פרופ' יאיר זימון: היכנו ללחץ כלפי מעלה בשוק האג"ח
בסקירותינו האחרונות, דנו באפשרות כי בנק ישראל ינטוש את הלוחמה החזיתית מול שער הדולר בקרב על רמת האינפלציה בישראל ויפעל במקום זאת למזעור השפעות שער החליפין על רמות המחירים בישראל. שהרי, ממילא הורדות הריבית הוכחו פעם אחר פעם כלא מועילות - גם בתקופה בה מגמת הריבית בחלק משוקי חו"ל עודנה בעלייה.
הדיונים שהועלו לאחרונה להילוך גבוה בבנק ישראל, אודות הכוונה לבטל את פרסום השערים היציגים למטבעות הזרים, מלמדים אולי על תחילת יישום השינוי באסטרטגיה של הבנק.
עד ליישום בפועל של מהלך זה יחלוף עוד זמן רב, שכן היקף השימוש שנעשה בשערים היציגים לצורכי חוזים, תמחיר מוצרים ושירותים קביעת תעריפים ועוד הינו נרחב ואינו ניתן לשינוי בקלות בזמן קצר. אולם כפי שזה נראה, השוק אינו ממתין למהלכי הבנק המרכזי וכבר פועל בעצמו להקטנת התלות בשערי החליפין ואף יותר מכך גם מבצע התאמות שער כלפי מעלה.
יותר ויותר ניתן למצוא מקרים בהם המשכירים ומוכרי הדירות למשל, קובעים בהסכם מחיר "דולרי" לפי "שער מוסכם מראש" ולא לפי שער יציג נייד. ספקי שירות משנים אט אט את הסכמי השירות עם לקוחותיהם למונחי שקלים ובאותה הזדמנות, גם מתקנים את התעריף, כך שהוא משקף שער דולר גבוה יותר משמעותית משער הדולר כיום.
ניתן היה לצפות, כי מדד חודש אפריל שפורסם לאחרונה יהיה עוד נמוך מזה שהיה בפועל (עלייה של 0.5% בלבד), אולם נראה כי כוחות השוק כבר החלו לסייע בידי הנגיד במאבקו על האינפלציה בישראל והניתוק של השוק מהתלות בשער הדולר כבר החלה. מכאן ניתן להבין, כי אמנם הסיכוי לעמידה ביעד האינפלציה בישראל לשנת 2007 אינו גבוה, אולם החזרה לתוואי של אינפלציה ברמה הרצויה (1% עד 3%) אינו בלתי סביר במונחי החודשים הקרובים למרות מגמת הדולר.
באשר לשאלה הנוגעת לאפיקים האטרקטיביים להשקעה, ברור הוא כי עקב מיצוי מהלכי הורדת הריבית ורמות התשואה הקיימות באג"ח אילו, הרי שהאטרקטיביות של איגרות חוב השקליות ירדה משמעותית, בעוד זו של איגרות החוב צמודות המדד גדלה משמעותית.
אם לוקחים בחשבון את החוסר הצפוי ב"סחורה", עקב הפדיון הגדול הצפוי באג"ח הממשלתי בחודשים הקרובים בהיקף של כ-22 מיליארד שקל, כאשר מנגד הממשלה אינה מתכוננת להנפיק אג"ח חדש בבורסה בת"א בסכומים שאפילו קרובים לכך - הרי שעודפי הכספים שיוזרמו לשווקים צפויים ליצור לחצים כלפי מעלה באג"ח בכלל, ובאג"ח הקונצרני בפרט - בו רמות הסחירות וההיצע עוד יותר נמוכים מאילו הממשלתיים. לפיכך, יש להניח כי מגמת הירידה בתשואות תימשך וכי התמקדות באג"ח צמוד בעל מח"מ ארוך נשארת כאלטרנטיבת ההשקעה הסולידית המועדפת.
במצב כזה יכולים המשקיעים באפיקים סולידיים ליהנות מרווחי הון נוספים לאילו שנוצרו עד כה.
*מאת: פרופ' יאיר זימון - כלכלן ראשי, סופרוויזר בית השקעות
מטרו (נת"ע)אג"ח למטרו: נת"ע בוחנת גיוס חוב לפרויקט בגוש דן
מי המוסדי שישקיע בפרויקט הכי גדול במדינה אבל גם הכי מסוכן? החברה הממשלתית מקדמת הנפקת אג"ח כדי לגשר על פערי עיתוי בין הוצאות העתק להכנסות עתידיות ממסים ואגרות, אך מתווה המימון עדיין לא הוכרע, והשאלות על סיכונים, לוחות זמנים והרלוונטיות התחבורתית של
הפרויקט מתרבות
פרויקט המטרו יהיה ארוך מהצפוי ויעלה יותר מהצפוי. פרויקט המטרו עלול להגיע לקו הסיום בעוד 20-23 שנים ולהיות לא רלוונטי כי יהיו פתרונות לתחבורה אחרים מהירים ויעילים יותר כי יהיה רובטקסי , אוטובוסים אוטונומיים וכמות הרכבים על הכביש תהיה נמוכה יותר משמעתית כי זה החזון העתידי של עולם הרכבים האוטונומיים. אז למה שמישהו ישקיע באג"ח של המטרו? הסיכון מטורף. הסיבה היחידה היא בגיבוי של המדינה - המדינה הולכת על הפרויקט שעשוי להגיע גם ל-250 מיליארד שקל ויותר והיא צפויה לגבות אותו כלכלית.
נת"ע, החברה הממשלתית שאמורה לבצע את פרויקט המטרו בגוש דן, מקדמת בחודשים האחרונים אפשרות להנפיק אג"ח בבורסת תל אביב. המטרה: לגשר על פער העיתוי בין ההוצאות האדירות הנדרשות להקמת הפרויקט לבין ההכנסות ממסים ואגרות, שחלקן אמורות להגיע רק בעוד שנים רבות - אם בכלל. המהלך ממתין להכרעה של מיכל עבאדי-בויאנג'ו, המועמדת לתפקיד החשבת הכללית, שעדיין לא אושרה בממשלה. השאלה שנשאלת היא מי בדיוק ירצה להשקיע באג"ח של פרויקט שיכול להימשך שנים, בעולם שבו הטכנולוגיה משתנה כל רגע ובקצב שדברים מתקדמים, אנחנו עשויים להיות במרחק שנים מרובוטקסי ברחובות.
מדובר בפרויקט תשתית בקנה מידה חריג, אולי הגדול שידעה ישראל, עם תג מחיר שמתקרב ל־180 מיליארד שקל לאחר הצמדות. אלא שבניגוד לכביש או מחלף, כאן מדובר במיזם רב־שנתי, רב־שלבי ורב־סיכונים, שמעטים יכולים לומר בביטחון מתי יושלם, כמה יעלה בפועל, והאם יעמוד בתחזיות הביקוש המקוריות. הוצאות על תכנון, חפירה וביצוע צפויות להתחיל הרבה לפני שמסים, אגרות גודש והשבחת קרקע יתחילו לזרום. חלק מההכנסות, אם יגיעו, תלויות בהחלטות של יזמים, תזמון מימוש נכסים ומצב שוק הנדל"ן, משתנים שקשה מאוד לבנות עליהם תזרים יציב.
במילים אחרות, מישהו צריך לממן את הפער. האפשרות שמונחת כעת על השולחן היא לגייס את הכסף מהציבור, דרך אג"ח. מדובר בחוב שמגובה בפרויקט שטרם התחיל בפועל, שמועד סיומו אינו ברור, ושכבר כיום מלווה באזהרות חוזרות ונשנות של מבקר המדינה ובנק ישראל. גם אם תינתן ערבות מדינה, כמעט הכרחית במקרה כזה, קשה להתעלם מהעובדה שמדובר בחוב שמגלם סיכון תפעולי, רגולטורי ופוליטי גבוה. כל שינוי במדיניות, כל עיכוב תכנוני, כל משבר תקציבי, עלולים לדחות עוד יותר את היום שבו המטרו יהפוך מרעיון למציאות.
- מבקר המדינה: פרויקט המטרו בגוש דן סובל מעיכובים, מחסור בכוח אדם וחוסר היערכות לאומית
- בעקבות המטרו: רובע חדש לחולון עם 18,000 יח"ד הופקד ונכנס לתכנון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הפתרון התחבורתי של העתיד?
עולה גם שאלה לגבי עצם ההיגיון התחבורתי
של הפרויקט: האם המטרו, כפי שהוא מתוכנן כיום, אכן מייצג את פתרון הניידות המתאים לעשורים הבאים. שוק התחבורה העולמי מצוי בתקופה של שינוי מואץ, עם התפתחות של טכנולוגיות אוטונומיות, מודלים של תחבורה כשירות, ושירותי שיתוף שמערערים על ההבחנה המסורתית בין תחבורה ציבורית
לפרטית. במקביל, רעיונות כמו הפעלה מסחרית של כלי רכב אוטונומיים, כולל שירותי רובוטקסי שנמצאים כיום בשלבי ניסוי והטמעה ראשוניים, מעלים שאלות לגבי גמישות, קיבולת ועלויות. בניגוד לתשתית מסילתית קבועה, פתרונות מבוססי תוכנה ורכב אוטונומי עשויים להתאים את עצמם מהר
יותר לשינויים בדפוסי הביקוש, בצפיפות ובטכנולוגיה, ולהציב סימן שאלה סביב השקעות עתק בתשתיות קשיחות שמועד מימושן רחוק והיכולת להתאימן מוגבלת.
