פרופ' יאיר זימון: היכנו ללחץ כלפי מעלה בשוק האג"ח
בסקירותינו האחרונות, דנו באפשרות כי בנק ישראל ינטוש את הלוחמה החזיתית מול שער הדולר בקרב על רמת האינפלציה בישראל ויפעל במקום זאת למזעור השפעות שער החליפין על רמות המחירים בישראל. שהרי, ממילא הורדות הריבית הוכחו פעם אחר פעם כלא מועילות - גם בתקופה בה מגמת הריבית בחלק משוקי חו"ל עודנה בעלייה.
הדיונים שהועלו לאחרונה להילוך גבוה בבנק ישראל, אודות הכוונה לבטל את פרסום השערים היציגים למטבעות הזרים, מלמדים אולי על תחילת יישום השינוי באסטרטגיה של הבנק.
עד ליישום בפועל של מהלך זה יחלוף עוד זמן רב, שכן היקף השימוש שנעשה בשערים היציגים לצורכי חוזים, תמחיר מוצרים ושירותים קביעת תעריפים ועוד הינו נרחב ואינו ניתן לשינוי בקלות בזמן קצר. אולם כפי שזה נראה, השוק אינו ממתין למהלכי הבנק המרכזי וכבר פועל בעצמו להקטנת התלות בשערי החליפין ואף יותר מכך גם מבצע התאמות שער כלפי מעלה.
יותר ויותר ניתן למצוא מקרים בהם המשכירים ומוכרי הדירות למשל, קובעים בהסכם מחיר "דולרי" לפי "שער מוסכם מראש" ולא לפי שער יציג נייד. ספקי שירות משנים אט אט את הסכמי השירות עם לקוחותיהם למונחי שקלים ובאותה הזדמנות, גם מתקנים את התעריף, כך שהוא משקף שער דולר גבוה יותר משמעותית משער הדולר כיום.
ניתן היה לצפות, כי מדד חודש אפריל שפורסם לאחרונה יהיה עוד נמוך מזה שהיה בפועל (עלייה של 0.5% בלבד), אולם נראה כי כוחות השוק כבר החלו לסייע בידי הנגיד במאבקו על האינפלציה בישראל והניתוק של השוק מהתלות בשער הדולר כבר החלה. מכאן ניתן להבין, כי אמנם הסיכוי לעמידה ביעד האינפלציה בישראל לשנת 2007 אינו גבוה, אולם החזרה לתוואי של אינפלציה ברמה הרצויה (1% עד 3%) אינו בלתי סביר במונחי החודשים הקרובים למרות מגמת הדולר.
באשר לשאלה הנוגעת לאפיקים האטרקטיביים להשקעה, ברור הוא כי עקב מיצוי מהלכי הורדת הריבית ורמות התשואה הקיימות באג"ח אילו, הרי שהאטרקטיביות של איגרות חוב השקליות ירדה משמעותית, בעוד זו של איגרות החוב צמודות המדד גדלה משמעותית.
אם לוקחים בחשבון את החוסר הצפוי ב"סחורה", עקב הפדיון הגדול הצפוי באג"ח הממשלתי בחודשים הקרובים בהיקף של כ-22 מיליארד שקל, כאשר מנגד הממשלה אינה מתכוננת להנפיק אג"ח חדש בבורסה בת"א בסכומים שאפילו קרובים לכך - הרי שעודפי הכספים שיוזרמו לשווקים צפויים ליצור לחצים כלפי מעלה באג"ח בכלל, ובאג"ח הקונצרני בפרט - בו רמות הסחירות וההיצע עוד יותר נמוכים מאילו הממשלתיים. לפיכך, יש להניח כי מגמת הירידה בתשואות תימשך וכי התמקדות באג"ח צמוד בעל מח"מ ארוך נשארת כאלטרנטיבת ההשקעה הסולידית המועדפת.
במצב כזה יכולים המשקיעים באפיקים סולידיים ליהנות מרווחי הון נוספים לאילו שנוצרו עד כה.
*מאת: פרופ' יאיר זימון - כלכלן ראשי, סופרוויזר בית השקעות
הישג לגמלאי שירות המדינה: יצורפו לקרנות הרווחה
ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו על הסכם לפיו החל משנת 2026, המדינה תתקצב פעילויות רווחה, תרבות ופנאי גם לגמלאים המבוטחים בפנסיה צוברת, בתנאים זהים לגמלאי הפנסיה התקציבית
ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו היום (ה') על הסכם קיבוצי מיוחד ופורץ דרך, המחיל את שירותי קרנות הרווחה גם על גמלאי שירות המדינה המבוטחים בפנסיה צוברת.
עד היום, נהנו רק גמלאים בפנסיה תקציבית נהנו משירותי הקרן הכוללים סבסוד פעילויות תרבות, נופש, בריאות ופנאי. ההסכם החדש קובע כי החל משנת 2026, המדינה תעביר תקציב ייעודי עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת העומד בתנאי הזכאות, ובכך תשווה את מעמדם למעמד הגמלאים הוותיקים. פנסיה תקציבית היא שיטת הפנסיה המסורתית של עובדי המדינה עד תחילת שנות ה-2000, שבה המדינה (המעסיק) מתחייבת תשלום קצבה קבועה, בהתאם לשכר ולותק, מתקציב המדינה. מאז 2003 עובדי מדינה חדשים כבר אינם נכנסים לפנסיה תקציבית אלא לפנסיה צוברת.
עיקרי ההסכם:
שוויון מלא: קרנות הרווחה יעניקו מעתה את אותם השירותים בדיוק לכלל הגמלאים, הן במסלול התקציבי והן במסלול הצובר.
תקצוב המדינה: המדינה תקצה סכום שנתי (הצמוד למדד) עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת, בדומה למודל הקיים בפנסיה התקציבית.
- פנסיה בגיל 50: כל הכלים לפרישה בטוחה בלי להתרסק
- פרישה לפנסיה בישראל: מהם הסימנים שמעידים שהגיע הזמן?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תחולה רחבה: ההסכם חל על גמלאי הדירוגים המיוצגים על ידי ההסתדרות בשירות המדינה.
חברות ספנות זרות מתעניינות בצים - אבל הסיכוי לעסקה נמוך מאוד
המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר אבל הדירקטוריון מנסה לקבל הצעות גם מגופים אחרים
צים ZIM Integrated Shipping Services -1.52% , חברת הספנות הוותיקה של ישראל על המדף. המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר שפועל בתחום הרכב, נדל"ן וספנות. אבל הדירקטוריון גם בשל לחץ מבעלי מניות מצהיר כי הוא מנסה לקבל הצעות מגופים אחרים. התקבלו הצעות - כך הודיעה צים בשבוע שעבר, גם מגופים אסטרטגיים.
ענקיות ספנות בינלאומיות הביעו עניין ברכישת החברה, אבל ההערכה היא שהסיכוי שהמהלך יתממש נמוך מאוד. הסיבה פשוטה - צים נחשבת לנכס לאומי וביטחוני מהמעלה הראשונה, והמדינה צפויה להפעיל את כל הכלים שברשותה כדי למנוע מכירה לגורמים זרים. היא יכולה להטיל ווטו על המכירה.
היסטורית, צים הוקמה מתוך צורך אסטרטגי, להבטיח לישראל עצמאות ימית וסחר בטוח. עד היום, היא נתפסת כעורק חיים לאומי, במיוחד בשעת חירום. מלחמות, מגפות, משברים, כשחברות זרות הפסיקו לפעול, צים נשארה היחידה שהמשיכה להביא לישראל מזון, ציוד חיוני ותחמושת.
כמו אל על, גם צים נהנית ממעמד מיוחד לטוב ולרע, שמאפשר למדינה להטיל וטו על מהלכים אסטרטגיים באמצעות מניית זהב או רגולציה מחמירה. באל על, למשל, הוכנס בעל שליטה - משפחת רוזנברג, תחת תנאים מחייבים שהגדירו את אל על כחברת הדגל הלאומית בתעופה. בצים הסיפור יהיה דומה. מדובר בחברה הלאומית בתחום הספנות, והשליטה בה לא תעבור לידיים שעלולות שלא לשרת את האינטרסים של ישראל בשעת הצורך. צריך לזכור ש-98% מהסחר עם העולם נעשה דרך הים.
- דירקטוריון צים: "בודקים מכירת החברה; יש מציעים רבים"
- צים: "האנליסטים מעריכים שנה פחות טובה ב-2026, אבל אי אפשר לדעת"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לפי הידוע, חברות ענק הביעו עניין בצים, לרבות הפג לויד הגרמנית, ומארסק הדנית. בהפג לויד מחזיקים גורמים מקטאר וסעודיה.
