המהפכה במיסוי הכספים שבקופות הגמל - נמשכת
המאמר עוסק בשינויי החקיקה המוצעים בתקנות קופות הגמל והשלכותיהם על ציבור השכירים, הרחבת ההגדרה הכנסה מיגיעה אישית גם לקצבת אובדן כושר עבודה המתקבלת מחברת ביטוח ב אופן עצמאי וכן תיקונים בסעיפי הניכוי והזיכוי על הפקדות בקופות גמל.
משרד האוצר פרסם טיוטת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה [להלן - "הטיוטה"], אשר מרחיבה את החלת תיקון 3 לתקנות מס הכנסה (כללים לאישור ולניהול קופות גמל), התשכ"ד-1964 [להלן - "תקנות קופות הגמל"] גם על ציבור השכירים. הטיוטה מהווה מהלך משלים לחקיקה מתחילת שנת 2006, המחייבת עצמאיים שנולדו משנת 1961 ואילך להפריש לקופת גמל [להלן - "קופ"ג"] לתגמולים רק לאחר שהופרשו בעדם לפחות 16% מהשכר הממוצע במשק למטרת קצבה ["תיקון 3"]. הטיוטה קובעת, כי גם שכיר לא יוכל ליהנות מהזיכוי על תשלומיו למסלול הוני (קופ"ג לתגמולים או ביטוח מנהלים הוני), אם לא קיים את התנאי האמור לעיל. הטיוטה מציעה להחיל את התיקון באורח מפרעי מיום 1.1.2006; ומשמעות ההצעה היא, כי שכירים, שלא בוטחו במסלול קצבה במידה מספקת, ייאלצו להחזיר את הזיכוי שניתן להם מתחילת השנה. הטיוטה מטפלת בנושאים אלה: א.קצבה בעקבות אובדן כושר עבודה ב.ניכוי על הפקדות בקופ"ג - סעיף 47 לפקודת מס הכנסה (נוסח חדש), התשכ"א-1961 [להלן - "הפקודה"]. ג.זיכוי על הפקדות בקופ"ג - סעיף 45א לפקודה.
קצבה בעקבות אובדן כושר עבודה במשך שנים רבות הייתה מחלוקת בין רשות המסים בישראל [להלן - "רשות המסים"] (לשעבר "נציבות מס הכנסה") לבין ציבור המייצגים בנוגע לקצבה, שמקבל אדם בעקבות אובדן כושר עבודה שלקה בו. רשות המסים ראתה בקצבה זו הכנסה מיגיעה אישית רק אם התקבלה מקופ"ג או מנספח לקופ"ג. קצבה, שהתקבלה מחברת ביטוח באופן עצמאי, לא הוכרה כהכנסה מיגיעה אישית. הטענה שמנגד - התבססה על הכלל: "דין הפיצוי כדין הפרצה שהוא בא למלא", אשר לפיו יש לראות בהכנסה זו כהכנסה המחליפה הכנסה מעסק; ולפיכך, יש לראות בה הכנסה מיגיעה אישית.
לסיווג ההכנסה "הכנסה מיגיעה אישית" יש השלכות מיסוי רבות, כגון: שיעורי מס, פטור ממס לנכה, ייחוס הכנסות בין בני-זוג, ועוד.
הטיוטה מרחיבה את הגדרת הכנסה מיגיעה אישית גם לקצבה, שמקבל אדם מחברת ביטוח באופן עצמאי כנגד הכנסות מעסק או ממשכורת. בכך - מקבלת, למעשה, רשות המסים את עמדת המייצגים.
נוסף על זאת - מציעה הטיוטה לתקן את סעיף 9א לפקודה, הדן בפטור קצבה ממס; ובטיוטה מובא גם: להגדרת הקצבה, שמזכה בפטור ממס בשיעור 35%, התוספה גם קצבה שמקבל אדם בעקבות אובדן כושר עבודה שלקה בו.
בטיוטה: תיקון מוצע נוסף, והוא דן בהתרת ניכוי הוצאת הנישום כ"עצמאי", שרכש פוליסה לביטוח מפני אובדן כושר עבודה, ובה בעת הוא עובד "שכיר". אם מפריש המעביד בעדו לקופ"ג מעל 5%, לא יופחת החלק העודף מהסכום ששילם כעצמאי; וכך, למעשה, יותרו לו בניכוי מלוא 2.5%.
באשר לשכיר, שמעביד מפריש בעבורו לביטוח מפני אובדן כושר עבודה - קובעת הפקודה, כיום, שעד הפרשה בשיעור 2.5% של המעביד לביטוח מפני אובדן כושר עבודה לא ייזקף שווי לעובד (אם הפקדות בקופ"ג אינן עולות על 5%).
הטיוטה מציעה לתקן את סעיף 32(14) לפקודה; ועל פי תיקון זה: הסכום שיוכר יהיה מהגדרת "משכורת" לפי חוק הפיקוח שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס"ה-2005 (משכורת ללא שווי רכב). הטיוטה מציעה להחיל את התיקון בדבר ביטוח מפני אובדן כושר עבודה מיום 1.1.2005.
ניכוי על הפקדות לקופ"ג - סעיף 47 לפקודה הטיוטה מציעה להוסיף לסעיף 47 לפקודה את ההגדרות האלה: 1."הכנסה מבוטחת" - הכנסה שבשלה שילם מעביד בעד עובד לקופ"ג או לקצבה; או, הכנסה שבשלה זכאי עובד לקצבה על פי דין או חוזה (למעשה, שכר עם זכויות סוציאליות).
2."עמית יחיד" - יחיד שנולד לפני שנת 1961; או, יחיד שיש לו הכנסה שבשלה הוא זכאי לקצבה על פי דין או חוזה.
3."עמית מוטב" - יחיד שבשל הכנסתו שולמו 16% מסך השכר הממוצע במשק באותה שנה (בשנת 2006 85% מהסכום הזה - 12,048 ש"ח) לקופ"ג למטרת קצבה.
עיקרי התיקון שבטיוטה: 1.ביטול ההטבות בסעיף לילדים ולהורים. ניתן לקבל הטבה רק לבן-זוג.
2.היפוך בין חלק השכר עם זכויות [להלן - "משכורת מבוטחת"] לבין חלק השכר ללא זכויות. כיום אפשר ליהנות מהטבות מס בעבור חלק השכר ללא זכויות גם כאשר השכר גבוה מאוד. לפי הטיוטה - מוצע להביא בחשבון קודם לכול את המשכורת המבוטחת. דוגמה: עובד, שהכנסתו 600,000 ש"ח ומתוכם 80,000 ש"ח ללא זכויות, נהנה כיום מניכוי על חלק זה. על פי הטיוטה - לא יוכל העובד לקבל הטבות מס, מכיוון שסך המשכורת המבוטחת עולה על סך התקרה, ויש להביא אותה בחשבון ראשונה בסידור ההכנסות.
3.חלוקת היחידים ל-3 סוגים: א."עמית יחיד" - הזכאי לאותן הטבות כמו היום, למעט ההיפוך בין השכר ללא זכויות לבין המשכורת המבוטחת. ב."עמית מוטב" - הזכאי להטבות מס מוגדלות ג."מי שאינו עמית יחיד ואינו עמית מוטב "- אינו זכאי בכלל להטבות בהקשרה של קופ"ג (דוגמה: יליד 1970, שהופקדו בשלו כספים במשך השנה לתגמולים).
4.יצירת רובדי תקרות ל"עמית מוטב": רובד ראשון - עד תקרה בסך 87,600 ש"ח; ורובד שני - עד תקרה בסך 175,200 ש"ח (סך כפול מן הרובד הראשון). 5.יצירת אחידות בין שכר ללא זכויות לבין הכנסה אחרת אצל "עמית מוטב". כיום אפשר לקבל ניכוי בשיעור 5% על שכר ללא זכויות וניכוי בשיעור 7% על כל הכנסה אחרת. לפי הטיוטה - ימשיך "עמית יחיד" ליהנות מאותו שיעור אחוזים, אך ל"עמית מוטב" לא יהיה הבדל בין ההכנסות.
עד רובד ההכנסה הראשון (87,600 ש"ח) אפשר יהיה ליהנות מניכוי בשיעור 11%.
לחלק, שמעל לרובד הראשון ועד לרובד השני (175,200 ש"ח) יהיה הניכוי בשיעור 7%; אולם, אם הופקדו לקצבה סכומים בשיעור שמעל 12%, אפשר יהיה לקבל 4% נוספים, ובכך להגיע ל-11%.
בכל אופן, יש להביא בחשבון קודם את ההכנסה המבוטחת (עם זכויות) והיא תהיה ללא הטבות מס בערעורה.
זיכוי על הפקדות לקופ"ג - סעיף 45א לפקודה הטיוטה מציעה להוסיף לסעיף 45א לפקודה את אותן הגדרות שהתוספו בסעיף 47. עיקרי התיקון שבטיוטה: 1.ביטול ההטבות בסעיף בגין לילדים ולהורים. ניתן לקבל הטבה רק בגין לבן-זוג.
2.חלוקת היחידים ל-3 סוגים: א."עמית יחיד" - שזכאי לאותן הטבות כמו היום. ב."עמית מוטב" - הזכאי להטבות מס מוגדלות. ג."מי שאינו עמית יחיד ואינו עמית מוטב" - אינו זכאי בכלל להטבות בהקשרה של קופ"ג (לדוגמה - יליד 1970, שהופקדו בשלו כספים במשך השנה לתגמולים).
משמעות התיקון בטיוטה: שלילת ההטבות, שכבר ניתנו לציבור השכירים, שבחרו במסלול ההוני או שבחרו במסלול קצבה, אך לא הגיעו למינימום הנדרש.
שכירים אלה קיבלו זיכוי ממס במהלך 2006; ובהתאם לטיוטה, יהיה עליהם לבחור באחת משתי האפשרויות - החזרת הכסף שקיבלו, או הפקדה באופן עצמאי לקצבה סכום משלים, כדי להגיע למינימום. מצוין בזה, שמגבלת 16% (12,048 ש"ח בשנת 2006) תקפה לסכומים גם במעמד "שכיר" וגם במעמד "עצמאי").
3.יצירת רובדי תקרות ל"עמית מוטב": רובד ראשון - עד תקרה בסך 87,600 ש"ח; ורובד שני עד תקרה בסך 175,200 ש"ח (סך כפול מן הרובד הראשון).
4.ל"עמית מוטב" - מתן זיכוי ממס בשיעור 5% כנגד הכנסה לא מבוטחת (שכר ללא זכויות + כל הכנסה אחרת) עד תקרה בסך 175,200 ש"ח. אם יש הכנסה מבוטחת: אפשר לקבל בעדה זיכוי בשיעור 7% עד הרובד הראשון (87,600 ש"ח); ומעבר לסך זה - זיכוי נוסף בשיעור 5% עד תקרת הרובד השני. תשלומים לביטוח חיים ימשיכו להיות מוגבלים ב-5%. הערת המערכת: מודגש בזה, כי כאן מדובר בטיוטה, אשר עדיין איננה בגדר הצעת חוק. כלומר, מדובר בגרסה ראשונית, אשר סביר להניח שיוכנסו בה עוד שינויים. נוסף על זאת - מבירור עם משרד האוצר עולה, כי ייתכן שתידחה החלת תיקון 3 לתקנות קופות הגמל גם על ציבור השכירים בנוגע לחלק המשכורת שבעניינה קיימת הפרשה מקבילה של המעביד (הפרשת חובה ראשונית לרובד פנסיוני, כדי לקבל זיכוי ממס על הפרשה לקופת גמל לתגמולים). העניין נלקח לבחינה חוזרת ולבדיקה מחודשת. יש להניח, כי בתקופה הקרובה תצא הבהרה ו/או יצא תיקון מאת משרד האוצר, ואנו ניידע אתכם על כל שינוי.
הכותב - מומחה למיסוי יחיד ולקופות גמל; ומנהל את היחידה ללימודי חוץ בקרייה האקדמית קריית אונו.