הצעת חוק הפנסיה, התשס"ו-2006

הצעת החוק מבטיחה את המשך רמת החיים יחסית להכנסתו של העובד מעבודה בקרות אירוע מזכה, ובכך מצמצמת את הצורך במימון תקציבי באמצעות הטבות סוציאליות. הצעת החוק תבטיח כי העובד ומשפחתו לא יפלו למעמסה על החברה לאחר הפרישה ממעגל העבודה או בקרות אירוע מזכה עפ"י החוק.

מוצע כי כל תושב או תושב ארעי בישראל שמלאו לו 18 שנה, והוא עובד או עובד עצמאי – יבוטח בקרן פנסיה בהתאם להוראות הצעת החוק. עם זאת, לא יהיה מבוטח מי שמלאו לו 65 שנה ביום תחילתו של חוק זה או שמלאו לו 65 שנה ביום שבו הפך לראשונה לעובד או עובד עצמאי. השרים יקבעו כללים בדבר אפשרות העובד לדחות מועד קבלת הפנסיה לאחר גיל 65 שנה ואפשרות להיות מבוטח לאחר גיל זה, על אף האמור. בכך למעשה, מובטח ביטוח לעובד כאשר הוא צעיר בימים, בכדי שלא להזניח את נושא הפנסיה מחוסר מודעות ולהתחיל לצבור זכויות כבר בתחילת דרכו במעגל העבודה למען הבטחה טובה יותר של זכויות.

בהצעת החוק נקבע כי דמי הביטוח לקופת גמל בגין עובד יהיו בשיעורים כדלקמן: 17.5% מההכנסה המבוטחת ישולמו על ידי המעביד ו- 5.5% מההכנסה המבוטחת ינוכה משכר העובד, אלא אם כן נקבע בהסכם קיבוצי שיעורי הפרשה שונים, ובלבד שחלק המעסיק לא יפחת משיעור ההפרשה האמור.

עוד נקבע בהצעת החוק, כי גיל הזכאות לפנסיית זקנה יהיה 65 שנה או במועד מוקדם יותר כאמור בתקנון הקרן; אישה מבוטחת זכאית להקדים, לפי בחירתה, את גיל הזכאות לפנסיית זקנה לגיל 60.

מוצע כי החוק לא יחול על עובד שבמקום עבודתו המעביד חייב בפנסיה מקיפה תקציבית לעובד או לשאיריו, לפי הענין על פי חיקוק או הסכם קיבוצי הקובע חובת פנסיה מקיפה תקציבית.

מודגש בזאת, כי הצעת החוק טרם עברה בכנסת ועל כן נושא ה"פנסיה לכל עובד" הנו בגדר הצעת חוק בלבד!