מדיניות הריבית למתחילים: 4 ימים להחלטה בארה"ב

קצת יותר מחודש לאחר העלאת הריבית האחרונה, וה- 17 במספר, ע"י הבנק המרכזי של ארה"ב,הפדרל ריזרב, (ב- 29 ביוני) וכמעט שלושה חודשים מאז העלאת הריבית הקודמת (10 במאי), שהכניסה את שווקי העולם למהלך של ירידות שערים כמותו לא חוו המשקיעים זה 3 שנים תמימות, החלטנו במערכת Bizportal להסביר במילים פשוטות את תפקיד הריבית בכלכלתה של מדינה, בהתמקד על המצב בארה"ב.

הבנק המרכזי (הפד)

אחד מתפקידיו העיקריים של בנק מרכזי, ולא משנה באיזו מדינה, הוא לנהל מדיניות מוניטארית, כלומר לשמור על ערך המטבע המקומי ובכדי לעשות כך הוא מחויב לשמור על רמת מחירים סבירה במשק. הכוונה ברמת מחירים "סבירה" היא בכך ששינוי ברמת המחירים (בדר"כ עליה) יהיה תמיד בהתאם לתחזיות המוקדמות של הבנק המרכזי. הכלי שיש בידי הבנק המרכזי לויסות רמת המחירים הוא הריבית.

רמת המחירים במשק נקבעת בעיקרה ע"פ נתון "מדד המחירים לצרכן", המודד את שינוי המחירים לצרכן של סל מוצרים המורכב מסחורות ומשירותים חיוניים, אותן צורך הצרכן בממוצע. המוצרים במדד זה מחולקים למספר קטגוריות, כאשר לכל קטגוריה משקל שונה בסל. אחת לתקופה בודקים עד כמה השתנו המחירים ובכמה, למעשה, התייקר מחירו הכולל של הסל. מדד זה מהווה את מדד האינפלציה המרכזי ברוב מדינות העולם ויש לו השפעה רבה גם על שוק המט"ח.

אינפלציה מהי?

אינפלציה משמעותה - שחיקה של הכסף. ניקח לדוגמה את מצב האינפלציה בארה"ב בשנה האחרונה. רמת האינפלציה ב- 12 החודשים האחרונים בארה"ב עמדה על 2.1% (גבוה מתחזית הבנק המרכזי שעמדה על עליה של 1%-2%), כלומר נתון הליבה של מדד המחירים לצרכן (המחשב את התייקרות המחירים בנטרול מחירי האנרגיה והמזון בשל התנודתיות הרבה שבהם) עלה בשיעור של 2.9%. איך הדבר גורם לשחיקה של הכסף? אדם שמרווח בשנה האחרונה כ- 1000 דולר לחודש למעשה מרוויח כיום כ- 971 דולר לחודש בלבד (1000 דולר פחות 2.9%). במילים אחרות, הסכום אותו הרוויח פלוני בשנה שעברה שווה השנה פחות בהגיעו לסופר השכונתי.

רמת אינפלציה גבוה הינה מצב הפוגע בכלל האוכלוסייה ולכן כמובן מדובר באפשרות של האטה כלכלית עקב העובדה שהכסף של הצרכנים שווה פחות ולכן הם עתידים לצרוך פחות. המצב חמור אף יותר כאשר חברות הענק מתקשות לייצר צמיחה במשק בזמנים של אינפלציה גבוה שכן אף הן צריכות לרכוש את המוצרים במשק, שעתה עולים יותר (על סיבות נוספות לקשיים של חברות בתקופה של אינפלציה נרחיב בהמשך)

הסיבות העיקריות

הסיבות העיקריות לעליית המחירים (אינפלציה) בתקופה האחרונה הן מחד צמיחת הכלכלה האמריקנית מאז ימי הבועה, מדד הנאסד"ק (הנפגע העיקרי) טיפס מרמת שפל שהתקרבה ל- 1000 נקודות (סוף שנת 2002) לרמת 2000 נקודות ויותר בה הוא מצוי היום. צמיחה באופן כללי מביאה לעלייה בביקושים ועליה בביקושים מביאה לעליית מחירים. תקופה של מיתון כלכלי מזמינה את הבנק המרכזי להוריד את שער הריבית ותקופה של שגשוג כלכלי מזמינה את הבנק המרכזי להעלות שערי ריבית וכך קרה שבתקופת התפוצצות הבועה עמדה הריבית האמריקנית על רמה של 1% בלבד ועל כך ארחיב בהמשך.

מאידך, סיבה נוספת (והרבה יותר מיידית) לעליית המחירים (היווצרות האינפלציה) הינה העלייה החדה במחירי הנפט. קשה להאמין אבל מחירה של חבית נפט עמד בתחילת שנת 2005 על מחיר "מצחיק" של סביבות ה- 17 דולר. קצת יותר משנה וחצי לאחר מכן מגיע היום מחיר הנפט למחיר שמתקרב ל- 80 דולר לחבית, כמעט פי חמש !!! נכון שנתון הליבה של מדד המחירים ליצרן אינו כולל בתוכו את מחירי האנרגיה אך התעשייה כולה צורכת נפט ועליית מחירי הנפט מביאה לעלייה בהוצאות החברות ולקיטון ברווח. (חברות התעופה הן דוגמה טובה לעניין זה שכן הנפט מהווה כ- 30% מההוצאות הכלליות של חברות סקטור זה).

לפיכך הבהיר לא מזמן בן ברננקי, נגיד הבנק המרכזי האמריקני, כי "ישנו קונסנסוס בין חברי הבנק המרכזי המתכנסים בועדת השוק הפתוח (הקובעת את עתיד המדיניות המוניטארית) , לשמור על אינפלציה נמוכה" -. הוא התייחס אל נתון הליבה (כל המחירים למעט ענפי האנרגיה והמזון, אשר, כאמור, אינם נחשבים כמייצגים את המשק) ואמר כי מדד זה עלה בחודשים האחרונים ו"הגיע לרמה - אשר, אם תימשך, תעבור את הרף העליון של האינפלציה אשר מאפשרת יציבות מחירים". כאמור, הכלי שיש בידיו של בנק מרכזי לריסון האינפלציה ושמירה על רמת מחירים סבירה הוא הריבית.

אז למה מעלים ריבית ומהן השפעות המהלך

כשבנק מרכזי מעלה את רמת הריבית הוא עושה זאת למעשה בכדי לצמצם את כמות הכסף בשווקים ובכך להעלות את ערכו של הכסף. כשהריבית בבנק גבוה מעדיפים משקיעים להוציא את כספם מהבורסה (שוק המניות והזירה בה מתרחשת הצמיחה הכלכלית) ולשים את הכסף בפיקדון בבנק. בצורה זו יוצא למעשה כסף ממחזור העסקים ומוצא עצמו מונח בבנק בעמדת המתנה (המתנה אך לא שחיקה!). ככל שפוחתת כמות הכסף שמתגלגל ערכו עולה וזו מטרת ההתערבות המוניטארית, למנוע שחיקת המטבע. כשהבנק המרכזי רוצה להכניס כסף למחזור המסחר (כפי שקרה בימי התפוצצות הבועה ובריחת ההון מהשקעות) הוא מוריד את הריבית לרמה מינימאלית ולמעשה שולח את האנשים לחפש אפיקים עם תשואה גבוה יותר- הבורסה וכך הוא מניע את הכלכלה.

כשבנק מרכזי מעלה ריבית, עולה הריבית באופן כללי במשק. כלומר, עולה גם הריבית על המשכנתאות וכך קורה שפלוני, המעוניין לרכוש דירה, נאלץ לשלם בכום גבוה בהרבה כיוון שמחיר הריבית על המשכנתה כיום הינו גבוה בהרבה ממחירה לפני כשלוש שנים ולכן סביר שאותו פלוני ישהה את עיתוי קניית הדירה. די בלהגיד ששוק הנדל"ן בארה"ב מהווה כ- 17% מהתמ"ג האמריקני בכדי להבין את סדר גודל הבעיה.

בנוסף, עולה גם הריבית על האשראי שנלקח מהבנקים. הבעיה בעיקר משפיעה על המגזר העסקי שהתפתחותו וצמיחתו תלויים בלקיחת הלוואות. כאמור, הורדת ריבית מזמינה לקיחת הלוואות לצורך התרחבות עסקית והעלאת ריבית מזמינה האטה בכלכלה. מספר הנכנסים לשוק העבודה האמריקני בחודש אחד נעמד במאות אלפים בממוצע ולכן מצב של האטה בצמיחה, עקב חוסר היכולת לקחת הלוואת, מוביל מהר מאוד לגידול באבטלה ולירידה ברמות הצריכה (אגב כך חשוב לציין כי גם רמות נמוכות "מידי" של אבטלה עלולות לייצר לחצים אינפלציוניים).

לסיכום

הנקודות שהעליתי מהוות חלק ממכלול השיקולים אותם לוקח בנק מרכזי והעומד בראשו בקביעת מדיניות מוניטארית. הנגיד האמריקני אומר בכל הזדמנות כי רמת הריבית תקבע לפי מכלול הנתונים הכלכליים. מתוך כך, המשקיעים מחפשים לאחרונה (באופן כביכול אבסורדי) דווקא נתוני מאקרו חלשים שיעידו על האטה בכלכלה (דוגמת הירידה החדה בנתון התמ"ג שפורסם לפני מספר ימים או הגידול בשיעור מקבלי האבטלה שפורסם ביום ה' האחרון) וירידה בביקושים יכולים לעצור את תהליך העלאת הריבית ולמעשה יאפשרו את המשך צמיחת הכלכלה.

ברור לחלוטין שלנגיד האמריקני אין כל כוונה "לחנוק" את הכלכלה האמריקנית שלא לצורך ומכך ניתן להבין שצמיחה כלכלית ומדיניות הריבית מטרתן אחת- לשמר את עוצמתה הכלכלית של המדינה לאורך זמן ולא בנקודה ספציפית ולפעמים זה מתאים למשקיעים ולפעמים (כמו היום) לא.