מה מריץ את המטבעות בהונגריה צ'כיה ופולין?

רון אייכל מציג את התהליך העובר על המטבעות במדינות המצטרפות לאיחוד האירופי. המפתח, מסתבר, הוא בשמירה על תהליך מדורג שמושך משקיעים זרים
שי פאוזנר |

באחד במאי (תאריך סימבולי משהו) בשנת 2004 הצטרפו 10 מדינות חדשות לאיחוד האירופי. עד אותו היום מנה השוק האירופי המשותף 15 מדינות בלבד, ממנו והלאה הן מנו 25. מבין 10 המדינות החדשות 3 היו המרכזיות מבחינת גודל התוצר המקומי הגולמי. שלוש המדינות הן, הונגריה (שלה תוצר של 110 מיליארד דולר), צ'כיה (123 מיליארד דולר) ופולין (300 מיליארד דולר). במאמר מוסגר נציין, כי התוצר של הונגריה וצ'כיה דומה לזה של ישראל.

במסגרת הכניסה לאיחוד האירופי, התחייבו המדינות לקבל את האירו כמטבע הסחיר במדינה ולוותר על העצמאות המוניטרית.

חשוב לציין, כי התהליך הוא מדורג. הדבר עשוי לספק ביטחון למשקיעים הזרים במטבעות של המדינות הללו, תוך הנחה כי פיחות כנגד האירו יהיה מוגבל למדי. ומעבר לכך, הואיל והמטבעות אמורים להיות מוחלפים בעתיד באירו, הם למעשה אמורים להתחקות אחר ערכו של האירו בעולם (במיוחד כנגד הדולר) בצורה גבוהה מאוד. ניתן להמחיש זאת על ידי מעקב אחר התנהגות הפרנק השוויצרי כנגד הדולר, לעומת האירו כנגד הדולר.

אופטימיות זו באה לידי ביטוי בהתחזקות המטבעות של המצטרפות החדשות לאיחוד האירופי, עוד לפני מועד ההצטרפות הרשמי באמצע 2004. כך, הפורינט ההונגרי, הקרונה הצ'כית והזלוטי הפולני התחזקו מראשית 2004 ועד סוף 2005 כנגד האירו בשיעור של 4%, 10% ו-18%, בהתאמה.

יחד עם זאת, מראשית השנה, ובמידה מסוימת עוד לפני כן, השתנתה המגמה. הדבר נכון במיוחד כלפי הפורינט ההונגרי אשר נחלש כנגד האירו בשיעור של 8% בתשעת החודשים הראשונים של 2006. עם זאת, גם הזלוטי הפולני נחלש בשיעור של כ-3% בתקופה הנדונה. רק הקרונה הצ'כית רשמה התחזקות כנגד האירו בשיעור של 3%.

אחת מן הסיבות המרכזיות להיווצרותו של הפיחות נובעת מן ההחרפה בסביבה הכלכלית בהונגריה. המשקים הללו שהצטרפו לאיחוד חייבים לשמור על יציבות כלכלית ולעמוד בקריטריונים הכלכליים כפי שנקבעו באמנת מאסטריכט. אחת הבעיות המרכזיות של הכלכלה ההונגרית היא הגירעון הגבוה במאזן התשלומים הנמצא ברמה כ-9-8 אחוזי תוצר. בשנה שעברה הסתכם הגירעון ב-7.5 אחוזי תוצר.

מעבר לכך, יעד הגירעון הממשלתי לשנת 2006 עמד על 3.6 אחוזי תוצר ניצב לאחרונה על יותר מ-10 אחוזי תוצר לאחר שהמדינה נאלצה לשלם כ-80 מיליון דולר לחברה הקנדית שהייתה אמונה על פיתוח שדה התעופה הבינלאומי של בודפסט.

להונגריה הגירעון התקציבי הגבוה ביותר מכל 25 מדינות האיחוד האירופי. כוונת המדינה היא להפחית את הגירעון התקציבי בשנת 2007 לכדי 6.8 אחוזים מהתוצר. לעומת הונגריה, המצב הכלכלי והפיננסי של פולין ושל צ'כיה הוא סביר למדי. פולין וצ'כיה מתנהלות עם גירעון הנמוך מ-2 אחוזים מהתוצר במאזן התשלומים. יעד הגירעון התקציבי בפולין לשנת 2007 עומד על 10 מיליארד דולר שהם 3.3 אחוזי תוצר, שיעור דומה לזה הנקבע בצ'כיה.

למעשה, הזלוטי הפולני והקרונה הצ'כית היו עשויים להמשיך במסע ההתחזקות כנגד האירו. במיוחד, נכון הדבר כלפי המטבע הפולני, המציעה ריבית גבוהה מזו שניתן לקבל על האירו, כ-4.5% לשנה, לעומת 3.7% על האירו. הבעיה המרכזית היא רמת המתאם הגבוהה שבין שלוש המטבעות הללו. כלומר, התפתחות של חולשה במשק ההונגרי לא משפיעה רק על המטבע המקומי, אלא גם על מטבעות נוספות כדוגמת הקרונה הצ'כית או הזלוטי הפולני.

במבט קדימה נראה, כי ההנהגה ההונגרית תצליח לייצב את המשק במיוחד על רקע המחויבות שלה לאיחוד האירופי. יחד עם זאת, תהליכים מסוג זה לוקחים זמן רב ולפיכך, המטבע ההונגרי עלול להיות תחת לחץ להיחלשות עוד תקופה. שתי המטבעות, הקרונה הצ'כית והזלוטי הפולני עשויות לשמור על חוזק כנגד האירו, אך יושפעו לרעה אם תהיינה התפתחויות שליליות בכלכלה ההונגרית. נקודת תמיכה ואמון בזלוטי הפולני הגיעה השבוע מדיווח של השקעות הזרים בפולין. מן הדיווח עולה, כי במחצית הראשונה של השנה סך ההשקעות הישירות בפולין הסתכמו ב-4.74 מיליארד אירו (שהם 6.02 מיליארד דולר ארה"ב). יעד הממשלה להשקעות זרים במדינה בשנת 2007 עומד על 10 מיליארד דולר. ככל הנראה, סך ההשקעות השנה במדינה יהיה מעבר ליעד. הפרסום הביא לידי כך שבשבוע האחרון התחזק הזלוטי הפולני בשיעור של 0.8% כנגד הדולר האמריקאי ושל 1.3% כנגד האירו.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אמיר ירון נגיד בנק ישראל
צילום: ליאת מנדל

ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל

בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?

ד"ר אדם רויטר |

קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.

ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.

צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.

לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.

תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח

בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.

לבנון
צילום: Getty Images Israel

לבנון בין משבר לתקווה: כלכלה קורסת, רפורמות מתחילות והשקעות זרות חוזרות

בורסת לבנון, מהעתיקות במזרח התיכון מאז 1920, מציגה תמונה עגומה: מדד BLOM צנח ב-23% בשנה האחרונה. המדד משקף משבר כלכלי עמוק המשפיע על כל תחומי החיים, אך לצד התמונה האפלה צומחים גם סימני תקווה ראשונים.

רן קידר |
נושאים בכתבה לבנון

בורסת ביירות, שהוקמה ב-1920 ואחת הוותיקות במזרח התיכון, היא בורסה במלחמה. המלחמה של ישראל בחיזבאללה וחוסר היכולת של לבנון להשתלט על ארגון הטרור מייצר אי וודאות גם לגבי ההמשך. המלחמה פגעה בכלכלה, הגדילה את אי הוודאות, אבל גם קודם הכלכלה הלבנונית היתה בקריסה ונשענה על לבנונים בחו"ל שמעבירים כספים לבני המשפחה. 

מדד BLOM של המניות הנרכזיות בבורסה ירד בכ-23% ב-2025, ועמד על 1,888 נקודות בסוף דצמבר, וזאת על רקע משבר פיננסי מתמשך שהחל ב-2019 והוביל לאובדן 40% מהתמ"ג. הבנקים איבדו מעל 72 מיליארד דולר. עם זאת, יש קצת סימני התאוששות לאחר הפסקת האש בנובמבר 2024 והקמת ממשלה חדשה בתחילת 2025, עם צמיחה צפויה של 3.5%-4.7% בתמ"ג.

הממשלה קידמה רפורמות בעיקר בבנקאות, לצד צעדים תקציביים לקיצוץ הוצאות, רפורמת מסים ושקיפות. הבנק העולמי מציין כי לבנון לקראת תקציב מאוזן, גירעון חשבון שוטף 15% ואינפלציה של 15%. אלו לא נתונים טובים, אבל מעודדים לעומת העבר.

הירידות בבורסה מבטאות את המצב - תוצאות חלשות על רקע משבר קשה. מדד CLFI (מדד מניות הפיננסים) ירד מ-983 ל-791, כ-20% מהשיא; CLCI (בנייה) מ-6,679 ל-4,365 נקודות. השאלה מה יהיה בהמשך? המצב הביטחוני עדיין מתוח: הפסקת אש מחייבת פירוק חיזבאללה מדרום לליטני עד סוף 2025, אך זה לא קורה, וישראל מגיבה. אם לבנון לא תצליח להשתלט על חיזבאללה, התקיפות במרכז לבנון ובירות יכולות לחזור.

בשנה האחרונה יש התאוששות בתיירות שעלתה בכ-20%  עם 2.8 מיליון מבקרים. במקביל, מדינות מפרץ בשיחות עם הממשל על סיוע וזרם ההשקעות הזרות עלה ב-50% ל-1.45 מיליארד דולר


מהו מצב מדד BLOM נכון לסוף דצמבר 2025?