אופציות: למה לשחק עץ או פאלי במקום להיות ריאלי?

כמה פעמים יצא לכם לראות תגובות בפורומים או טוקבקים באתרי הכלכלה באינטרנט, של משקיעים אשר "עושים הון" באופציות מעו"ף והלב נצבט לכם, כי אתם לא נמנים על אותם ברי המזל.

אותם משקיעים מכנים עצמם בכינויים של מקצוענים, והם תמיד יטרחו לעדכן את כולנו על "עוד מנה" של קולים או פוטים שלקחו" – הרי הם בטוחים בכיוון השוק, שכן הם השכילו כך לדבריהם בשיטות שונות כאלו ואחרות לפצח את רזי השוק.

אבל רגע לפני שאתם מתפתים להזרים ביקושים ולהיכנס לפוזיציות, כדאי שתעצרו לרגע, הרי אין ארוחות חינם, לעיתים כדאי לתת לסיפורים ולמעשיות לחלוף על ידנו ולהיות ריאלים, שכן הדבר משול למשחק "עץ או פלי" - או לפחות ל"פוט וקול" אם תתעקשו.

כמי שעוקבים אחר הנעשה בזירת המעו"ף, שוב ושוב מתחוור לנו, כי כל סיבה לעליית שערים יכולה להיות סיבה לירידתם. כמה פעמים פיתחתם תיאוריה מסוימת ובצידה נימוק כלכלי הגיוני, לפיו, השוק צפוי לעלות או לרדת בתגובה לאירוע שהתרחש ולבסוף, כשהתממש התרחיש, התנפצה התיאוריה בנימוק כלכלי סותר, המסביר את התופעה?

הנה כך למשל, עליית ריבית. כאשר נרשמת עליה יש שיטענו שההשפעה על הבורסה היא שלילית, ואילו מנגד, ניתן לטעון שהעלאה כבר מגלומת בשוק, ולפיכך אין סיבה לירידה. מכאן שתוחלת הרווח של הסוחר במעו"ף הינה 50%/50%.

אם כן, כמו בהטלת מטבע לפני שריקת הפתיחה בכדורגל, ישנם 2 צדדים, ההבדל היחידי הוא - שבמעו"ף קבוצת השחקנים בצד הנגדי, הינם הגופים המוסדיים - קרנות הגידור ושחקני הארביטראז', הסוחרים בהיקפים עצומים ומחפשים עיוותי מחיר (ארביטראז'), או לחלופין, מבקשים להגן על השקעתם. איך אומרים בכדורגל – לא כוחות.

מי שלא שוכנע עדיין, יוכל להסתפק בסטטיסטיקה וההסתברות מנקודת מבטם של הכותבים (כותבי האופציות), שהרי מבחינתם תוחלת הרווח היא למעלה מ-50%, לאור העובדה שדשדוש או פניה לכיוון הרצוי של השוק משחק לטובתם.

תשאלו את אלי ארוך. כל שדרוש הוא כמות ביטחונות נכבדת.

זוכרים את הצביטה בלב בפתיח? אז אם בכל זאת בוערת בכם התשוקה לרווחים מהירים, למה לא לבחור בהשקעה בכתבי אופציה על מניות על פני ההימור באופציות מעו"ף?

אחרי הכל אופציות זה לא רק מעו"ף. בניגוד לארה"ב, שם האופציות על מניות פופולאריות ומשמשות כלי השקעה עממי, בישראל המשקיעים לא מכירים מספיק את המוצר. מבט חטוף על הטבלאות העולות/יורדות היומיות מספיק כדי לזהות את הפוטנציאל שבכתבי האופציות.

דוגמאות לא חסרות. למשל - אופציות מסקטור הנדל"ן כמו של אפריקה נכסים (אפ 1) או האופציה של ג'י.טי.סי. (אפ 2) שעלו ב-174% ו-188%, בהתאמה מתחילת השנה. או דוגמא קיצונית יותר של קמהדע (אפ 1) שזינקה ב-441%.

להבדיל מהשקעה באופציות מעו"ף, בה נדרש לבחור את כיוון השוק, כאן מדובר בהשקעה של ממש. על המשקיע לבחור במניות בהן הוא "מאמין" ולבחון את הפרמטרים השונים של כתב האופציה של המניה (במידה וקיימת). מבלי להיכנס לכל הפרמטרים בבחינת כתבי אופציות, אציין רק את היבט הזמן, שהוא עקב האכילס של כל שחקן מעו"ף.

בכתבי האופציה על מניות, היתרון הגדול הינו תוחלת חיים שונה, כאשר משקיעים לטווח בינוני או ארוך, יכולים לבחור באופציות עם אורך חיים גם של שנה או שנתיים.

מי שלא מסתפק באופציות בביצה המקומית, או מעוניין לפזר את השקעתו, יכול לבחור בוול סטריט, לרכוש את אופציות על ענקיות הדאו ג'ונס והנאסד"ק ולהינות מסחירות ויציבות גבוהה יותר. מי שבכל זאת מעדיף להפגין פטריוטיות בחו"ל, יכול לרכוש קולים או פוטים לשנת 2008 או 2009 על מניית העם - הלא היא טבע - לה, יש לא מעט "חסידים". אז אם אתם שואלים אותי, יש מי שבוחר להמר ויש מי שבוחר להשקיע – לאורך זמן שורדים המשקיעים.

מאת: אסף מליחי

*הערה: אין לראות בכתבה המלצה לפעולה כלשהי.