שעת הנקה לאם מאמצת

סעיף 7(ג)(3) לחוק עבודת נשים, התשי"ד-1954 (להלן – החוק) קובע כי עובדת רשאית להעדר מעבודתה מתום חופשת הלידה עד תום ארבעה חודשים מאותו יום - שעה אחת ביום, בתנאי שהיא מועסקת במשרה מלאה. ההיעדרות המותרת על פי סעיף זה היא בנוסף להפסקות על פי חוק שעות עבודה ומנוחה, התשי"א-1951, ואין מנכים אותה משכר עבודתה של העובדת.

ביום 21.12.2006 תוקן סעיף 6א לחוק כך שעובדת אשר אימצה ילד שגילו פחות מגיל 12 שנה והיא זכאית לחופשת לידה, תהא זכאית אף היא לשעת הנקה באופן זהה לשעת ההנקה הניתנת לאם ביולוגית.

יודגש, למען הסר ספק, כי אין כיום דרישה בחוק כי בתקופה זו העובדת "תניק" את הילד - הכוונה היא, ללא כל קשר להנקה, כי האם העובדת תוכל להתמסר לטיפול ברך הנולד/מאומץ ועם זאת להמשיך בעבודתה הסדירה, בניכוי שעת עבודה אחת, וזאת במשך תקופה של 4 חודשים מתום תקופת חופשת הלידה ובלבד שהיא עובדת במשרה מלאה.

יחד עם זאת, נראה כי עובדת שזכאית ל"שעת הנקה" אך אינה מנצלת את זכאותה, לא תהיה זכאית לתשלום של שעה נוספת מעבר למשרתה המלאה. כמו כן, נראה כי לא תוכל לצבור את שעות ההנקה אותן לא ניצלה לימי חופשה בפועל או לקזז כנגדם ימי חופשה שניצלה ביתר.

לאור כל האמור לעיל, שחר תהיה זכאית לשעת הנקה.