סיווג מקבלי שכר ומשלמיו בתחום האומנות מהיבט ב"ל

שאלה: מ-1 ביולי 2006 מנגן בבית המלון שלנו אומן, פעם בשבוע ביום שישי, במשך 4 שעות (וזאת, כמעט מדי שבוע). האומן מוגדר אצל רשויות המסים בישראל בהגדרות אלה: "עוסק זעיר" / "עוסק פטור". על סכומי כסף שמקבל האומן הוא נותן קבלות (לא חשבוניות). פניתי למוסד לביטוח לאומי, כדי לברר את מעמדו של האומן הזה אצלם. בתשובתם נאמר לי, כי עלינו להתייחס אל האומן כאל שכיר, וכי מן השכר שאנו משלמים לאומן עלינו לנכות את דמי הביטוח הלאומי. נוסף על זאת, אנו מעסיקים עצמאיים אחרים - כמו: מספרי סיפורים, מורה למוסיקה, מורה למחול וכד' - בתדירות של אחת לשבוע עד אחת לחודש. 1. האם גם "העצמאיים האחרים" כלולים בהגדרת "עובד" מהיבט הביטוח הלאומי ? 2. האם, לצורך תשלום דמי הביטוח הלאומי, יש לפתוח "תיק" במוסד לביטוח לאומי ? 3. מה הוא הליך תשלום דמי הביטוח הלאומי, ומה שיעורו מן התשלום שאנו משלמים ? תשובה: על פי צו הביטוח הלאומי (סיווג מבוטחים וקביעת מעבידים), התשל"ב-1972: 1. מבוטח, העוסק בסוג עבודה כמפורט בטור א' בתוספת הראשונה ונתון בתנאי עבודה מיוחדים כמפורט לצידו בטור ב' בתוספת זו האמורה, ייחשב לעניין החוק כעובד. 2. כמעבידו של עובד, כאמור בסעיף 1 לעיל, ייחשב מי שצוין לצידו בטור ג' לתוספת האמורה.

טור א' סוגי העבודה טור ב' תנאי העבודה טור ג' המעסיק כל הופעה אומנותית או בידורית של אמן, או הנחיה במופע, לרבות משחק, שירה, דקלום, הקראה, נגינה, ניצוח, ריקוד, פנטומימה, לוליינות וקוסמות. הסכם העבודה בכתב נערך מראש לתקופה של רבע שנה או לסדרה של חמש הופעות. החייב תשלום גמול העבודה לפי ההסכם.

לפיכך, על פי נתוני פניית השואל, ייחשבו: האמן, מספר הסיפורים והמורים השונים - לעובדים. שיעורי דמי הביטוח הם כמו לכל עובד שכיר. לעניין תיק ניכויים - סביר, כי לבית המלון הנידון יש עובדים רבים, וכי קיים בהקשרו תיק ניכויים; לכן, אין צורך לפתוח תיק נפרד לעניין האמנים.