פרופ' יאיר זימון: היכנו ללחץ כלפי מעלה בשוק האג"ח
בסקירותינו האחרונות, דנו באפשרות כי בנק ישראל ינטוש את הלוחמה החזיתית מול שער הדולר בקרב על רמת האינפלציה בישראל ויפעל במקום זאת למזעור השפעות שער החליפין על רמות המחירים בישראל. שהרי, ממילא הורדות הריבית הוכחו פעם אחר פעם כלא מועילות - גם בתקופה בה מגמת הריבית בחלק משוקי חו"ל עודנה בעלייה.
הדיונים שהועלו לאחרונה להילוך גבוה בבנק ישראל, אודות הכוונה לבטל את פרסום השערים היציגים למטבעות הזרים, מלמדים אולי על תחילת יישום השינוי באסטרטגיה של הבנק.
עד ליישום בפועל של מהלך זה יחלוף עוד זמן רב, שכן היקף השימוש שנעשה בשערים היציגים לצורכי חוזים, תמחיר מוצרים ושירותים קביעת תעריפים ועוד הינו נרחב ואינו ניתן לשינוי בקלות בזמן קצר. אולם כפי שזה נראה, השוק אינו ממתין למהלכי הבנק המרכזי וכבר פועל בעצמו להקטנת התלות בשערי החליפין ואף יותר מכך גם מבצע התאמות שער כלפי מעלה.
יותר ויותר ניתן למצוא מקרים בהם המשכירים ומוכרי הדירות למשל, קובעים בהסכם מחיר "דולרי" לפי "שער מוסכם מראש" ולא לפי שער יציג נייד. ספקי שירות משנים אט אט את הסכמי השירות עם לקוחותיהם למונחי שקלים ובאותה הזדמנות, גם מתקנים את התעריף, כך שהוא משקף שער דולר גבוה יותר משמעותית משער הדולר כיום.
ניתן היה לצפות, כי מדד חודש אפריל שפורסם לאחרונה יהיה עוד נמוך מזה שהיה בפועל (עלייה של 0.5% בלבד), אולם נראה כי כוחות השוק כבר החלו לסייע בידי הנגיד במאבקו על האינפלציה בישראל והניתוק של השוק מהתלות בשער הדולר כבר החלה. מכאן ניתן להבין, כי אמנם הסיכוי לעמידה ביעד האינפלציה בישראל לשנת 2007 אינו גבוה, אולם החזרה לתוואי של אינפלציה ברמה הרצויה (1% עד 3%) אינו בלתי סביר במונחי החודשים הקרובים למרות מגמת הדולר.
באשר לשאלה הנוגעת לאפיקים האטרקטיביים להשקעה, ברור הוא כי עקב מיצוי מהלכי הורדת הריבית ורמות התשואה הקיימות באג"ח אילו, הרי שהאטרקטיביות של איגרות חוב השקליות ירדה משמעותית, בעוד זו של איגרות החוב צמודות המדד גדלה משמעותית.
אם לוקחים בחשבון את החוסר הצפוי ב"סחורה", עקב הפדיון הגדול הצפוי באג"ח הממשלתי בחודשים הקרובים בהיקף של כ-22 מיליארד שקל, כאשר מנגד הממשלה אינה מתכוננת להנפיק אג"ח חדש בבורסה בת"א בסכומים שאפילו קרובים לכך - הרי שעודפי הכספים שיוזרמו לשווקים צפויים ליצור לחצים כלפי מעלה באג"ח בכלל, ובאג"ח הקונצרני בפרט - בו רמות הסחירות וההיצע עוד יותר נמוכים מאילו הממשלתיים. לפיכך, יש להניח כי מגמת הירידה בתשואות תימשך וכי התמקדות באג"ח צמוד בעל מח"מ ארוך נשארת כאלטרנטיבת ההשקעה הסולידית המועדפת.
במצב כזה יכולים המשקיעים באפיקים סולידיים ליהנות מרווחי הון נוספים לאילו שנוצרו עד כה.
*מאת: פרופ' יאיר זימון - כלכלן ראשי, סופרוויזר בית השקעות
בנימין נתניהומשבר הגדלות הרמטכ"ל: הפשרה נדחתה, החקיקה בסכנה
הגדלות הרמטכ"ל הן תוספות של כספים לאנשי הקבע ללא הצדקה - מה זה בכלל, והאם הן יחולקו לפורשים מהצבא?
לאחר פגישה לילית בין ראש הממשלה בנימין נתניהו, יו"ר ועדת חוץ וביטחון ח"כ בועז ביסמוט וח"כ עמית הלוי מהליכוד, שינה נתניהו את עמדתו. במקום תמיכה בהכשרה מלאה של הגדלות הרמטכ"ל כפי שדרש אגף כוח האדם בצה"ל, הוא תמך בפשרה זמנית: הכשרת התוספות לשנתיים בלבד תוך החרגת פנסיות הגישור שמוענקות לפורשי קבע מגיל 42 עד 67. אגף כוח האדם דחה את ההצעה, מה שהוביל לביטול דיון שתוכנן בוועדה. המועד האחרון שקבע בג"ץ להסדרה הוא סוף החודש הנוכחי, והיעדר הסכמה עלול להקפיא את התוספות לפורשים חדשים, כ-1,200 איש בשנה.
המשבר מתרחש על רקע מחסור משמעותי בכוח אדם קבע בצה"ל לאחר יותר משנתיים של לחימה. שיעור השימור בקרב קצינים בכירים ירד ב-15% ועומד כיום על 70%. צה"ל רואה בהגדלות כלי מרכזי לשימור כוח אדם, בעוד משרד האוצר מזהיר מנטל תקציבי של 1.7 מיליארד שקל בשנה, מתוכם 700 מיליון שקל לפנסיות גישור.
הגדלות הרמטכ"ל הן תוספות שכר ופנסיה שמאשר הרמטכ"ל לפורשי קבע מעבר למסגרת החוקית. הנוהל נקבע ב-1987 כחריגים ייחודיים לפורשים שנפגעו ממעברים תפקודיים, אך בפועל הוענקו ל-98% מהפורשים ללא הבחנה. התוספת הממוצעת היא 9% משכר הפרישה, מקסימום 19%. היא כוללת צבירה כפולה של ותק, 4% לשנה במקום 2%, כולל על שלוש שנות חובה, מה שמגדיל את הפנסיה המצטברת ב-12% נוספים. מבקר המדינה התריע על התופעה ב-2016 בשל חוסר פיקוח וחריגה מסמכות. העתירות הוגשו ב-2019 על ידי עמותות צדק פיננסי ורווח נקי.
בג"ץ קיבל את העתירות פה אחד וקבע שהנוהל חורג מסעיף 18(ב) לחוק שירות הקבע. בית המשפט השהה את היישום עד סוף החודש הנוכחי כדי לאפשר חקיקה. אין השבה כספית ל-15,000 פורשים קיימים שקיבלו את התוספת. הנוהל נוהל על ידי 12 רמטכ"לים רצופים, והיקף התשלומים הרטרואקטיביים מגיע ל-20 מיליארד שקל מאז 2010 ול-25 מיליארד שקל מאז 2015. ללא חקיקה, כ-500 פורשים בכירים בשנה יאבדו זכאות ששווה בממוצע 25,000 שקל בחודש.
- הישג לגמלאי שירות המדינה: יצורפו לקרנות הרווחה
- הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הפשרה שהוצעה לאחרונה כללה הכשרה זמנית לשנתיים עם עבודת מטה להערכת עלויות והחרגת פנסיות הגישור, שמהוות 40% מהתוספת הכוללת ומגיעות ל-8,000 שקל בחודש בממוצע. אגף כוח האדם התעקש על הסדרה מקיפה מחשש לפגיעה בשימור. ביטול הדיון נבע גם מעומס הוועדה על חוק הפטור מגיוס חרדים, החיוני לאישור תקציב 2026. ח"כ הלוי איים בפיליבסטר שיאיים על התקציב, הכולל 110 מיליארד שקל למערכת הביטחון – עלייה של 12% לעומת השנה הקודמת. הדיון הבא נקבע לשבוע הבא, אך ללא הסכמת אגף כוח האדם סיכויי החקיקה נמוכים מ-30%.
