הידד למתנדבים

בימים אלה, ועדת הכספים אישרה את תקנות מס הכנסה (ניכוי הוצאות מסוימות של מתנדב במוסד ציבורי), התשס"ז-2006 [להלן - "התקנות"]. אישור זה מהווה פריצת דרך בכל הקשור לפעילות מתנדבים בגופים הציבוריים. מתנדבים בגופים אלה מוצאים את עצמם, נוסף על הזמן ועל העבודה שהם משקיעים, נדרשים גם להוציא הוצאות במסגרת הפעילות ההתנדבותית. כך, למשל, נוסעים ממקום למקום, מארחים אנשים, משתמשים בטלפון וכו'. עד כה, כל הגופים, שהחזירו למתנדבים את הכספים שהם הוציאו, היו חשופים לטענותיה של רשות המסים בישראל [להלן - "הרשות"] ובמקביל - גם המתנדבים. אלה, האחרונים, היו חשופים לטענות בכל הקשור לחבות המס שלהם בגין קבלת ההחזר, ואילו הגופים היו חשופים לדרישה לניכוי מס במקור מן התשלום למתנדב ובמקביל, גם היו להם קשיים בהתרת ההוצאות לניכוי. התקנות באות להבהיר את התמונה בכל הנוגע לכך. זאת, כלשונו של המשנה למנהל הרשות, אשר תרם רבות לדחיפת הנושא, יהודה נסרדישי: "המטרה היא לתת הטבה לאותם מתנדבים, שמכתתים רגליהם בפעילות ציבורית". התקנות חלות על "מוסד ציבורי" [להלן - "המוסד"], כהגדרתו בסעיף 9(2) לפקודת מס הכנסה (נוסח חדש), התשכ"א-1961 [להלן - "הפקודה"], המביאה מענה ההולם שני תנאים מצטברים נוספים: 1. המוסד מאושר לעניין סעיף 46 לפקודה. 2. תקנון המוסד מסדיר הפעלת מתנדבים. התנאי הראשון ברור ואינו דורש הסבר נוסף. באשר לתנאי השני - כאן יש לגלות עירנות ולוודא, שהמוסד עומד בדרישה זו. בתקנון המצוי של חוק העמותות, התש"ם-1980, אשר מרבית העמותות נוהגות לאמץ אותו, אין מופיעה הוראה פוזיטיבית בדבר הפעלת מתנדבים. אי הופעה זאת מראה שמרבית העמותות, שאימצו את התקנון המצוי, נדרשות להוסיף סעיף הקשור לפעולות מתנדבים לתקנותיהן. תיקון תקנון הוא הליך שכולל, בין השאר, כינוס אסיפה כללית לאישור השינוי ובהמשך -קבלת אישור רשם העמותות על רישום השינוי. אמנם, ההליך אינו מורכב מדי, אולם הוא עלול לארוך זמן, לאור העובדה, שלא לכל גוף ציבורי יש עורך דין צמוד, שידאג לביצוע ההליכים האלה. נוסף על כך, תיקון סיטוני של תקנוני עמותות וחברות לתועלת הציבור - עלול להטיל עומס ניכר על שכם העמותות, שגם בימים כתיקונם אינו מהיר תגובה. בלי להיכנס לעומק הסוגיה, שהיא משפטית באופייה ונתונה לפרשנויות סותרות, נציין כי מומלץ לכל הגופים הציבוריים להיוועץ ביועציהם המשפטיים, כדי להסדיר את הנושא. יש לקוות, כי הרשות תראה גמישות בבואה לפרש דרישה זו. "מתנדב" מוגדר בתקנות, כמי שמתקיימים בעבורו שני תנאים מצטברים: 1. עושה פעילות התנדבותית - לקידום המטרות הציבוריות של המוסד. 2. למתנדב לא הייתה הכנסה במישרין או בעקיפין, או כל תמורה, או טובת הנאה אחרת מן המוסד, למעט לכיסוי הוצאות שהוציא... - לצורך מימוש המטרות הציבוריות של המוסד. כלומר, אין אפשרות שעובד שכיר של הגוף הציבורי יוגדר לצורך התקנות כמתנדב, ואפילו הוא עושה בפועל עבודה התנדבותית בעבור המוסד. תקנה 2 לתקנות קובעת, כי הוצאות של מתנדב - לצורך מימוש מטרותיו של מוסד - תותר למתנדב בניכוי עד גובה הסכום, שהמוסד שילם לו כהחזר הוצאותיו. כלומר, החזר ההוצאה יעמוד מול ההוצאה שהוצאה, ולמתנדב לא תיווצר הכנסה בגין קבלת הכסף ! סעיף 3 לתקנות קובע את הכלל, כי: הוצאות שהוציא המתנדב - לצורך מימוש המטרות הציבוריות - יראו אותן כהוצאות המוסד, והן יותרו למוסד כהוצאה במסגרת התקנות הכלליות. בהמשך, התקנה מגבילה את ההוצאות שיותרו לניכוי, תוך שהיא מביאה שלושה סוגי הוצאות, שסכומיהן יוגבלו כמפורט להלן: "(1) ...הוצאות כיבוד קל שהוצאו במקום מגוריו של המתנדב או במקום פעילותו ההתנדבותית, בסכום שאינו עולה על 12 שקלים חדשים לאדם באירוע." נדגיש כי הכוונה היא לאירוח בבית המגורים של המתנדב, אם הוא עשה אירוע כלשהו לטובת המוסד הציבורי, או במקום הפעילות שלו. הכוונה אינה לאירוח במסעדות. "(2) ...הוצאות לרכישת דלק המשמש למתנדב לשם נסיעה למקום פעילותו ההתנדבותית, בסכום שלא יעלה על 280 שקלים חדשים לחודש...". "(3) ...הוצאות בשל שיחות טלפון מביתו, בסכום שלא יעלה על 50 שקלים חדשים לחודש." יודגש כי אין מדובר בטלפון נייד, אלא בטלפון המותקן בבית המתנדב. באשר להוצאות, שאינן מנויות בסעיפים לעיל - בהתאם לאמור בתקנה 3א' לתקנות, יש לבחון אותן על פי התקנות הכלליות בדבר ניכוי הוצאות, ואם הן מתאימות לתקנות אלה הן יותרו כהוצאות למוסד. הסכומים, שפורטו לעיל, יותאמו למדד על פי סעיף 120ב' לפקודה. המגבלות המפורטות חלות על המוסד בבואו לנכות את ההוצאות, והוא אשר יחיל על ההוצאות את כללי ההתרה, שהוזכרו לעיל. כל הוצאה מעבר לסכומים אלה מהווה הוצאה עודפת למוסד, על פי סעיף 181 לפקודה, ויש חובת תשלום של מקדמת הוצאות בשיעור 90% מסכום ההוצאה לעיל. מבחינת המתנדב - אמנם, כל סכום שיוחזר לו מהווה בידיו הכנסה, לכאורה, אך הוא יקזז ממנה את הוצאותיו בפועל, כך שבסך הכול - התוצאה מבחינתו היא אפס. תנאי להתרת ההוצאות לניכוי הוא - הגשת קבלות לאימות ההוצאה, וכן: "כל הוכחה נדרשת אחרת לפי בקשת המנהל...". במסגרת זו, הרשות הציגה טיוטת טפסים, אשר אף הם עדיין לא פורסמו, האמורים להוות בסיס לתשלום למתנדב ולניכוי ההוצאה. הטפסים כוללים את: פרטי המתנדב; הצהרתו, כי אין יחסי עובד מעביד בינו ובין המוסד; פירוט הפעילות ההתנדבותית, שבמסגרתה הוצאו ההוצאות; ואת סכומי ההוצאות. הצהרת המתנדב חשובה גם למוסד, כי היא מצביעה על כך, שהוא מבין שהוא במעמד מתנדב, ולא ידרוש פיצויי פיטורים בבוא העת. תנאי נוסף הוא, כי המוסד יגיש, בדומה לנדרש מכל מקבלי תשלום בכל עסק, ריכוז שנתי של פרטי המתנדבים ושל פרטי החזרי ההוצאות שהוחזרו להם, ובמקביל, שוב - בדומה למקובל בעסקים - למתנדב יינתן אישור מרכז על ההוצאות שהוחזרו לו. אין בתקנות סעיף תחולה ולדעת הרשות, התחולה היא מיום הפרסום (שככל הנראה יהיה לקראת שנת 2007, כי, כאמור, עד היום התקנות טרם פורסמו). בהקשר זה, הרשות הבהירה לוועדת הכספים, כי לאור העובדה שנדרש שחזור פעולות, אין היא מתירה הפעלה רטרואקטיבית של התקנות. עם זאת, סביר להניח, שקיום התקנות יהווה קו מנחה ליד קלה יותר של מפקחי הרשות, בבואם לבחון את פעילות המתנדבים במוסדות, בשנים שקדמו לתקנות. לסיכום, התקנות מהוות ציון דרך חשוב, לאחר שנים של חוסר בהירות. אמנם, הן מטילות קשיים מסוימים על המוסדות, אולם בהתארגנות נאותה, דרך שימוש במערכות ממוחשבות פשוטות, יחסית, הקיימות במרבית המוסדות, ניתן להיערך ליישומן המהיר.