב בתי הדין לעבודה פוסקים פיצויי הלנת שכר חלקיים בלבד. יש לאסוף פסקי דין מייצגים מן התחום הזה, או לקבל חוות-דעת מקצועית מעורך דין, העוסק בדיני עבודה, כדי לראות מה מקובל, על הרוב, לפסוק כפיצויי הלנת שכר. רכיב נוסף, אשר יכול להיות כלול בסך דלעיל [800,000 ש"ח] ולהיות מחויב במס, הוא רכיב פיצוי / תמורה בעד הסכמת העובד לעזוב את מקום עבודתו ללא מאבק משפטי. כמובן, אם עסקינן במקום עבודה פרטי, אשר בהקשרו אין הסכמים קיבוציים, המקנים לעובד זכות של "קביעות" - יהיה רכיב זה, בסכומו, אפסי. עם זאת - אם עסקינן במקום עבודה, שבו המעביד כבול בהסכם קיבוצי האוסר פיטורים - יש לייחס רכיב של תמורה להסכמת העובד לפרוש. רכיב זה - דינו כדין מענק הפרישה, שקיבל העובד (פיצויי הפיטורים הצבורים בקרנות). כעת, משנותר סכום כסף, אשר בעניינו אין, ולא יכול להיות, כל ספק, כי הוא נועד לכסות את ראש התביעה, העוסק בעוגמת נפש ובלשון הרע - הרי, לפי פסק הדין עמ"ה 1146/03, בעניין דוידוביץ אברהם ואח' נ' פקיד שומה נתניה [מיסים יט/2 (אפריל 2005) ה-25], אין לחייב רכיב זה במס. ושתי נקודות אחרונות, טרם אחתום את תשובתי: ● הנקודה האחת - הנושא: שיעור המס, שיש להטיל על מענק הפרישה ו/או על סכומי כסף נוספים. בהקשר זה, יש הגורסים, לאור פסק דין "כבלי ציון" [עמ"ה 568/04, כבלי ציון מפעלים מאוחדים בע"מ נ' פקיד שומה אילת (מסים כ/1, פברואר 2006 ה-19)], כי מענק פרישה אינו מחויב בשיעורי המס השוליים של העובד אלא מחויב בשיעורי מס רווחי הון (20% - לפי גישה אחת, או לפי גישה אחרת: חישוב לינארי בין מס שולי לבין 20% על פי מספר שנות העבודה והחתך של 1.1.2003, עת נכנסה הרפורמה במס לתוקף). ● הנקודה השנייה - הנושא: הניכוי של הוצאות שכר טרחת עורך דין. לגבי ההליך האזרחי - אין ספק, כי שכר הטרחה מותר בניכוי מרכיבי שכר העבודה והפיצויים החייבים במס. עם זאת, יש להפעיל את מנגנון סעיף 18(ג) לפקודה ולחלק את הוצאת שכר הטרחה בין סוגי ההכנסות השונות (הכנסת מס שולי מלא; הכנסת מס רווחי הון; והכנסה פטורה). הפועל היוצא מכך הוא, שחלק משכר הטרחה שימש בייצור הכנסה שאינה חייבת במס, ולכן אותו חלק לא ינוכה מרכיבי ההכנסה האחרים, אשר מחויבים במס. לגבי שכר הטרחה בשל ייצוג בהליך הפלילי - הנושא יותר מורכב, והנני ממליץ לשואל לעיין בכל פסקי הדין המוזכרים בהלכת "ורד מיחזור" [עמ"ה 40/95, ורד מיחזור ו.מ. בע"מ נ' פקיד שומה חיפה (מיסים י/3 עמ' ה-22)], תוך שימת דגש שבעניין שהועלה בפניית השואל מדובר בזיכוי, וכן בזיכוי שיאפשר לנישום לשמר את מקור פרנסתו, קרי: לקבל הכנסת עבודה ופיצוי על פרישה בפסק הדין האזרחי, וכן למצוא עבודה ללא כתם של קלון על הרשאה פלילית בעתיד. נתונים אלה מחזקים, ללא ספק, גם את התרת ניכוי ההוצאה על הייצוג בהליך הפלילי, בדבר ההטרדה המינית בעבודה.

המידע באדיבות "כל-מס" מרכז מידע במיסוי חברת "חשבים ה.פ.ס."

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה