ממוצע יתרות המט"ח בבנק ישראל אשתקד - 28 מיליארד ד'
הרמה הממוצעת של יתרות מטבע החוץ של בנק ישראל בשנת 2006 הייתה כ-28 מיליארד דולר, לעומת 27 מיליארד ב-2005. רמה זו שווה ל-4.8 חודשי יבוא ומהווה 75% מהחוב החיצוני לטווח קצר, ירידה של 0.2 חודש ושל 4 נקודות אחוז לעומת 2005.
בנק ישראל מדווח כי ב-2006 לא נרשם שינוי במסגרת ניהולן של היתרות, המבוססת על השימושים האפשריים בהן ועל תועלתן למשק. מסגרת הניהול נבחנה במהלך 2006, בחינה שנמשכת.
עוד מוסר הבנק, כי תשואת ההחזקה של היתרות (במונחי נומרר מטבעי) הסתכמה בשנת 2006 ב-3.8%, לעומת 2.6% ב-2005. תשואה זו משקפת את עליית התשואות-לפדיון בשוקי ההון שהיתרות מושקעות בהם במהלך השנה הנסקרת, אשר הניבה הכנסות עולות מריבית לצד הפסדי הון.
תשואת ההחזקה של היתרות הייתה השנה גבוהה ב-12 נקודות בסיס מתשואת הסמן, פער המבטא את תרומת הניהול של התיק. בדומה לשנים האחרונות, החלק העיקרי של התוספת נבע מהניהול הנכסי.
החשיפה של היתרות למערכת הבנקאות הבין-לאומית השנה הייתה בממוצע, בהיקף של 32% מהיתרות. חשיפה זו מנוהלת על פי מערכת של מכסות וכללים, שהיא חלק מרכזי במערך ניהול סיכון האשראי בתיק.
על פי נתוני בנק ישראל, היתרות נזילות מאוד: כ-92% מתיק היתרות מושקעים בנכסים בעלי נזילות גבוהה, והשאר בנכסים שנזילותם נמוכה יותר. במטרה לשקף נכונה את פרופיל התשואה-סיכון המתאים ליתרות, הוחלט בשנת 2006 על מספר שינויים במדיניות ההשקעה של יתרות מטבע החוץ, ביניהם: הגדלת חשיפת היתרות לסיכון ריבית; הרחבת היקף ההשקעה בניירות ערך מגובות משכנתאות בניהול חיצוני; צירוף מדינות נוספות, בעלות דירוג אשראי השקעתי, לרשימת המדינות שניתן להשקיע בהן את יתרות מטבע החוץ.
בדומה לבנקים מרכזיים של מדינות מפותחות אחרות, בנק ישראל מנהל את יתרות מטבע החוץ על פי מדיניות השקעה שמושתתת על שלושה עקרונות: שמירה על ערכן של היתרות במונחי השימושים המיועדים שלהן; ניהול היתרות ברמה גבוהה של נזילות; ובכפיפות לשני העקרונות הראשונים, השגת תשואה נאותה על תיק היתרות.
