הרווח שבהפסד - חצי הכוס המלאה של הפסדים מני"ע
אף אחד לא אוהב להפסיד בבורסה, ועוד פחות מזה להודות בכך שהפסיד. מצד שני, אם בכל זאת ננסה להסתכל על חצי הכוס המלאה, ההפסד הוא נכס. הוא עשוי לחסוך מס. להלן מספר נקודות שכדאי לקחת בחשבון על מנת להוציא את המיטב מהפסדים מני"ע (יצוין כי האמור להלן הוא ביחס למשקיעים יחידים).
1. רצוי לממש הפסדים לפני רווחים לפני מימוש רווחים (מכירת ני"ע ברווח) יש לשקול מימוש הפסדים מני"ע אחרים. כלומר, במקרה שמוחזקים גם ני"ע שגלום בהם הפסד, כדאי פעמים רבות לבצע מכירה על מנת לממש את ההפסד, ולקזזו כנגד הרווח מני"ע אחרים ובדרך זו לחסוך תשלום מס. אם מכירת נייר הערך המפסיד קודמת למכירה ברווח, הבנק או הברוקר יבצעו בעצמם את הקיזוז וכך יחסך תשלום מס באופן מיידי. גם אם המכירה בהפסד מאוחרת יותר, אבל עדיין באותו החודש, התוצאה תהיה זהה והקיזוז יעשה באופן אוטומטי.
2. מכירה ורכישה מחדש של ני"ע לצורך קיבוע הפסד לעיתים איננו מעוניינים למכור ני"ע שבו גלום הפסד, לאור הצפי שערכו יעלה בעתיד. גם במקרה כזה, אם קיימים רווחים שמומשו, מוצע לשקול מכירה של ניה"ע לצורך מימוש ההפסד, תוך רכישתו מיד מחדש. גם אם משמעות הדברים במרבית המקרים היא רק דחייה של המס, גם דחייה עשויה להיות שווה לא מעט כסף (הוצאות מימון, ריבית אלטרנטיבית וכו'), בייחוד כאשר דחיית המס עשויה להיות למשך תקופה ארוכה.
עשויה לעלות טענה שמכירה ורכישה מחדש של נייר הערך הינה מלאכותית לצורך מס. לדעתנו, לא כך הוא, בייחוד מקום בו אין וודאות שניה"ע יירכש באותו שער, כך שהמשקיע אכן נוטל סיכון כלכלי אמיתי. מנגד, בטרם ביצוע המהלך יש לשקול גם שיקולים של עמלות מכירה וקניה ופערי שער אפשריים בין המכירה והקניה.
3. הגשת דו"ח מקוצר בבקשה להחזר אם ההפסד שמומש מאוחר לרווח ואינו באותו החודש – הבנק או הברוקר ינכו מס במקור מהרווח שהופק ויעבירו אותו למס הכנסה. ההפסד שנוצר יוותר לשם קיזוז מרווחים בעתיד. גם במקרה כזה, כל עוד ההפסד הינו באותה שנת מס ולא קוזז, במקום להמתין לניצולו בשנים הבאות (נומינלי), ניתן להגיש דו"ח שנתי למס הכנסה ולדרוש את החזר המס ששולם (במקרה של מי שאינו חייב בהגשת דו"ח מדובר בדו"ח מקוצר להחזר). המס יוחזר צמוד ובתוספת ריבית של 4% מתום שנת המס ועד קבלת ההחזר.
4. קיזוז הפסדים כנגד הכנסות דיבידנד וריבית מני"ע הפסדים שנוצרו החל משנת 2006 ניתנים לקיזוז גם כנגד דיבידנד וריבית מני"ע. חשוב לקחת בחשבון כי הקיזוז אפשרי רק אם מדובר בריבית מני"ע (מק"מ, אג"ח וכו') ואינו אפשרי ביחס לריבית על פקדונות ותוכניות חסכון. לפיכך, יש לקחת בחשבון גם היבט זה בעת בחירת אפיק ההשקעה מניב הריבית, וכאשר קיימים הפסדים צבורים, עשויה להיות עדיפות מבחינת המס להשקעה באגרות חוב על פני השקעה בפקדונות. באופן דומה, ניתן גם לשקול במקום השקעה באפיק מניב ריבית, השקעה בקרן נאמנות פטורה המשקיעה באפיק שקלי מניב ריבית, ובמקרה כזה רווחי הון מהקרן יהיו ניתנים לקיזוז מהפסדי ההון הצבורים. יש לקחת בחשבון כי במקרה שבו הקיזוז כנגד ריבית או דיבידנד לא נעשה באותו ני"ע, הקיזוז יותר רק אם שיעור המס החל על הריבית או הדיבידנד אינו עולה על 25% (זה המצב במרבית המקרים).
5. המגבלות ביחס להפסדים שנצברו עד תום 2005 יצטמצמו החל מ - 2007
על אף שהרפורמה שהשוותה בין המס על ני"ע ישראלים זרים וישראלים נכנסה לתוקפה כבר בתחילת שנת 2005, נותרה עדיין הבחנה בין סוגי ניירות הערך ביחס לקיזוז הפסדים שנוצרו לפני שנת. כך, הפסדים כאמור מני"ע זרים ניתנים לקיזוז רק כנגד רווחים מני"ע זרים, והפסדים מני"ע "ישראלים" ניתנים לקיזוז רק כנגד רווחים מני"ע "ישראלים". מצב דברים זה עתיד להשתנות החל משנת 2007, והפסדים "ותיקים" כאמור יותרו לקיזוז גם בין סוגי ני"ע שונים (ישראלים וזרים), וגם כנגד ריבית או דיבידנד, בדומה להפסדים "חדשים" (אם כי משום מה הוגבל הקיזוז לכך ששיעור המס על הריבית או הדיב' אינו עולה על 20% ולא 25% כפי שנקבע לגבי קיזוז הפסדים "חדשים").
הכותב הינו עו"ד ממשרד דר' אבי אלתר ושות' וחבר ועדת המיסים של לשכת עורכי הדין.