שוק האופציות: רוצים ביטוח מוזל? למדו לשאת בתוצאות
פוזיציה נוכחית:
P
(950,4)
-P
(930,4)
-C
(1030,4)
ישנם מספר פרמטרים רגילים שמלווים אותנו בתקופה האחרונה: חוסר הוודאות המוניטארית והנתונים הכלכליים הסותרים בארה"ב, המצב הפוליטי בישראל (ועדת וינוגרד, שחיתויות, חקירות משטרתיות, חוסר התפקוד של שר אוצר, ראש הממשלה, ראשי רשות המיסים, הנשיא וכיו"ב) ונתונים כלכליים טובים שהמשיכו להתפרסם בישראל גם השבוע (עודף תקציבי בחודש מארס ומתחילת השנה, נתוני פדיון חזקים בחג הפסח שעולים מדיווחי הקניונים ורשתות השיווק).
עם כל הכבוד לנתונים אלו, שם המשחק בשבועות האחרונים הוא הדולר והשלכותיו על הריבית המוניטארית שתקבע ע"י בנק ישראל בתקופה הקרובה. שוק ההון מסתכל בהשתאות על שער השקל-דולר ובוחר להתרכז כרגע בצורך העולה להורדת ריבית בשיעור חד יחסית של כ-0.5%.
באופן כללי, הורדת ריבית תומכת במניות ממספר כיוונים ובהם תמחור המניות, פגיעה באלטרנטיבות חסרות סיכון וגישה נוחה יותר של הפירמות השונות למקורות הון. אנליסט שמבצע הערכת שווי לחברה נוהג בד"כ לבצע היוון תזרים מזומנים לחמש השנים הקרובות ולאחר מכן להניח צמיחה מייצגת בפעילות החברה ולהוונה. פעולת היוון הנה חלוקת התזרים בריבית מסוימת שמושפעת בין השאר מהריבית חסרת הסיכון במשק. לדוגמא, חברה שמניבה בכל שנה תזרים מזומנים של 1,000 שקל לזמן בלתי מוגבל, שווה בהנחת ריבית של 5% 20,000 שקל (10,000/5%). אותה חברה שווה 25,000 שקל בהנחת ריבית של 4% (1000/4%). בדוגמא הפשוטה אנו רואים ששווי החברה עלה ב-25% רק כתוצאה מירידת ריבית שבאה לידי ביטוי בשיעור ההיוון.
משקיעים סולידיים רבים חשים תסכול הולך וגובר כתוצאה מהריבית הנמוכה שמציעים להם בבואם להפקיד כספים בפיקדונות, והתסכול גובר כאשר צופים בחדשות ורואים את הרווחים האדירים שעשו החברים בבורסה בשנים האחרונות. בסופו של דבר, יותר ויותר משקיעים סולידיים מוצאים את עצמם מתגברים על הפחד ומכניסים כספים לאפיקים מסוכנים יותר, כגון מניות וקרנות אג"ח המשלבות גם מניות.
גם הפירמות עצמן מרגישות בנוח עם ריבית נמוכה, שכן עלות גיוס הכסף עבורן נמוכה מאוד ועל כן הן יכולות למנף את עצמן ולהניב תשואה גבוהה יותר על ההון. קחו למשל חברת נדל"ן שלווה 150 מליון שקל ורוכשת תמורת 200 מליון שקל בניין משרדים שמניב לה תשואה של 8% . בעלות גיוס של 5% החברה תניב תשואה שנתית להון של: 17%. בעלות של 4% התשואה השנתית להון תעלה ל-20%. אם מתעלמים לרגע (והשוק אכן מתעלם) מהשלכות הדולר הנמוך על היצואנים, מקבלים את ההסבר לכך שהשוק בישראל עלה מפתיחת הפוזיציה ב-23/3 בכ-6.8%, לעומת עליה של 4.5% בדקס הגרמני, 1.5% בנאסד"ק וירידה של 0.67% בנייקי של יפן.
זעקת היצואנים כרגע זוכה להתעלמות בכל הנוגע להתנהגות שוק ההון, למרות שבהחלט יכולות להיות השפעות משמעותיות על המשך הצמיחה במשק. על פי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה יצוא הסחורות לארה"ב מהווה כ-27% מייצוא הסחורות בכלל, וכ-53% מיצוא הסחורות לארה"ב ב-2005 מקורו מתחום הטקסטיל, הלבשה ועור, ענפיים בהם שולי הרווח נמוכים למדי. תיסוף של 12% בשנה האחרונה יכול ללא קושי מיוחד להעביר יצואנים ממצב של רווח להפסד. גם בתחומים אחרים ישנה פגיעה בשולי הרווח, כך שפגיעה במצב המשק בטווח מעט ארוך יותר בהחלט יכולה להתרחש, בעיקר בתחום התעשייה המסורתית, שם שולי הרווח נמוכים והתחרות מול העולם אינה מאפשרת לגלגל את התיסוף בשע"ח כלפי הלקוחות.
היצואנים, שכרגע סופגים את הפסדי ההכנסות עשויים למצוא עצמם נאלצים לפטר עובדים שיקטינו את הצריכה ואת תקבולי הממשלה ממסים, ויובילו להגדלת הסיוע הממשלתי. הממשלה תזדקק בעקבות זאת ליותר כסף ולכן תגייס יותר כספים בשוק ההון ותגרום להעלאת הריבית, ירידה בשווי החברות ובשווי המניות בבורסה. כרגע מדובר במשחק של טווח קצרטווח בינוני. בטווח הקצר הצמיחה צפויה אפילו להאיץ שכן אזרחים רבים מרגישים שנפתח חלון הזדמנויות לרכישת מוצרים מיובאים בזול, לשוכרי הדירות מתפנה כסף שעובר מיד לצריכה והבורסה שוברת שיאים חדשים. בטווח הארוך נצטרך לראות מה יחסי הכוחות בין הנהנים מהתחזקות הדולר ובין הנפגעים. כל זאת בתנאי שהדולר ימשיך להיסחר ברמות אלו ואף נמוכות יותר.
בשבוע האחרון עלו מעט סטיות התקן לכיוון ה-16% סביב הכסף. מרבית הפוזיציות הפתוחות מצויות באופציות המכר (990, 980, 1000) כך שנראה כי רוב השחקנים ממשיכים להחזיק בדעה אופטימית כלפי כיוון השוק. לגבי האסטרטגיה שלנו, מי שרוצה לרכוש ביטוח מוזל, צריך לדעת לשאת בתוצאות. כרגע, אופציית הרכש מצויה בכסף ועד לפקיעה אנו מחוץ למשחק. כלומר - במידה וסל מניות המעו"ף ממשיך לעלות, אנו נרוויח על המניות אך נפסיד על האופציה הכתובה. המשמעות היא הסתפקות בעליה חודשית של 6.4%-. הלוואי שיכולנו לחתום על תשואה כזו בכל חודש.
האופטימיים הרוצים לעשות מעשה נועז יותר, יכולים להפוך את האסטרטגיה לכתיבת אוכף על ידי כתיבת אופציית מכר 1030 תמורת כ-900 שקל. כתיבת אופציית המכר תקל במידה מסוימת על הפסד הרווח במידה והשוק ימשיך לעלות, אך תהפוך למשקולת במידה והשוק יבצע פניית פרסה ויתחיל לרדת, שכן אז ההפסד יהיה גם על סל המניות וגם על האופציה. מה שיקל יהיה אופציית הרכש 1030 שכרגע מתומחרת סביב 1600 שקל וצפויה להישחק ככל שהירידה תהיה חזקה יותר.
*מאת: דרור גילאון, מנכ"ל מאור לוסקי ניהול תיקי השקעות
*הערה: אין לראות בכתבה הבאה ייעוץ או תחליף לייעוץ מסוג כלשהו.

העלמתי הכנסות של 100 אלף שקל לפני עשור - להצהיר עליהן בגילוי מרצון?
למה נוהל גילוי מרצון לא יספק את מה שמצפים ממנו - אנשים יחששו לדווח באופן לא אנונימי ואין ביטול אוטומטי של קנסות, הצמדה וריבית
לאחר למעלה משלוש שנות ציפייה, רשות המסים פרסמה את נוהל הגילוי מרצון החדש - רשות המסים
מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
על פניו, מדובר במהלך חיובי שמטרתו לעודד שקיפות, להגדיל את רשת חייבי המס ולספק לנישומים הזדמנות להסדיר חובות עבר בכפוף לחיסון פלילי. זה גם אמור להגדיל את הקופה
הציבורית מגביית מסים. בפועל קשה לומר שמדובר ב"בשורה" של ממש, וספק בתמריץ אמיתי לחשיפה.
ראשית, בניגוד לנהלים קודמים בנושא זה, הנוהל הנוכחי מציע אך ורק הליך שאינו אנונימי. אנשים צריכים להזדהות כאשר הם מגישים בקשה לנוהל גילוי מרצון. אין כאן כשל של רשות המסים אלא התנגדות של משרד המשפטים, אך המשמעות ברורה: נישומים רבים, שגם כך חוששים מהליך כזה, יירתעו עוד יותר מלהיחשף. מדובר על מחסום בסיסי של אנשים להיחשף מול הרשויות גם מכיוון שהם עשויים לחשוב שהם "סומנו" על ידי רשות המסים. כשמשלבים זאת עם החמרות נוספות, שכעת כתובות במפורש ובעבר היו בגדר "תורה שבעל פה", נוצרת תחושה שהרשות אמנם הפנימה את לקחי העבר אך בחרה לסגור פינות באופן קשיח מדי.
כדי להבין את הבעייתיות, נניח נישום שלא דיווח על הכנסה חייבת בשיעור מס שולי של 100 אלף ש"ח בשנת 2015. אילו היה מדווח במועד, המס היה עומד, נניח, על כ-35 אלף שקל בלבד. כיום, בהליך גילוי מרצון, אותו נישום עשוי למצוא את עצמו מול תוצאה דרמטית:
תשלום על קרן המס בסך של 35 אלף שקל, ריבית והצמדה כ-5 אלף שקל ועל כל אלה מתווסף קנס גרעון של כ-30 אלף שקל נוספים. כלומר, חוב של 35 אלף שקל צומח לפי שלושה ויותר. איזה תמריץ יש כאן לנישום להיחפז ולדווח ביוזמתו? שהרי האמת צריכה להיאמר- אם לא נתגלה עד היום "מחדלו" זה, מה הסבירות שיתגלה אי פעם?
- רשות המסים מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
- האם גילוי מרצון מכשיר העברות כספים חשודים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הנוהל החדש מבהיר שאין ביטול אוטומטי של הצמדה וריבית, ואין ביטול של קנסות גרעון אלא בכפוף לשיקול דעת פקיד השומה.

גילוי מרצון: הזדמנות להסדיר חובות - או מלכודת לנישומים?
רשות המסים השיקה מחדש את נוהל הגילוי מרצון במטרה להחזיר מיליארדים לקופת המדינה ולאפשר לנישומים להסדיר חובות עבר בלי הליך פלילי; טיעונים בעד ונגד, והאם ביטול האנונימיות הוא שגרם לתכנית הנוכחית להיות פחות אטרקטיבית?
גילוי מרצון חזר, והפעם עם פנים חדשות. רשות המסים הכריזה אמש על השקת הנוהל מחדש, שמאפשר לנישומים לדווח על הכנסות או נכסים שלא דווחו בעבר, לשלם את המס המתחייב ולקבל חסינות מהליך פלילי. להרחבה ראו כאן - רשות המסים מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי. הרעיון הוא די פשוט: מי שיבוא מרצונו ויסדיר את חובו, לא יועמד לדין. אבל השאלה המתבקשת היא האם מדובר בהזדמנות אמיתית או בתוכנית שתרתיע יותר מאשר היא תעודד, בעיקר כי מדובר בבקשה שמית ולא אנונימית כפי שהיה בעבר.
תחשבו על התרחיש הבא - מגיע נישום וחושף את הרווחים שלון בחו"ל מקריפטו. אומר לו פקיד השומה, תשלם X, לנישום אין אפשרות לערער או לחזור בו מהחשיפה. הוא יכול לנסות לשכנע את פקיד השומה שהמס גבוה מדי, אבל אין לו אפשרות לסגת, כי אפשר להשתמש במידע שנחשף, ואז גם החבות הפלילית קיימת. כלומר, זו דרך חד כיוונית, אי אפשר להתחרט, והנישומים "בידיים" של פקידי השומה. קחו גם בחשבון שאם מדובר בקריפטו צריך להביא אסמכתאות כדי לנתח את הרווחים על פני השנים - לרבים אין את המידע הזה ולא תמיד ניתן להשיגו, וגם שבינתיים אין הקלות של הצמדה וריבית. אז המוטיבציה לגלות על הון בחו"ל וגם בארץ (לרבות מכר דירה) לא מאוד גדולה, אבל יש גם יתרונות ללקוחות ובעיקר הידיעה שלא מחפשים ולא רודפים אחריהם. הם יכולים לישון טוב בלילה.
המדינה צריכה כסף - אולי יהיו הקלות בגילוי מרצון בהמשך
המדינה נמצאת בתקופה של הוצאות כבדות: מלחמה ארוכה, התחייבויות תקציביות ותשלומים הולכים ותופחים. גילוי מרצון נותן לממשלה דרך מהירה להכניס מיליארדים לקופת המדינה מבלי להטיל מיסים חדשים על כלל הציבור (כפי שעשתה עם המס על הרווחים הכלואים). מצד שני, גם לנישומים יש כאן רווח ברור: מי שמחזיק הכנסות לא מדווחות יכול להסדיר את מעמדו, לשלם את חוב המס ולדעת שהוא 'נקי' משפטית ולישון טוב בלילה. העובדה שבקשה שלא תאושר לא תשמש נגד הפונה בהליך אזרחי או פלילי מחזקת את הביטחון. כלומר, המידע שנמסר לא יכול לשמש לרעתו, אלא אם הגיע לרשות בדרכים אחרות, או וכאן כאמור הבעיה - אם הנישום לא הסכים לשומה, ואז הכל נפתח מחדש. רשות המסים לא חשבה כנראה על הנקודה הזו עד הסוף, ויש סיכוי שתוך כדי תנועה היא תפתור אותה לטובת הנישומים. זה כנראה גם תלוי בהיענות, אם ההיענות תהיה מאכזבת, ינסו לתת עוד צ'ופרים ללקוחות. .
בפועל, חשוב לזכור שהודעת הרשות עוד מציינת כי היא "תוכל לעשות שימוש בכל מידע הקשור לבקשה לגילוי מרצון שהגיע אליה בדרך אחרת, או במקרים שבהם לא שולם המס או שהבקשה לא נעשתה בתום לב, או הוסתר חלק מהמידע הרלוונטי". .
- העלמתי הכנסות של 100 אלף שקל לפני עשור - להצהיר עליהן בגילוי מרצון?
- רשות המסים מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הטענות נגד ההליך ברמת המאקרו הן שלא ניתן לתת פרסם למעלימי רווחים והכנסות. העלמתם מס, זו עבירה פלילית, למה צריך ללכת לקראתכם? מבחינת הנישומים, סיכוי טוב שהם לא ירוצו להצהיר. הנוהל החדש פחות אטרקטיבי מהקודמים. הסיבה העיקרית היא ביטול האפשרות להליך אנונימי: בעבר נישומים יכלו לבדוק את מצבם בלי לחשוף זהות, ורק אחר כך להחליט אם להתקדם. כעת הכול גלוי מההתחלה - מה שעלול להרתיע רבים. מעבר לכך, הנוהל הנוכחי לא מבטל באופן אוטומטי קנסות, הצמדות וריביות. כך נוצר מצב שבו חוב ישן יכול לתפוח פי כמה. לדוגמה, נישום שלא דיווח על הכנסה של 100 אלף שקל ב־2015 היה משלם אז כ-35 אלף שקל מס. היום, במסגרת הנוהל, הוא עלול למצוא את עצמו מחויב ביותר מ-70 אלף שקל - אחרי ריבית, הצמדה וקנס גרעון. ומכאן עולה השאלה: העלמתי הכנסות של 100 אלף שקל לפני עשור - להצהיר עליהם בגילוי מרצון? צריך לסייג ולהגיד שבעבר במסגרת גילוי מרצון לא היה צורך לשלם מס גירעון ונראה שבסופו של דבר כך יהיה גם הפעם, אבל זה לא סגור.