פרופ' יאיר זימון: היכנו ללחץ כלפי מעלה בשוק האג"ח
בסקירותינו האחרונות, דנו באפשרות כי בנק ישראל ינטוש את הלוחמה החזיתית מול שער הדולר בקרב על רמת האינפלציה בישראל ויפעל במקום זאת למזעור השפעות שער החליפין על רמות המחירים בישראל. שהרי, ממילא הורדות הריבית הוכחו פעם אחר פעם כלא מועילות - גם בתקופה בה מגמת הריבית בחלק משוקי חו"ל עודנה בעלייה.
הדיונים שהועלו לאחרונה להילוך גבוה בבנק ישראל, אודות הכוונה לבטל את פרסום השערים היציגים למטבעות הזרים, מלמדים אולי על תחילת יישום השינוי באסטרטגיה של הבנק.
עד ליישום בפועל של מהלך זה יחלוף עוד זמן רב, שכן היקף השימוש שנעשה בשערים היציגים לצורכי חוזים, תמחיר מוצרים ושירותים קביעת תעריפים ועוד הינו נרחב ואינו ניתן לשינוי בקלות בזמן קצר. אולם כפי שזה נראה, השוק אינו ממתין למהלכי הבנק המרכזי וכבר פועל בעצמו להקטנת התלות בשערי החליפין ואף יותר מכך גם מבצע התאמות שער כלפי מעלה.
יותר ויותר ניתן למצוא מקרים בהם המשכירים ומוכרי הדירות למשל, קובעים בהסכם מחיר "דולרי" לפי "שער מוסכם מראש" ולא לפי שער יציג נייד. ספקי שירות משנים אט אט את הסכמי השירות עם לקוחותיהם למונחי שקלים ובאותה הזדמנות, גם מתקנים את התעריף, כך שהוא משקף שער דולר גבוה יותר משמעותית משער הדולר כיום.
ניתן היה לצפות, כי מדד חודש אפריל שפורסם לאחרונה יהיה עוד נמוך מזה שהיה בפועל (עלייה של 0.5% בלבד), אולם נראה כי כוחות השוק כבר החלו לסייע בידי הנגיד במאבקו על האינפלציה בישראל והניתוק של השוק מהתלות בשער הדולר כבר החלה. מכאן ניתן להבין, כי אמנם הסיכוי לעמידה ביעד האינפלציה בישראל לשנת 2007 אינו גבוה, אולם החזרה לתוואי של אינפלציה ברמה הרצויה (1% עד 3%) אינו בלתי סביר במונחי החודשים הקרובים למרות מגמת הדולר.
באשר לשאלה הנוגעת לאפיקים האטרקטיביים להשקעה, ברור הוא כי עקב מיצוי מהלכי הורדת הריבית ורמות התשואה הקיימות באג"ח אילו, הרי שהאטרקטיביות של איגרות חוב השקליות ירדה משמעותית, בעוד זו של איגרות החוב צמודות המדד גדלה משמעותית.
אם לוקחים בחשבון את החוסר הצפוי ב"סחורה", עקב הפדיון הגדול הצפוי באג"ח הממשלתי בחודשים הקרובים בהיקף של כ-22 מיליארד שקל, כאשר מנגד הממשלה אינה מתכוננת להנפיק אג"ח חדש בבורסה בת"א בסכומים שאפילו קרובים לכך - הרי שעודפי הכספים שיוזרמו לשווקים צפויים ליצור לחצים כלפי מעלה באג"ח בכלל, ובאג"ח הקונצרני בפרט - בו רמות הסחירות וההיצע עוד יותר נמוכים מאילו הממשלתיים. לפיכך, יש להניח כי מגמת הירידה בתשואות תימשך וכי התמקדות באג"ח צמוד בעל מח"מ ארוך נשארת כאלטרנטיבת ההשקעה הסולידית המועדפת.
במצב כזה יכולים המשקיעים באפיקים סולידיים ליהנות מרווחי הון נוספים לאילו שנוצרו עד כה.
*מאת: פרופ' יאיר זימון - כלכלן ראשי, סופרוויזר בית השקעות
פטריוט (צה"ל)ביקוש משולש לטילי הפטריוט והקשר לתעשייה הביטחונית הישראלית
וגם - 10 דברים שצריך לדעת על הפטריוט
טילי פטריוט בואינג משלשת ייצור רכיבי פטריוט על רקע ביקוש עולמי שיא. החברה האמריקאית נערכת לקפיצה דרמטית בהזמנות ומקימה מתקן חדש - התעשייה הביטחונית הישראלית צפויה להרוויח גם היא מהביקושים למערכות הגנה.
חברת בואינג הודיעה כי היא צופה עלייה חדה במספר מערכות ההנחייה (seekers) שהיא מספקת עבור טילי הפטריוט, מערכת ההגנה האווירית האמריקאית. מדובר בשילוש קצב האספקה על רקע דרישה עולמית גוברת למערכות הגנה מתקדמות, בעיקר באירופה.
מתכוננים לביקוש: מתקן חדש ומעבר לייצור מואץ
בהתאם לתחזיות הביקוש, בואינג הקימה מתקן ייעודי חדש בשטח של כ-4,000 מ"ר שנועד לתמוך בהרחבת כושר הייצור של רכיבי ההנחיה. סטיב פארקר, ראש חטיבת ההגנה והחלל של בואינג, ציין במהלך תערוכת התעופה בדובאי כי החברה "זיהתה את העלייה בביקושים עוד לפני שהלקוח עצמו פנה", וכי היא נערכת לתקופה של פעילות אינטנסיבית. המהלך מגיע על רקע סיום שביתה ממושכת במפעלי החברה בסנט לואיס, מיזורי – שם מיוצרים חלק מהרכיבים הקריטיים. בעקבות סיום השביתה, החברה נוקטת גישה מדודה בפתיחת קווי הייצור שנפגעו.
מערכת הפטריוט נמצאת בשירות נרחב בכמה מהמדינות המרכזיות של נאט"ו, לרבות גרמניה, פולין, הולנד ורומניה. בשנה האחרונה הביקוש למערכות אלו קפץ משמעותית, בעיקר בשל החשש באירופה מהמשך תוקפנות רוסית. בנוסף, מערכות הפטריוט נמצאות בשימוש אינטנסיבי באוקראינה, כחלק מהמאמץ ליירט טילים בליסטיים ורחפנים איראניים.
במקביל, גוברת הדאגה ברחבי העולם מהתעצמות המתיחות במספר מוקדים נוספים. באירופה, החשש המרכזי נוגע לא רק ללחימה הפיזית באוקראינה אלא גם לממד ההיברידי של המלחמה, לרבות מתקפות סייבר, הפצת דיסאינפורמציה וניסיונות לערער יציבות פוליטית במדינות החברות בנאט"ו. המתיחות סביב הגבולות המזרחיים של אירופה והאיום מפני חדירה של גורמים עוינים אל תוך שטח האיחוד האירופי מגבירים את הדרישה לפתרונות הגנה מתקדמים.
בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)הקרטל של תנובה ושטראוס - סמוטריץ' נלחם במחירי החלב
על הפער בין מחירי הגבינה הצהובה של תנובה לגבינה צהובה מיובאת, על השליטה של תנובה ושטראוס בשוק החלב, ועל הרפורמה של סמוטריץ'
תנובה ושטראוס מתנהלות כמו סוג של קרטל. הן כמעט ושולטות בשוק החלב ומוצריו, ושר האוצר, בצלאל סמוטריץ' נערך למלחמה מולם לטובת הצרכנים. לא בטוח שזה יצליח, חבל שזה רק עכשיו לקראת סיום הקדנציה שלו. חבל שהוא רק מדבר נגד רווחי הבנקים
ועושק הציבור ולא באמת פועל. "אני פותח היום במהלך כלכלי וחברתי שאני לא מתכוון לוותר עליו - רפורמת החלב. רפורמה טובה, אחראית, ובעיקר כזו שמציבה את הציונות ואת האזרח הישראלי במרכז. אנחנו באנו לעבוד בשבילכם, ולא בשביל אף אינטרס אחר". אמר סמוטריץ' והמשיך - "בניגוד
לקמפיין הדמגוגי ועתיר המשאבים נגדי, רפורמת החלב שלי שומרת על היצור המקומי, שומרת על החקלאות, שומרת על החקלאים, וכן, גם פותחת את השוק לתחרות בריאה שתגדיל את ההיצע ותוריד את המחירים לעם ישראל.
"המטרה הראשונה והחשובה ביותר של רפורמת החלב היא פשוטה וברורה: להוריד את יוקר המחיה. אין כאן קיצורי דרך, אין קסמים, יש עבודה מקצועית, יש אחריות, ויש נחישות שלא להסיט את העיניים מהמטרה המרכזית: להפחית את מחירי מוצרי היסוד לכל משפחה בישראל.
"כדי להבין המהלך הזה צריך קודם כל להפנים: שוק החלב בישראל נשלט שנים רבות על ידי שתי מחלבות ענק , תנובה ושטראוס, שהוכרזו רשמית כמונופולים. כל מי שמבין בכלכלה יודע שאין דרך להתמודד עם יוקר מחיה בלי לפרק מונופולים, ודרך אחת לפרק אותם זה ליצור תחרות אמיתית. תחרות שמייצרת מחיר הוגן, איכות טובה יותר, ושוק שמשרת את הצרכן ולא את הרווח של תאגידים.
"התחרות הזו תגיע באמצעות פתיחת השוק ליבוא, במינון נכון, בזהירות ובאחריות. אנחנו לא פוגעים בייצור המקומי, אלא מגדירים מחדש את האיזון: 80% ייצור ישראלי, ו־20% פתיחה לתחרות. זהו שינוי היסטורי. זה שומר על העצמאות והחוסן החקלאי שלנו, אבל גם יוצר לחץ תחרותי שמונע מהמונופולים להמשיך לייצר רווחי עתק על חשבונכם.
- הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי
- הטבה לעידוד העלייה: אפס אחוז מס לעולים חדשים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ואם כבר מדברים על אינטרסים זרים, תנובה נמצאת בבעלות סינית. אז לפני שמספרים לכם כל מיני אגדות על מי ייהנה מהמהלך הזה, כדאי לזכור מי נהנה כיום מהריכוזיות הזו, ובעיקר מי משלם עליה: הציבור הישראלי.
