רגע לפני שהשנה נגמרת: 7 שנים טובות? לא בבורסה
כיף לסכם שנה חיובית בבורסה. להתרווח בכורסה רגע לפני מסיבות השנה האזרחית, ולהתבונן בנחת בתשואות שנצברו. אני יכול לדמיין כמה וכמה מנהלי השקעות שישענו אחורה עם סיגר דולק בארשת פנים רווית נחת בסוף השבוע הזה. אבל מישהו עצר לרגע כדי לחשוב שאולי אנחנו והמנהלים לא כאלו משקיעים מוצלחים, אלא פשוט קורבנות של הסטטיסטיקה.
אולי כאן המקום להזכיר את מה שכל שועל בורסה ותיק כבר יודע מזמן. הבורסה נעה במחזוריות כלכלית. מאז ומתמיד, שנים של גאות ושגשוג מביאות עימן גם מפלה ושפל. אלו לא בשורות איוב, אך רק לשם פקיחת עיניים עבור צעירי המשקיעים, כדאי לבחון פעם נוספת כמה מהנפילות הבולטות שנרשמו בדפי ההיסטוריה של הבורסה לניירות ערך, ושלא תגידו אח"כ שלא אמרנו לכם...
סבא, תקנה לי לאומי לבר מצווה
עד לחודש אוקטובר 1983 היו מניות הבנקים המוצר הפיננסי הכי חם בשוק ההון. הויסות של הבנקים הבטיח תשואה שתקתקה הרבה יותר טוב מכל שעון שוויצרי, והציבור הצביע ברגליים. מאנשי עסקים, ועד חקלאים ועקרות בית, מניות הבנקים אף היו מתנה פופולארית של הסבים לבר המצווה של הנכד.
בפרשה שתיזכר כאחת מהמחדלים הפיננסיים הגדולים שידעה ישראל, עודדו הבנקים את לקוחותיהם באמצעות יועצי ההשקעות של הבנק לרכוש את מניות הבנקים, ובמקביל רכשו בעצמם את מניותיהם באמצעות גופי השקעות שבבעלותם. המניות נסקו לשמיים, ויצרו ערך שוק מלאכותי בין מחיר המניות לערכן הכלכלי (בשיא היה שווי השוק של בנק לאומי הגבוה ביותר מכל הבנקים בעולם). כשהבנקים לא הצליחו להמשיך ולקנות השמועות פשטו, ועימם הירידה החדה בביקושים. משם הדרך למטה הייתה קצרה.
החשש מהתמוטטות של המערכת הבנקאית הובילה להפסקת המסחר בבורסה למשך שבועיים, ולהסדר מניות הבנקים שהפך את המניות הללו לאגרות חוב דולריות. ב-1984, כשנה לאחר מכן, כבר היה ברור שהמשק נמצא בפשיטת רגל. האינפלציה הסתכמה ב- 445 אחוזים, הפיחות לעומת הדולר הסתכם ב- 493 אחוזים, ולציבור נגרם נזק חסר תקדים באותם זמנים של 8 מיליארד דולר.
ללמוד מגרינספן
19 באוקטובר 1987 (יום שני השחור). את היום הזה הסוחרים הוותיקים בוול סטריט לא ישכחו לעולם. לאחר תקופת גאות של שנתיים צנחו המדדים באפקט דומינו שהוביל לירידות של 22.6% בדאו ג'ונס, ובעקבות כך לצניחה של כ-50% בבורסות בהונג קונג ואוסטרליה. הירידות תפסו את הפעילים בשוק ההון עם "המכנסיים למטה".
הסיבות לנפילה לא התבהרו עד היום, מחירי המניות היו אמנם גבוהים באותה תקופה, אך יש שמעריכים כי "יד עליונה" שהצמידה מספר רב של פקודות מכירה זו לזו שיחד גרמו למפולת. יחד עם זאת, תקופת ההתאוששות של הבורסות הייתה מהירה (יחסית), וארכה פחות משנתיים. מי שעזר להתאוששות הבורסה הוא מיודעינו יו"ר הפד לשעבר - אלן גרינספאן שקבל את מינויו כיו"ר רק כחודשיים לפני המפלה. גרינספאן הבטיח למחרת המפולת שהבנק הפדראלי ישמש כמקור של נזילות למערכת הפיננסית, וטיפולו הנכון במשבר גם נכנס לספרי הלימוד.
מ-200 דולר ל-20 סנט
באמצע חודש מארס בשנת 2000 עמד מדד הנאסד"ק על רמת 5000 הנקודות.
הגאות שהחלה בשנת 1996 הגיעה לשיאה, חברות ההייטק הציגו צמיחה ורווחים עצומים, תעשיית חברות האינטרנט פרחה, וכל מתכנת שהקים סטרטאפ וידע להעביר מצגת יפה הצליח לגייס מיליונים מהמשקיעים שעטו על הסחורה הטכנולוגית כאילו אין מחר.
מאות חברות אינטרנט והיי טק הגיעו לתמחורים דמיוניים, וחברות בעלות הכנסות של מיליוני דולרים בודדים הונפקו על פי שווי חברה של מאות מיליוני ואף מיליארדי דולר.
השוק רק חיכה לסיכה שתפוצץ את הבועה, ושוב זו לא איחרה לבוא. תוך כחודש נפל הנסדא"ק ב-40%, ואת השנה סיים ברמה של 2400 הנקודות. חברות טכנולוגיה שלמות פשוט נמחקו מהמפה ואחרות שהצליחו לשרוד, צנחו בעשרות אחוזים.
מניית גילת לווינים, לדוגמה, צנחה ממחיר של 200 דולר למניה למחיר השערורייתי של 20 סנט למניה.
באוקטובר 2001 רשם המדד רמת שפל חדשה באזור רמת 1500 הנקודות. ירידה של 80% מרמות השיא.
תהליך ההתאוששות ארך לא מעט זמן. רק כשנה אח"כ החל המדד להתאושש מרמת 1100 הנקודות, ולאזור רמת 2400 הנקודות חזר המדד רק השנה.
תשואה שנתית ממוצעת של 9.5%
אז האם החגיגה עומדת להיגמר? לא בטוח. אבל, בהחלט כדאי לזכור שהסטטיסטיקה לא משקרת, והגאות שהחלה מאז 2003 יכולה להתחלף לתרחישים נעימים פחות, לעיתים ללא כל התרעה מוקדמת.
להפסיק להשקיע? בנקודה זו נזכיר, שהמפסידים הגדולים הם אלו שהשקיעו לתקופות קצרות, נכנסו בשיא, הפסידו, וברחו מאוחר מדי. דווקא אלו שהתעקשו ודבקו בבורסה לאורך השנים הם אלו שהמשיכו להרוויח, וגם כאן נעזר במדע הסטטיסטי, ממחקר שערכה הבורסה בתל אביב, עולה כי בין השנים 2005-1980 הניב מדד המניות הכללי תשואה ריאלית שנתית ממוצעת של 9.5%.
פרוטקשן (דאלי)שב"כ ייכנס לתמונה? "פרוטקשן הוא טרור"
ראש מועצת חצור הגלילית, מיכאל קבסה, דיבר בכנס מיוחד של הפורום הצפוני לקידום תעשייה ותעסוקה, שהתמקד במאבק בתופעת הפרוטקשן, וקרא להגדיר את התופעה של גביית דמי חסות כטרור לכל דבר. לדבריו, "כולם צריכים להרים את הראש, לא להתבייש, לא לפחד ולפעול בנחישות.
זה מאבק על הצפון שלנו"
כנס מיוחד של הפורום הצפוני לקידום תעשייה ותעסוקה, שהתמקד במאבק בתופעת הפרוטקשן, נערך היום במלון פסטוראל שבכפר בלום. בין המשתתפים הבולטים נכח מיכאל קבסה, ראש מועצת חצור הגלילית ונציג אשכול גליל מזרחי, שהוביל קריאה נחושה לשינוי תפישתי ומוסדי ביחס לאיום ההולך וגובר על יישובי הצפון והמגזר העסקי. קבסה פתח את דבריו בהבעת תודה לכל הגורמים שהגיעו לכנס כדי להשמיע קול משותף נגד התופעה: "תודה לכל השותפים שהגיעו ושמשמיעים את הקול שלנו בסוגיה שמטרידה את כולנו ולא פוסחת על שום פרק זמן או סקטור. אני שמח שמתחילים לדבר על זה בצורה רחבה, כי זו בעיה שמקיפה ונוגעת לכולם".
לדבריו, המאבק בפרוטקשן אינו יכול להישאר באחריות המשטרה בלבד, ויש צורך להגדיר את התופעה כפעילות טרור לכל דבר, כדי לאפשר לשב"כ להיות מעורב. "פניתי שנים לשירותי הביטחון בדרישה לקרוא לזה טרור. אם זה יוגדר כטרור - גם השב"כ יוכל להיות מעורב. עם האמצעים והיכולות שלהם אפשר להשלים את עבודת המשטרה בהיבט הזה", הוא הוסיף.
על פי נתונים של מארגני הכנס, יותר מ-60 אירועי פרוטקשן התרחשו בחודשיים האחרונים בצפון, כולל גביית דמי חסות באיומים, הצתות ופעולות אלימות שונות. לדבריהם, רק באחרונה פורסם כי 160 תיקים נפתחו במשטרה בגין עבירות כאלה, כש-78% מהתיקים שנפתחו הם מהצפון.
קבסה הדגיש כי, "זו שעת רצון גדולה בתקווה שכולם ישלבו כוחות במאבק נגד הפרוטקשן. נעלה הילוך ונצטייד בכלים משמעותיים. זו לא גזירת גורל - כולם צריכים להרים את הראש, לא להתבייש, לא לפחד ולפעול בנחישות. תעודדו את כולם להתלונן ולתקוף. זה מאבק על הצפון שלנו, זו משילות ברמה הכי גבוהה שיש".
- הפרוטקשן מגיע לשליחי וולט - מה יהיה השלב הבא?
- שלושה תושבי הדרום נעצרו בחשד לגביית פרוטקשן
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אחד הנושאים שעלו בכנס והוגדרו כ"חמורים במיוחד" הוא היבט הביטוח. קבסה אף התריע כי חברות ביטוח רבות אינן מבטחות עסקים שנפגעו מפרוטקשן - מה שמכניס בעלי עסקים למעגל שתיקה וחוסר יכולת להתגונן. לדבריו, "אם עסק מאבד את הפוליסה - הוא נכנס למעגל שתיקה. וכשהוא עוד מקבל חשבונית רשמית ומוכרת כהוצאה - לאן הגענו?". הוא טען כי לאחר מלחמת חרבות ברזל והחלפת ראשי שירותי הביטחון, הוא חש כי המשטרה מעבירה הילוך במאבק, וזה הזמן להתקדם ולהקים מנגנוני פעולה ברורים: "אני חושב שיש שעת רצון גדולה אחרי המלחמה. מרגישים שהמשטרה מעבירה הילוך".
