לין: אנו עייפים מלשמוע את הקלישאות שיוצאות מהאוצר
נמשך המאבק של עסקים ונציגיהם מול הממשלה על פתרון הפיצוי עבור הפגיעה בהם של המלחמה בצפון. במסיבת עיתונאים שערכו באיגוד לשכות המסחר היום (ד') מסרו ראשיו, כי כתוצאה מהסדר השיפוי שעליו החליטה הממשלה, נולדים עיוותים שונים. בין השאר, אמרו באיגוד, כי מדובר בהחלשות רצון העובדים להתייצב לעבודה והחלשת יכולת המעסיקים לשמור על רמת תפוקה מלאה גם בתקופת הלחימה בצפון. לדברי המעסיקים, המטרה של תשלום שכר לעובדים היא בהחלט ראויה אך, קיימת אפליה בולטת בין השכירים לבין בעלי העסקים. השכיר מקבל את מלוא שכרו ואינו נפגע כלל בעוד שבעל העסק נושא כמעט במלוא ההפסדים. אנשי העסקים סבורים, כי אפליה בין ארגונים עסקיים מעוטי כח אדם לבין ארגונים עסקיים עתירי כח אדם. האפליה חמורה ובולטת במיוחדת בין מגזר התעשייה לבין מגזר המסחר והשירותים, שהוא בעיקרו מושתת על בעלי עסקים קטנים ובינוניים. לדיברהם מדובר אף באפליה במגזר התעשייה עצמו: מפעל שנסגר לחלוטין סובל מהפסדים ניכרים לעומת מפעל הממשיך לעבוד בתפוקה כמעט מלאה, בעוד שחלק מעובדיו המנהלתיים אינם מתייצבים לעבודה. לדעת איגוד לשכות המסחר, החמור מכל היא העובדה שנוצרה חלוקה בלתי צודקת בנשיאה בנטל נזקי המלחמה בין האוכלוסייה והמגזר העסקי שבחיפה והצפון, לבין שאר חלקי המדינה. המלחמה אינה נוגעת רק לאזור הצפון אלא למדינה כולה. הם שמים היום דגש על כך שאיש אינו מצפה לקבל החזר על הפסד הרווח, וללבריהם, "לכל ברור, כי אי אפשר לחשב רמת פיצוי מדויקת עבור כל עסק בנפרד, וכי חשוב ביותר להגיע להסדר שיאפשר העברה כספית תוך זמן קצר. אך כל מטרות אלה אינן סיבה מדוע לא יגובשו סטנדרטים הולמים וצודקים יותר". ראשי האיגוד אמרו היום, כי העובדה שמצב הלחימה לא הסתיים בסוף יולי, אלא ממשיך עמוק לתוך חודש אוגוסט, מחייבת כבר עתה לגבש ובדחיפות עקרונות חדשים שיתנו מענה הולם, צודק והוגן למגזר העסקי על כל ענפיו. באגוד מציעים, ששיעור מס ערך מוסף יועלה מחדש ב-1%, על מנת ליצור רזרבות מתאימות שתאפשרנה מתן פיצוי הולם, שלא יושפע מאילוצים תקציביים. אוריאל לין, נשיא איגוד לשכות המסחר מסר היום (ד'), "אנו עייפים מלשמוע את הקלישאות שיוצאות מהאוצר - כי אף פעם לא נעשה הסדר בתוך המלחמה. אז מה? זו חובתם! תנאי המלחמה היום שונים מבעבר, כי העורף נכנס מייד למלחמה. אין צורך לחזור על הקלישאה הזו כדי להסביר הסדר לקוי". לין ציין קלישאה נוספת של הממשלה לפיה, "היה צריך הסדר מהיר לתשלום מהיר" – לדבריו, "צריך ללכת על פי מדד שהוא לא מגזר נכון! אנו כולם יודעים שמגזר המסחר בעיקר נפגע ביותר. המחזור הממוצע ירד ב-60% גם בנק ישראל אומר זאת, - בגלל שהמלאי הצטבר, לא נמכר, הוצאות נמשכות, פיצוי לעובדים שנעדרו". לגבי "קרן ההלוואות" מסר לין – שהרעיון טוב מאד, "אבל היא לא מהווה תשובה להסדר לקוי! אם למישהו נגרמו נזקים קשים בעסקו כך בעצם הופכים אותו לחייב לתקופה ארוכה בלי לפצות אותו על נזקיו! זה לא יכול לבוא במקום הסדר נאות, אלא רק בהמשך לו". לדבריו, "העיוותים נועדו כדי שננסה לתקן אותם, לכן באיגוד לשכות המסחר הציעו הצעה הכוללת שלוש חלופות, על מנת לאפשר לכל עסק בחירה של חלופה עקבית אחת שתותאם למהות העסק וגודלו". הוא ציין בעניין זה את המצב המשפטי הקיים שאושר בתקנות - החלת מנגנון החישוב הכולל התחשבות במספר העובדים שנעדרו מהעבודה על בסיס שכר בסיס (ללא נלוות). ברשימת העיוותים מציין לין גם את 'ירידת המחזור' כבסיס לחישוב נזק - על בסיס שיטה זו יקבע שיעור שיפוי אחיד, שמורכב מפרמטרים שונים, שהמכריע בהם הוא ממוצע העלויות הקבועות בתוספת שכר העובדים, כאחוז ממחזור הפעילות (שיטה זו עדיפה לעסקים המנהלים מלאי). לדבריו, "לצורך קבלת סכום השיפוי, תיערך השוואה בין המחזור בתקופה הקובעת (שהיא או חודש יולי - אוגוסט 2005, או ממוצע אפריל, מאי, יוני 2005), לבין המחזורים בתקופה המקבילה השנה (2006). סכום הירידה במחזור יוכפל בשיעור האחיד שיקבע, כאמור לעיל, והוא יהווה את סכום השיפוי. ירידת ערך מוסף - יקבע שיעור הערך המוסף מהמחזור, בתקופה הקובעת (שהיא או חודש יולי – אוגוסט 2005, או ממוצע 3 החודשים אפריל - יוני 2005), על בסיס מנגנון השיטה שהוסברה בסעיף הקודם".