בני לנדא: אני פסימי מאוד לגבי עתיד הכלכלה במדינה

מייסד חברת אינדיגו ואחד מהאנשים שנחשבים לדור מייסדי ענף ההיטק הישראלי, בני לנדא, מתקיף היום בראיון מגזין הדפוס דפוס-גרף, של ההוצאה לאור "אינדקס-מדיה" את הממשלה בישראל על האופן בו לדעתו היא פוגעת במשק ובתעשייה המקומית.

בין השאר, אמר לנדא, כי "כשמתפארים בהשקעות הזרות, כמו עסקת ישקר ואחרות, זו אשליה משום שהעסקה הזו היא בעצם בסך הכל החלפת בעלות על מניות של מפעל קיים. ומעבר להבעת אימון בישקר ואולי בכלכלה הישראלית לא נוצרים בעסקה כזו מקומות עבודה חדשים. כל עוד לא מושקע כסף זר בהקמת מפעלים חדשים זה לא תורם לתעסוקה ולכלכלה".

עוד הוא הוסיף, כי "הבעיה היא שמשרדי הממשלה אטומים לצורך ביצירת תנאים שימשכו משקיעים זרים כפי שנעשה בסינגפור אירלנד ובעוד מדינות. כאשר הופעתי בפני ועדת הכספים בכנסת בנושא החוק לעידוד השקעות הון כדי להסביר את הצורך בהטבות מס כדי למשוך משקיעים זרים וליצור מקומות תעסוקה חדשים ענו לי פקידי האוצר: איך אתה מבטיח שההטבות לא ינוצלו לרעה על ידי ישראלים שיקימו חברה זרה ויקבלו הטבות שאינן זכאים להם, הם לא הסתכלו על הכספים העצומים שיכלו להיכנס למדינה, ליצור תעסוקה ולהפריח את הכלכלה, הם לא חשבו על הסכומים העצומים של מיסים ישירים ועקיפים שהיו נכנסים לקופת המדינה, הם חשבו רק על הרמאי הקטן שאולי ינצל את החוק וירוויח כמה שקלים".

לדבריו, "זו צרות עיין וטיפשות ממדרגה ראשונה של פקידים קטנים אשר פוגעים למעשה במדינה. זה בעיני אסון לכלכלת המדינה ולכן אני עדיין פסימי מאוד לגבי עתיד הכלכלה במדינה משום שיש בעולם תהליך חזק מאוד של גלובליזציה וזה פסח על ישראל לגמרי".

כשנשאל לגבי תחום התמחותו, ענה כי "התחום הוא קצת דמיוני ואפילו עתידני ועוסק בהמרת חום סביבתי לחשמל. המטרה בעצם לנצל את האנרגיה הטרמית של הסביבה כדי להפיק חשמל מה שיחליף הרבה את מקורות האנרגיה הקיימים. במבט ראשון זה נראה כסותר את החוק השני של התרמודינאמיקה, אבל במבט מדוקדק ברמה מולקולארית זה אפשרי למרות שהיום זה נשמע כמו מדע בדיוני. המעבדה והמחקר הם בעצם תמצית חיי, גם כאשר לא היה לי זמן והייתי עסוק מעל הראש בניהול החברה תמיד הייתי עסוק בלהמציא".

לנדא אומר היום, "אני הישראלי עם הכי הרבה פטנטים הרשומים על שמו. בארץ יש לי כארבע מאות פטנטים רשומים, בעולם מעל לחמש מאות ובארצות הברית כמאה ושישים פטנטים. לכל אחד יש היעוד שלו בעולם, זה מה שאני עושה, זה מה שאני אוהב לעשות ומבחנתי זה היעוד שלי והמעבדה היא הכלי שנועד לסייע לי בכך".

לגבי מצבה של ישראל באופן כללי הוא אומר, "כשאני רואה מה קרה למדינה ולחברה בעשורים האחרונים, אני רואה מדינה שאני לא יכול להשלים איתה, מדינה של קיטוב חברתי חריף, פערים עצומים בין עושר גדול לעוני ועליבות, יש נוער מנותק עם פוטנציאל עצום אבל בלי סיכוי, ושני דברים מונעים מהם את הסיכוי להתקדם ולהצליח: האחד, חוסר באמצעים ויכולת כלכלית אבל לא פחות מכך, התדמית העצמית הירודה. הם נתפשים בעיני עצמם כלוזרים של החברה. זה נכון לגבי הנוער בפריפריה והעולים החדשים, וגם לגבי נער ערבי ישראלי. אלה הם שתי אוכלוסיות שאם לא נדאג להביא אותן לחזית החברה הישראלית, אז איזו מן מדינה זו תהיה?"

לגבי המצב הכלכלי בישראל הוסיף לנדא, כי "לפני 30 ישראל הייתה עם הכנסה לנפש של כ- 11,000 דולר לשנה והיו מאחורינו מדינות עניות יחסית כמו אירלנד עם 9,000 דולר וסינגפור עם 6,000 דולר. בשנים שעברו מאז גדל התוצר שלנו באחוז לשנה והגענו לתוצר של כ- 17.000 דולר אבל המדינות שפיגרו אחרינו צמחו בשיעור עצום של 450% והגיעו לתוצר של 34,000 דולר לנפש. כאשר אנו מנסים להבין מה קרה וכיצד נשארנו מאחור יש לכך שתי סיבות עיקריות. האחת היא חוסר בהשקעות זרות והשנייה, קצב גידול האוכלוסייה שאצלנו הוא מן הגבוהים בעולם".