הנפט המשיך לצנוח גם השבוע; למה הדלק לא התחיל?

שוב נשאלת השאלה הזו - לאור נפילה של 6% השבוע במחיר החבית. התשובה הקצרה: תחנות השרות (דלק) עושות את זה, כי הן יכולות. אבל את הכסף הגדול מסתבר עושים במקום אחר
אריאל אטיאס |

אם זה נראה, כי מחירי הבנזין ממהרים להמריא כשמחיר הנפט בעולם עולה, אבל אז לוקחים את הדרך הארוכה מטה, כשמחירי הנפט צונחים, התשובה היא פשוטה: הם אכן עושים זאת.

בארה"ב העניין מתבהר בימים האחרונים על רקע דברים של כמה מומחים, בעוד הנפט משלים היום נפילה שבועית של 6% במחיר בו נסחרת החבית, בשוק הסחורות הניו יורקי.

"יש אספקט סילון ומצב רוח", אמר בעבר טום קלוזה, אנליסט נפט בכיר ב-Oil Price Information Service.

הסיבה נראית כלכלית

למי שמחפש הסבר שיפנה לשוק הצרכנים הסופיים. תחנות השרות (דלק) עדיין מוכרות את אותה כמות בנזין כאשר מחירי הסיטונאות נופלים, "אז אין שום סיבה להוריד", אמר על כך קלוזה.

"כשהטבע האנושי הוא מה שהוא, תחנות השרות מגיבות בדרך כללת לעלייה במחירי הנפט על ידי דחיפת המחירים מעלה. זה קורה אפילו לפני שהם מחליפים את המלאים שלהם", אמר לאחרונה Geoff Sundstrom, דובר איגוד צרכני הבנזין הגדול בשוק האמריקני - motorist organization AAA.

גאוף צוטט כמי שאמר לאחרונה, כי "כשהטבע האנושי הוא מה שהוא - כל עוד אף תחנה לא מורידה את המחירים מטה, אף אחד לא יתלהב להוריד את המחירים שלו".

או שלא

לפני שאתה מחרים את תחנת הדלק המקומית שלך, אמר השבוע קלוזה, "זכור שתחנות הדלק בדרך כלל מכניסות כסף קטן מהדלק שהם מוכרות, אולי 15 סנט לגלון".

הוא אף הוסיף, "חוץ מזה הם צריכות לשלם את כל ההוצאות שלהם, מה שכולל את העמלות של חברות האשראי, שיכולות לנגוס עד ב-50% מהרווח שלהם".

בארה"ב ובעולם המערבי כולו, תחנות השירות משלמות את החשבונות שלהם מרווחים הנובעים ממכירות שונות. כך לדוגמא, כשאנשים נכנסים לקנות קפה או סופגניות (בחנויות הצמודות לתחנה - שהולכות וצומחות גם אצלנו), אשר בדרך כלל נמכרים במחירי שוק סבירים.

הכסף האמיתי בנפט, הוא, אמר קלוזה, נמצא בייצור, זיקוק ובמיוחד, ברמות המסחר.

בסופו של דבר אנחנו אשמים

כל הבורסות הסחורות בהן נסחר הנפט הגולמי קובעות שיאים, במובנים של מספר החוזים המחליפים ידיים. כך קורה בחודשים האחרונים בבורסת הסחורות של ניו-יורק (NYMEX), בה הברוקרים לוקחים נתח מכל עסקה. קלוזה מבהיר - "שם עושים את הכסף הגדול".

בסופו של דבר, השוק החופשי נכנס לתמונה ומחירי הנפט מתחילים לרדת, כאשר תחנות שירות קרובות מורידות את המחירים. לא עוזרת בעניין זה השליטה הממשלתית שאמורה למנוע מתחנות השירות לחייב מעט יותר כשהן יכולות. אנשי ה-AAA סבורים שככה הדברים אמורים לעבוד.

"הדרך הטובה ביותר להבטיח היצע דלק יציב הוא להרשות לשוק החופשי לעבוד", אומר השבוע Sundstrom.

אך בנתיים, מחירי הנפט צנחו ב-15% מאז תחילת השנה - קלוזה אומר שמחירי הבנזין חייבים לעקוב אחריהם, אפילו שזה יכול לקחת מספר שבועות עד שהמוצר ה"זול" יסלול את דרכו למערכת.

ממה כדאי להיזהר?

בימים האחרונים Sundstrom מזהיר את הצרכנים לא להיות שאננים. "אנחנו צופים מחירים גבוהים במשך הזמן, ללא קשר למה הם (אנחנו-הצרכנים) רואים בטווח הקצר", הוא אמר.

"אנחנו לא נרצה לראות את הצרכנים חושבים שבעיות החרום שלנו נפתרו ושיקפצו לתוך רכב חדש שצורך את אותו דלק חסכוני, או אפילו פחות, מזה שיש להם עכשיו".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
נתניהו לוויתן
צילום: עמוס בן גרשום

112 מיליארד שקל: אושרה עסקת הגז הגדולה בתולדות ישראל עם מצרים

ההסכם מבוסס על הרחבת יצוא הגז ממאגר לווייתן, צפוי להניב כ־58 מיליארד שקל לקופת המדינה ולהימשך עד שנת 2040



אדיר בן עמי |

ראש הממשלה בנימין נתניהו הודיע הערב כי אושרה עסקת יצוא הגז הטבעי הגדולה בתולדות ישראל עם מצרים. לפי דבריו, היקף העסקה הכולל עומד על כ־112 מיליארד שקל, וההכנסות הצפויות לקופת המדינה מוערכות בכ־58 מיליארד שקל לאורך חיי ההסכם.


העסקה מבוססת על הסכם שנחתם כבר באוגוסט האחרון בין השותפות במאגר לווייתן, ניו־מד אנרג’י, רציו ושברון, לבין חברת Blue Ocean Energy (BOE), הרוכשת גז טבעי מישראל עבור השוק המצרי. מדובר בהרחבה משמעותית של היקפי היצוא הקיימים, במסגרת הסכם ארוך טווח שיימשך עד שנת 2040 או עד למכירת מלוא הכמות שנקבעה.


לפי הדיווחים, העסקה כוללת אספקה מצטברת של כ־130 מיליארד מטרים מעוקבים של גז טבעי, ושוויה הכלכלי מוערך בכ־35 מיליארד דולר. שברון, המפעילה את מאגר לווייתן, היא השותפה השלישית בעסקה ומשמשת גורם מרכזי בפיתוח ובהובלת התשתיות הנדרשות להרחבת היצוא.


בדבריו ציין נתניהו כי בשנים הראשונות ההכנסות למדינה יהיו מתונות יחסית, אך יגדלו בהדרגה. לדבריו, בתוך כמה שנים צפויות ההכנסות השנתיות להגיע לכ־6 מיליארד שקל, לאחר השקעות נרחבות של החברות בהרחבת תשתיות ההולכה, ובראשן הרחבת צינור הגז למצרים.


ראש הממשלה הדגיש כי העסקה אושרה לאחר בחינת כלל ההיבטים הביטחוניים, הכלכליים והמדיניים, וציין כי ההכנסות מהגז מיועדות לחיזוק תקציבי החינוך, הבריאות, הביטחון והתעשייה. לדבריו, מדובר במהלך אסטרטגי שמעמיק את מעמדה של ישראל כספקית אנרגיה אזורית ומבטיח מקור הכנסה משמעותי לשנים הבאות.



נתניהו לוויתן
צילום: עמוס בן גרשום

112 מיליארד שקל: אושרה עסקת הגז הגדולה בתולדות ישראל עם מצרים

ההסכם מבוסס על הרחבת יצוא הגז ממאגר לווייתן, צפוי להניב כ־58 מיליארד שקל לקופת המדינה ולהימשך עד שנת 2040



אדיר בן עמי |

ראש הממשלה בנימין נתניהו הודיע הערב כי אושרה עסקת יצוא הגז הטבעי הגדולה בתולדות ישראל עם מצרים. לפי דבריו, היקף העסקה הכולל עומד על כ־112 מיליארד שקל, וההכנסות הצפויות לקופת המדינה מוערכות בכ־58 מיליארד שקל לאורך חיי ההסכם.


העסקה מבוססת על הסכם שנחתם כבר באוגוסט האחרון בין השותפות במאגר לווייתן, ניו־מד אנרג’י, רציו ושברון, לבין חברת Blue Ocean Energy (BOE), הרוכשת גז טבעי מישראל עבור השוק המצרי. מדובר בהרחבה משמעותית של היקפי היצוא הקיימים, במסגרת הסכם ארוך טווח שיימשך עד שנת 2040 או עד למכירת מלוא הכמות שנקבעה.


לפי הדיווחים, העסקה כוללת אספקה מצטברת של כ־130 מיליארד מטרים מעוקבים של גז טבעי, ושוויה הכלכלי מוערך בכ־35 מיליארד דולר. שברון, המפעילה את מאגר לווייתן, היא השותפה השלישית בעסקה ומשמשת גורם מרכזי בפיתוח ובהובלת התשתיות הנדרשות להרחבת היצוא.


בדבריו ציין נתניהו כי בשנים הראשונות ההכנסות למדינה יהיו מתונות יחסית, אך יגדלו בהדרגה. לדבריו, בתוך כמה שנים צפויות ההכנסות השנתיות להגיע לכ־6 מיליארד שקל, לאחר השקעות נרחבות של החברות בהרחבת תשתיות ההולכה, ובראשן הרחבת צינור הגז למצרים.


ראש הממשלה הדגיש כי העסקה אושרה לאחר בחינת כלל ההיבטים הביטחוניים, הכלכליים והמדיניים, וציין כי ההכנסות מהגז מיועדות לחיזוק תקציבי החינוך, הבריאות, הביטחון והתעשייה. לדבריו, מדובר במהלך אסטרטגי שמעמיק את מעמדה של ישראל כספקית אנרגיה אזורית ומבטיח מקור הכנסה משמעותי לשנים הבאות.