האם החלטת המדינה על הורדת המע"מ מבוצעת?

ארגון אמון הציבור פירסם היום (ג') את תוצאות התחקיר שערך לאור החלטת המדינה על הורדת המע"מ, ובוא בחן מי מפיק תועלת מההורדה? באילו ענפים? ובאיזו עוצמה?

מהתחקיר עולה, כי התועלת המרבית לציבור מהפחתת המע"מ על הוצאות הענפים שנבדקו יכולה להסתכם ביותר מ-464 מיליון שקל. לפיכך, הנזק לציבור מאי הפחתת המחירים מביא לכך ש-31.5% מהתועלת הצפויה מההפחתה לא תגיע לציבור. בניכוי הענפים שבהם המחיר מפוקח שיעור התועלת מההפחתה שלא מגיע לכיס הצרכנים מגיע ל-39%.

פירוט ממצאים על ענפים

עיתונים, אוטובוסים וביגוד - לא נמצאו הפחתות מחיר כלל, חברות תקשורת (סלולר, שיחות לחו"ל, ספקיות אינטרנט וטלפון נייח)- 37.5% מהחברות הפחיתו את כל המחירים, 25% לא הפחיתו בכלל מחירים והשאר הפחיתו חלק מהמחירים, רשתות השיווק - הצהרות על הפחתת מחירים אך בפועל חלק ניכר לא הופחת, ענף החשמל והאלקטרוניקה - רק חנות אחת הורידה מחירים באופן מלא אך 60% לא הורידו מחיר כלל.

מסקנות התחקיר

מהמחקר עולה, כי האמצעי של הפחתת מע"מ משיג באופן חלקי בלבד את היעד של הגדלת ההכנסה הפנויה של הצרכנים, כיוון שחלק נכבד מהפחתת המס מתגלגלת לכיסי העסקים. גם בקרב המחירים המפוקחים על ידי המדינה יש דוגמאות למחירים שלא מופחתים, קרי המחיר לפני מע"מ מתייקר בשיעור התואם את הפחתת המע"מ, כשבעניין זה נראה כי קיים לכאורה חוסר תיאום בין זרועות שונות של הרשות המבצעת.

איפה נראה את ההפחתה?

נציין, כי הענפים היחידים בהם נמצא כי הפחתת המע"מ הגיעה במלואה לצרכנים הם ענפים אשר מחירי השירותים בהם בפיקוח מלא, כגון מחיר הדלק, תעריפי חברות חשמל ובזק. עם זאת יש לציין כי הפחתת המע"מ לא בוצעה בכל המוצרים שמחירם מפוקח ולמשל מחירי התחבורה הציבורית באוטובוסים לא שונו.

נזכיר, כי גם בעבר נמצאו ליקויים בהפחתת מע"מ על מחירים מפוקחים, למשל משרד החינוך נמנע מהוזלת מחיר ספרי הלימוד לפני כשנתיים כאשר בוצעה הפחתת מע"מ אחרת, כך שבהחלט יתכן כי גם בהפחתה הנוכחית מחיר הנסיעה באוטובוסים אינו הדוגמה היחידה להימנעות רגולאטור מהפחתת מחיר לצרכנים בשיעור ירידת המע"מ.

האם התחרות מובילה להפחתה?

תופעה נוספת המסתמנת היא שתחרותיות לא בהכרח מובילה עסקים להפחתה משמעותית של המחיר בנסיבות של הפחתת המע"מ. כך למשל, בענפים כגון מכשירי חשמל ואלקטרוניקה או ענף הביגוד קיימת תחרות משמעותית, לרבות תחרות מחירים, אך היקף ההפחתה של המחיר על רקע הפחתת המע"מ נמוך יחסית.

דווקא בשוק השידור הרב ערוצי שאינו תחרותי במיוחד נרשמה הפחתת מחירים כמעט מלאה וגם חלק מחברות התקשורת האחרות ביצעו הפחתות מחירים מלאות או בהיקף גבוה יחסית, לרבות בתחום הסלולר. גם רשתות השיווק הגדולות אשר יש להן כיום אחיזה ניכרת בשוק ביצעו התאמה של המחירים להפחתת המע"מ על רוב המוצרים. הסבר אפשרי לתופעה זו הוא שחברות המשתדלות לסגל תדמית שירותית טובה, הורידו את המחירים ופעמים רבות דווקא בשווקים המאופיינים במיעוט שחקנים ובהעדר תחרות מחירים ערה יש חברות המבקשות לבנות לעצמן תדמית פרו צרכנית יותר כדי לבדל עצמן, לפחות תדמיתית.

סיבה נוספת שיכולה להיות רלוונטית עבור חלק מהחברות ובמיוחד בענפי התקשורת, היא שבחלק מהענפים החברות מחויבות לדווח על ייקור של מחיריהן, גם כאשר מדובר בייקור המחיר לפני מע"מ, כך שהאפשרות לייקר את המחיר לפני מע"מ ולהשאיר את המחיר הכולל כפי שהיה פחות אטרקטיבית, כיוון שהצרכן יהי מודע בכל מקרה לייקור.

לאור הממצאים, ארגון אמון הציבור קובע כי כאשר מבצעים צעדים כגון זה, אין לסמוך על כוחות השוק בלבד שיניבו את התוצאות. נראה כי רמת השקיפות של המחירים ושל מדיניות העסק משפיעה באופן ניכר על החלטתו של בעל העסק, האם להעביר את התמורה מהפחתת המס לצרכן או להגדיל את רווחיו.

סביר שליווי צעדים של הפחתת מס המיועד לצרכנים בפעולות ליצירת שקיפות באשר לעסקים המחליטים להימנע מהעברת התמורה לצרכנים יכולה לסייע בהשגת היעד של העברת התועלת מההפחתה אל הצרכנים.

לפחות חלק מהעסקים ערים להשפעה של החלטתם בעניין הפחתת המחירים על תדמיתם וסביר שמידת הלחץ שיופעל על עסקים בעת הקרובה בנושא זה תשפיע על לפחות על החלטות עתידיות שלהם כאשר ידרשו שוב להחליט כיצד לנהוג בהפחתת מע"מ או מסי קניה.

בנוסף, בכל עסקאות מכר דירות שבהן טרם נמסרה הדירה או נרשמה על שם הקונים, מוקטן המע"מ לגבי כל הסכומים שטרם שולמו, על פי דיני המס. למרות זאת חלק מהחברות הקבלניות נמנעות מהחזרת המס העודף לקוני הדירות אלא משאירים אותו בידיהם, באופן המהווה התעשרות שלא כדין, תוך ניצול פער בחוק המע"מ. במכר מכונית חדשה מופחת המס לגבי כל סכום העסקה, כשגם בעסקאות אלה נמנעים עסקים מהשבת הסכומים לצרכנים. אמון הציבור פנה למשרד האוצר בדרישה לתקן את חוק המע"מ כדי למנוע הפגיעה בצרכנים.

(נדגיש, כי אלה הם מסקנות ביניים ובכוונת מחלקת המחקר באמון הציבור לבחון את השינויים במחירים גם בעוד כחודשיים).

המלצות למקבלי החלטות

1. במקרה של החלטה על הפחתת מס עקיף יש לבצע תיאום מקדים מול כל המפקחים על המחירים מטעם המדינה כדי למנוע מצב שבו חלקם ישתמשו בהפחתה כהזדמנות להטיב עם העסקים עליהם הם מפקחים.

2.כיוון שמעמד הפחתת מס יכול לשמש כשיטה לייקור סמוי של מחירים, יש לחייב מפקח על מחירים המבקש לייקר את המחירים עליהם הוא אמון במועד הפחתת המס להציג המלצות מפורטות המבוססות על מסד נתונים מלא המראה את הצידוק לייקור וזאת כדי למנוע החלטות כלאחר יד מטעמי נוחות ולהתיר רק התייקרויות חיוניות.

3.אין כמובן מקום לחיוב עסקים להפחית מחירים בעת הפחתת מע"מ, אך ניתן לחייבם לשקיפות לגבי המדיניות שלהם: מומלץ ללוות צעדים דומים בעתיד במידע על חברות שונות במטרה לבחון ההתנהלות לפני ואחרי בידיעה כי החשש מפרסום הממצאים יצור תמריץ להפחתה.

4.שינוי חוק המע"מ באופן שבעסקאות שנכרתו לפני שינוי שיעור המע"מ ושבהם מופחת המע"מ בפועל, יגיע ההפרש לצרכנים ולא יישאר בעסקים.

מארגון אמון הציבור נמסר, כי אין בהצעות משום סכירה "הרמטית" של תופעת הגלגול של התועלת מהפחתת המס אל העסקים, אך באמצעות צעדים אלה או דומים להם יכולה הממשלה להבטיח בעתיד שתשיג את יעדיה בעתיד באופן יעיל יותר. כאשר מחליטה המדינה על צעד מסוג זה למטרה ראויה של הגדלת ההכנסה הפנויה של הציבור, עליה לנקוט בצעדים אקטיביים להבטחת מימוש היעדים שהציבה לה.