טיוטת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה

ביום 4.6.2006 פרסם משרד האוצר - אגף שוק ההון, ביטוח וחסכון, טיוטת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה [נוסח חדש], התשכ"א-1961 (להלן – הפקודה), שנערכה בשיתוף ובתיאום עם רשות המסים. הטיוטה עוסקת בהטבות מס לביטוח מפני אובדן כושר עבודה ובתיקונים לגבי זיכוי וניכוי בשל הפקדות לקופות גמל. להלן עיקרי טיוטת החוק לתיקון הפקודה.
עו"ד לילך דניאל |

הטבות מס לביטוח מפני אובדן כושר עבודה

במסגרת תיקון 138 לפקודה, תוקנה ההגדרה "הכנסה מיגיעה אישית" הקבועה בסעיף 1 לפקודה, כך שגם קצבת אבדן כושר עבודה המשתלמת על ידי קופת גמל תחשב כהכנסה מיגיעה אישית. מוצע להרחיב ולקבוע כי גם קצבה המשתלמת על פי ביטוח אובדן כושר עבודה בשל הכנסה לפי סעיף 2(1) או 2(2) לפקודה, תחשב כהכנסה מיגיעה אישית, לרבות אם הוונה, וזאת גם אם לא צורפה לקופת גמל כאמור.

סעיף 9א לפקודה מעניק פטור חלקי ממס לקצבה המשולמת על ידי מעביד או על ידי קופת גמל. על מנת להסדיר את הפטור שיחול על סכומים המשולמים על פי ביטוח מפני אבדן כושר עבודה, מוצע לתקן את הסעיף ולקבוע כי יראו סכומים אלה כקצבה שחלות עליה הוראות הסעיף.

מוצע להוסיף את פסקה (5ב) לסעיף 17 לפקודה לפיה, תותר בניכוי הוצאה לרכישת ביטוח מפני אבדן כושר עבודה בשל הכנסה לפי סעיף 2(1) או (2) לפקודה.

במסגרת תיקון 138 לפקודה, נקבעה מגבלה לענין התרת הוצאה בשל ביטוח מפני אבדן כושר עבודה. מוצע להבהיר כי השיעור שנקבע, אשר מעבר לו לא תותר הוצאה, הינו מהכנסתו של אדם לפי סעיף 2(1) לפקודה, או ממשכורת, כהגדרתה בתקנות לפי חוק הפיקוח על קופות הגמל, שהיא הכנסה חייבת, והיא אינה כוללת שווי שימוש ברכב והחזר הוצאות. בכך תושג התאמה בין הבסיס לפיו מבוצעת ההפקדה לקופ"ג, לבין ההכנסה בשלה תותר ההוצאה.

כמו כן, מוצע להבהיר כי הפקדת המעביד לקופ"ג מעבר ל-5% מהמשכורת, לא תפחית מההוצאה המותרת לגבי ההפקדה לביטוח מפני אובדן כושר עבודה, בשל הכנסה לפי סעיף 2(1) לפקודה.

תיקונים לגבי זיכוי וניכוי בשל הפקדות לקופות גמל

ביום 1.1.2006 נכנס לתוקף תיקון לתקנות מס הכנסה (תנאים לאישור ולניהול קופות גמל), התשכ"ג-1964, שבו נקבע, בין היתר, כי עמית עצמאי יהיה רשאי להפקיד סכומים בקופת גמל לתגמולים, רק לאחר שהפקיד סכום השווה ל-16% מהשכר הממוצע במשק בקופת גמל לקצבה. התיקון האמור אינו חל על מי שנולד לפני שנת 1961, או מי שזכאי לקצבה על פי דין או הסכם. בעקבות התיקון האמור, מוצעים מספר תיקונים לגבי הניכוי המותר לפי סעיף 47 לפקודה ולגבי הזיכוי הניתן לפי סעיף 45א לפקודה, כדלקמן:

1. במסגרת התיקון הוספה ההגדרה "עמית מוטב", הכוללת יחיד שבשל הכנסתו שולמו בעדו (משמע, בעצמו או על ידי מעבידו), כספים לקופת גמל לקצבה בשיעור שלא פחת מ-16% מהשכר הממוצע במשק. כן נקבעה ההגדרה "הכנסה מבוטחת" - כהכנסה שבשלה שילם מעביד בעד העובד בשנת המס כספים לקופת גמל לתגמולים או לקצבה, או הכנסה שבשלה זכאי העובד לקצבה לפי דין או חוזה.

בשל הפקדה לקופת גמל יינתנו ניכויים כדלקמן:

א. לגבי עמית מוטב שאין לו הכנסה מבוטחת - בשל הפקדתו לקופת גמל לקצבה (עד 16% מהשכר הממוצע במשק כאמור), יותר ניכוי שלא יעלה על 11% מהכנסתו החייבת עד לתקרה של 85,200 ₪ לשנה (להלן - הרובד הראשון).

בנוגע לתשלומים שלא נכללו ברובד הראשון, יינתן ניכוי לפי מסלול החסכון בו הפקיד העמית:

— אם הפקיד בקופ"ג לתגמולים או לקצבה – יותר ניכוי שלא יעלה על 7% מהכנסתו הנוספת. ה"הכנסה הנוספת" לגבי עמית שאין לו הכנסה מבוטחת, משמע, סך כל הכנסתו החייבת עד לסכום של 170,400 ₪ לשנה, פחות 85,200 ₪ (ההכנסה שנכללה ברובד הראשון).

— אם הפקיד לקופ"ג לקצבה יותר מ-12% מהכנסתו הנוספת – יותר לו ניכוי נוסף בשל ההפקדות שמעבר ל-12%, עד 4% נוספים.

ב. לגבי עמית מוטב שיש לו הכנסה מבוטחת – יותר לו ניכוי בשל הפקדותיו כעמית עצמאי, כאשר בקביעת התקרה לניכוי תופחת ההכנסה המבוטחת. כך, רק על התקרה המופחתת יוכל לקבל ניכוי כעמית עצמאי.

2. הוספה ההגדרה "עמית יחיד" – הכוללת יחיד שלא חל עליו התיקון לתקנות מס הכנסה (תנאים לאישור ולניהול קופות גמל), התשכ"ג-1964, לרבות בן זוג של עמית מוטב, שאיננו עמית מוטב בעצמו.

לגבי עמית יחיד, יחולו הוראות סעיף 47 לפקודה כפי שהיו לפני התיקון. מוצע כי גם לגבי עמית יחיד שהיתה לו הכנסה מבוטחת, תופחת הכנסה זו, בקביעת התקרה לניכוי.

מוצע גם תיקון בסעיף 47 לפקודה, כך שההטבות שלפי סעיף 47 לפקודה לעמית יחיד/מוטב, לפי הענין, יינתנו רק להפקדות העמית/בן זוגו לטובת אחד מהם.

3. כהשלמה למוצע לענין סעיף 47 לפקודה, מוצע כי סעיף 45א לפקודה במתכונתו כיום ימשיך לחול על עמית יחיד, ולגבי עמית מוטב יינתנו זיכויים כדלקמן:

הסכום הכולל שבשלו יינתן זיכוי לעמית מוטב זה לא יעלה על הגבוה מבין שני אלה:

— האחד – סכום של 1,692 ₪;

— השני – הנמוך מבין הסכום ששילם העמית המוטב לביטוח חיים ושהפקיד לקופת גמל, בהשוואה לסכום הנקבע עפ"י הנסיבות שלהלן:

א. עמית מוטב ללא הכנסה מבוטחת - 5% מהכנסתו החייבת עד לסך של 170,400 ₪.

ב. עמית מוטב שהיתה לו הכנסה מבוטחת: על הכנסתו המבוטחת עד לסך של 85,200 ₪ - זיכוי של 7% או של 5% לגבי ביטוח חיים, ועל הכנסה חייבת שאינה הכנסה מבוטחת - עד לסכום של 170,400 ₪ בניכוי הנמוך מבין גובה ההכנסה המבוטחת או 85,200 ₪ - 5% זיכוי.

ג. מוצע כי הזיכוי יינתן רק בגין הפקדות העמית או בן זוגו, לטובת אחד מהם.

תחילת התיקונים המוצעים

מוצע לקבוע כי תחילתו של התיקון הינה מתחילת שנת המס 2005, למעט תחילתם של התיקונים לגבי זיכוי וניכוי בשל הפקדות לקופות גמל, שתהיה תחילת שנת המס 2006, בהתאמה לתחילתו של תיקון מס' 3 לתקנות מס הכנסה (תנאים לאישור ולניהול קופות גמל), התשכ"ג-1964.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ההסתדרות
צילום: דוברות ההסתדרות

הישג לגמלאי שירות המדינה: יצורפו לקרנות הרווחה

ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו על הסכם לפיו החל משנת 2026, המדינה תתקצב פעילויות רווחה, תרבות ופנאי גם לגמלאים המבוטחים בפנסיה צוברת, בתנאים זהים לגמלאי הפנסיה התקציבית


הדס ברטל |

ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו היום (ה') על הסכם קיבוצי מיוחד ופורץ דרך, המחיל את שירותי קרנות הרווחה גם על גמלאי שירות המדינה המבוטחים בפנסיה צוברת.

עד היום, נהנו רק גמלאים בפנסיה תקציבית נהנו משירותי הקרן הכוללים סבסוד פעילויות תרבות, נופש, בריאות ופנאי. ההסכם החדש קובע כי החל משנת  2026, המדינה תעביר תקציב ייעודי עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת העומד בתנאי הזכאות, ובכך תשווה את מעמדם למעמד הגמלאים הוותיקים. פנסיה תקציבית היא שיטת הפנסיה המסורתית של עובדי המדינה עד תחילת שנות ה-2000, שבה המדינה (המעסיק) מתחייבת תשלום קצבה קבועה, בהתאם לשכר ולותק, מתקציב המדינה. מאז 2003 עובדי מדינה חדשים כבר אינם נכנסים לפנסיה תקציבית אלא לפנסיה צוברת.

עיקרי ההסכם:

שוויון מלא: קרנות הרווחה יעניקו מעתה את אותם השירותים בדיוק לכלל הגמלאים, הן במסלול התקציבי והן במסלול הצובר. 

תקצוב המדינה: המדינה תקצה סכום שנתי (הצמוד למדד) עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת, בדומה למודל הקיים בפנסיה התקציבית. 

תחולה רחבה: ההסכם חל על גמלאי הדירוגים המיוצגים על ידי ההסתדרות בשירות המדינה. 


מילואימניקים. קרדיט: Xמילואימניקים. קרדיט: X

הבנות בין האוצר למשרד הביטחון - תקציב של 112 מיליארד שקל בשנה

מנדי הניג |
נושאים בכתבה תקציב הביטחון

משרדי האוצר והבטחון הגיעו להבנות: חיזוק בטחון המדינה לצד שמירה על איתנות כלכלית אחרי שיח ממושך ודיונים מקצועיים רבים שנערכו בשבועות האחרונים בין נציגי מערכת הבטחון לנציגי משרד האוצר, הבוקר הגיעו המשרדים לסיכום תקציבי של גובה הוצאות הבטחון לשנת 2026, והוא יעמוד על 112 מליארד ש"ח. מדובר בתוספת של 47 מליארדי ש"ח ביחס לתקציב הבטחון לשנת 2023 ערב המלחמה. 

המסגרת שאושרה מאפשרת שלא להשית העלאת מיסים על אזרחי ישראל בשנה הקרובה ואף להביא במסגרת תקציב המדינה הקלות במיסים. שר האוצר בצלאל סמוטריץ': "אני מברך את מערכת הבטחון על הסיכומים. אנחנו מקצים תקציב עתק להתעצמות הצבא השנה, אך גם כזה שמאפשר לנו להחזיר את מדינת ישראל למסלול של צמיחה והקלה על האזרחים".

הסכום שנקבע - 112 מיליארד שקל נמוך בכ־32 מיליארד שקל מדרישות הצבא המקוריות, שהסתכמו ב‑144 מיליארד שקל. טיוטת חוק ההסדרים המקורית כללה ביטול הטבה מיוחדת שניתנה לגמלאי מערכת הביטחון, קיזוז חלק מההיוון או מענקי הפרישה מתקרת ההון הפטורה ממס. בפועל, מדובר על המרה שבמקרה של גמלאים רבים הייתה מורידה את המס באופן משמעותי. בסוף הדיונים הוסרו כל הסעיפים האלה מהנוסח. גם סעיף שדיבר על קיזוז קצבת פנסיה כשבאותו זמן מקבלים קצבת עבודה מחדש, נפל, מה שמשאיר את המצב הקיים ללא שינוי.