מע"מ על ייעוץ שנותן בחו"ל תושב חוץ לחברה ישראלית

שאלה -------- תושב חוץ נותן מחוץ לארץ ייעוץ מתמשך לחברה ישראלית; הייעוץ - באמצעות הטלפון, הפקסימיליה והאינטרנט.

1. האם הייעוץ חייב במע"מ [?]; ואם אינו חייב בו - מכוח איזה סעיף בחוק אינו חייב כאמור ? 2. האם החברה הישראלית חייבת לקבל חשבון מהיועץ, תושב החוץ, בשל שירותי הייעוץ שנתן [?]; או, אפשר, בעניין זה, להסתפק בהסכם שנחתם בין הצדדים ?

תשובה: --------- מפרטי השאלה עולה, כי לתושב החוץ האמור אין כל נוכחות פיזית בישראל; ועולה השאלה: מה דין השירותים שהוא נותן לתושב ישראל [?]. בפתח הדברים - מובהר בזה, כי סעיף 60 לחוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975 [להלן - "החוק", או "חוק מע"מ"] קובע, כי תושב חוץ, שיש לו עסקים בישראל, חייב לפתוח תיק אצל רשות המע"מ ולדווח על עסקאותיו בישראל (כ"עוסק זר"). אולם, הפסיקה התייחסה אל סעיף 60 לחוק כחל במקום שמדובר בו בעסקה, שלפחות רכיב כלשהו מיסודותיה מבוצע פיזית בישראל, בין בידי תושב החוץ ובין בידי שלוחו [ראו, בענייננו, את פסקי הדין האלה: (א) ע"ש 866/92, איטקס נ' מנהל מע"מ (מסים ט-4, ה-20); (ב) ע"ש 61/86, סקוריטס נ' מנהל מע"מ (מסים ב/3 ה-102); (ג) ע"ש 1395/93, צבי רוזנברג נ' מנהל מע"מ (מסים י/1, ה- 26)]. לפיכך, במקום ששום רכיב של השירות לא בוצע פיזית בישראל - ספק הוא, לכאורה, אם יראו רשויות המס לנכון לחייב את תושב החוץ ברישום בישראל כ"עוסק זר". תקנה 6ד לתקנות מס ערך מוסף, התשל"ו-1976 [להלן - "התקנות"] קובעת כלהלן: "נעשתה עסקה בישראל, והמוכר או נותן השירות הוא תושב חוץ, תחול חובת תשלום המס על הקונה, זולת אם ברשותו של הקונה חשבונית בשל העסקה..." [ההדגשות אינן במקור - א' י'; ב' ט']. מקור החיוב בחוק מע"מ הוא סעיף 2 לחוק זה, והוא קובע כלהלן: "על עסקה בישראל ועל יבוא טובין יוטל מס ערך מוסף בשיעור אחד ממחיר העסקה או הטובין...". "עסקה בישראל", נקבעת בהתאם לתנאי סעיף 15 לחוק מע"מ. בהתאם לסעיף 15 לחוק: "יראו שירות כניתן בישראל אם נתקיימה אחת מאלה: ... (2) הוא ניתן לתושב ישראל ... או לחברה שלעניין פקודת מס הכנסה רואים אותה כתושבת ישראל; (3) הוא ניתן לגבי נכסים המצויים בישראל;...". בהתאם לאמור - די שמקבל השירות הוא תושב ישראל, כדי שתתקיים "עסקה בישראל". אליבא דגישת רשויות מע"מ בנושאנו כאן - תקנה 6ד לתקנות היא בת-אכיפה כל אימת שעסקינן ב"שירות המיובא לישראל"; כלומר: ככל שהצריכה של השירות היא בפועל בישראל. הרציונל העומד מאחורי העמדה הזו הוא: השוואת מעמדו של "ייבוא" שירות כאמור לייבוא טובין, שעליו מוטלת חובת תשלום מע"מ, ומניעת הפליה של ספק שירותים ישראלי לעומת הספק האמור שהוא זר: הישראלי - יצטרך לגבות מע"מ על שירותים שהוא מעניק לתושב ישראל; הזר - יוכל להעניק את אותם שירותים ללא גביית מע"מ. מודגש בזה, כי על פי הדירקטיבות של האיחוד האירופי - הרי, ככלל, מתן שירותים מסוימים, שנותן תושב האיחוד האירופי לתושב חוץ (ובענייננו - תושב ישראל) אינו חייב במע"מ אירופי. המגמה, בנושא זה, ההולכת וצוברת תאוצה במדינות שונות בעולם, היא: מיסוי עקיף לפי מקום הצריכה של השירות. מודגש בזה, כי אפשר להעלות טיעונים שונים בדבר אי חבות במע"מ על קבלת שירותים מתושב חוץ; מֵהֶם טיעונים עקרוניים בדבר הכשלים הקיימים בחוק הישראלי לעניין זה (וקצרה היריעה מלפרטם בשורות אלה), ומֵהֶם טיעונים קונקרטיים המבוססים על נסיבות העניין. לשם כך, דרושים פרטים נוספים על מהות העסקה ונסיבותיה, אשר לא פורטו די הצורך בשאלה דלעיל. לשאלה - בעניין חובת קבלת החשבון מתושב החוץ: סעיף 47א לחוק מע"מ קובע, כלהלן: "קונה שהוא חייב במס, שרכש נכסים או שירותים לצורך עסקו או לשימוש בעסקו או לצורך פעילותו, חייב לנהוג כלהלן: (א) ... ידרוש ממוכר שהוא עוסק מורשה חשבונית מס..." [ההדגשה אינה במקור - א' י'; ב' ט']. יוצא אפוא, כי הסעיף מטיל על קונה חובה לדרוש חשבונית מס ממוכר שהוא עוסק מורשה. אולם, נשאלת השאלה: אם יחול סעיף זה במצב שבו עסקינן, ובהנחה שהמוכר לא יירשם כ"עוסק זר" [?]. תשומת הלב מוסבת לתקנה 6ד לתקנות, שבה נקבע מנגנון הדיווח על קבלת שירות מתושב חוץ, ובה מצויה הפניה אל תקנה 6ג(ד) לתקנות בשינויים המחויבים. לפיה - עוסק מורשה, המקבל שירותים מתושב חוץ, יוציא חשבונית עצמית ערוכה על שמו, אם אין ברשותו חשבונית מס מנותן השירות (ודוק, חשבונית לעניין זה היא חשבונית כמשמעותה בחוק מע"מ, ולא חשבונית לפי חוק זר כלשהו). לפיכך, ככל שתושב החוץ אינו רשום כ"עוסק זר" ואינו מוציא ללקוח הישראלי חשבונית - על הלקוח, שהוא עוסק מורשה, להוציא חשבונית עצמית, לדווח על העסקה לרשויות מע"מ; וככל האפשר, על פי החוק, לקזז בגינה מס תשומות. מצוין בזה, כי לאחרונה החלו המוסדות הבנקאיים לגבות מע"מ עם ביצוע העברה בנקאית בגין קבלת שירותים מתושב חוץ (או רכישת נכסים בלתי מוחשיים). יש לוודא, שבמקרים כאלה לא תוצא חשבונית עצמית ולא יהיה דיווח כפול; וכן, יש לקבל מהבנק אישור שהוא העביר את תשלום המע"מ; ובאמצעות אישור זה, אפשר, במקרים המתאימים, לקזז מס תשומות.

המידע מתוך אתר "כל-מס" חברת חשבים ה.פ.ס מידע עסקי בע"מ