מדוע לו לברוקר לנהל השקעות בתעודות סל?

תעודות סל הן קרנות נאמנות מסוג מיוחד. למעשה, הן קרנות אינדקס סחירות. ייחודיותן באה לידי ביטוי בכך שקרנות אלא עוקבות נאמנה (עם הפרש קטן מאד לרוב), אחרי מדד מסוים. לכן, אפשר לקנות יחידות של תעודות סל העוקבות אחרי מדד רחב ישראלי (למשל ת"א 100) או זר (למשל ניקיי 225, מדד הבורסה של טוקיו). כמו כן, אפשר לעקוב אחרי סקטור מסוים כמו אנרגיה, למשל, בקניית יחידות מתעודת סל העוקבת אחרי אינדקס מגזר כלכלי זה או אחר.

שואלים אותי לעיתים קרובות, למה בכלל בחרתי לנהל תיקי השקעות במורכבים רובם ככולם מתעודות סל, במקום ממניות או מקרנות רגילות. יש לכך מספר סיבות טובות, להלן רשימה חלקית:

1) התשואה: המטרה הישירה של כל משקיע היא להשיג תשואה גבוהה ככל האפשר, בהתחשב בסיכונים. ידוע לכולם (כמעט!!) שלטווח בינוני וארוך משיגים יותר דרך מניות מאשר דרך אג''חים. אני מסכים, בסדר.

אבל האמירה הזאת אותה בוודאי שמעתם פעמים רבות, מבוססת על הצגת מדדי המניות שאכן "עשו" תשואות טובות יותר מאגח"ים בעבר. לדוגמה: המדד הגדול והידוע מכולם בעולם ההשקעות, ה-S&P 500, אשר השיג תשואה של כ-12% בממוצע רב שנתי, כאשר האגח"ים השיגו כמחצית מזה. אבל, מי בין המשקיעים השיג בפועל את המדד?? מעט מאד, אם בכלל.

עובדה: כל המחקרים שנעשו באקדמיה ועל ידי החברות העוקבות אחרי ביצועי התיקים המנוהלים והקרנות המנייתיות, מגיעים לאותה מסקנה: מנהלי התיקים והקרנות, כולל הטובים שבהם (כן, יש כאלה!!) לא משיגים לטווח בינוני ורחוק מה שהאינדקס עושה. הכרה בתופעה זו הולידה את קרנות האינדקס והדור הנוכחי: תעודות סל, בלועזית (ETFs Exchange Traded Funds).

2) ההוצאות: יש בעיה מובנית בקרנות נאמנות: אובייקטיבית, קיים ניגוד אינטרס בין המשקיע המצפה לתשואה לבין חברת ניהול הקרן הגובה דמי ניהול. לכן, אין כל ספק שאחת הסיבות לתופעה המתוארת קודם (האינדקס מביס קרנות נאמנות), נובע בין היתר מהעובדה שדמי ניהול קרנות נעים ברמות של כ-1.5% בהשוואה לכ-0.3% בקרנות ETFs (תעודות סל). וזה המצב בארה"ב. בארץ הקודש הפרש זה עוד יותר חמור. פה, מנהלי קרנות נאמנות מניתיות מרשים לעצמם לקחת עמלות עתק, לפעמים עד 3.5% ויותר כדמי ניהול שנתיים.

לאחר דמי ניהול גבוהים שכאלה איך משקיע יכול להשיג תשואות גבוהות? במיוחד כאשר הניהול לא כל כך מוצלח, שוב בהשוואת לכבוד השופט: האינדקס?

3) הגמישות: מהפיכת ה-ETFs התחוללה בעולם גם משום שקרנות האינדקס הקדמוניות לא היו סחירות, לפחות לא כמו תעודות הסל בנות זמננו. ה-ET שב-ETF לא מצביע על איזה חייזר תוצרת הוליווד-שפילברג. לא, ET מצביע על Exchange Traded. דהיינו, ניתן לקנות ולמכור תעודות סל לאורך כל שעות המסחר, להזרים פקודות לימיט, סטופ, לרכוש ולכתוב אופציות למשל כדי להגן על התיק ועוד פעולות שלא ניתן לעשות כשמנהלים תיק מורכב מקרנות נאמנות רגילות. למעשה, עם קרנות רגילות בתיק שלו, המשקיע תקוע במידה רבה.

4) הפיזור: לאחר הליברליזציה בתחום המט''ח ובעיקר מאז השוואת המיסוי בין השקעות בחו"ל לבין השקעות בארץ, אירוע צעיר יחסית (רק מתחילת 2005), המשקיע הישראלי נחשף לעולם מאד מגוון ומעניין להשקעות בחו''ל. איך עושים את זה? תגידו: האם לא תחששו לקנות מניה כלשהי בבורסת סאו פאולו שבברזיל או בבורסת סיאול שבדרום קוראה? כמובן שכן, ובצדק. השקעה בשווקים זרים דרך תעודות סל מבטיחה למשקיע לא מקומי, שלא בקי בפרטי פרטיו של שוק זה או אחר השגת תשואת השוק (מה שמעט מאד משיגים, ראה פסגה "תשואה" לעיל). בלשון פופולארי, משקיע ישראלי שמשקיע בחו''ל דרך תעודות סל מבטיח לעצמו שלא "יעבדו עליו" שם.

5) הסיכון: ככתוב לעיל, משקיע סביר מחפש את התשואה הגבוהה ביותר בהתחשב בסיכון. זה נכון שדרך תעודות סל לא תשימו יד על מניית המייקרוסופט הבא או על הגוגל הבא. אבל באותה מידה, לא תנשלו ע''י הסוויס אייר הבא או הג'נרל מוטורס הבא או האנרונים והוורלקומים למיניהן. יש בהחלט לקחת בחשבון את העובדה שאנו חיים בעולם מסוכן שבו נפילות נפוצות יותר מאשר המייקרוסופטים. אז, אם תשאלו אותי, אני מעדיף לוותר על אלה כדי לוותר גם כן על אלו. אינקדס, ולכן תעודת סל העוקבת אחריו, לא יתרסק כמו מניה יכולה אכן להתרסק. פיזור בתיק מורכב מתעודות סל שונות זה למעשה פיזור הפיזורים, המונע ממשקיע להיגרר להרפתקאות של מניה ספציפית זו או אחרת. אם מכניסים את גורם הסיכון במשוואה, תעודות סל מביסות בגדול תיק מניות.

לכן אני ממליץ למשקיע החכם, המעוניין להשיג תשואות טובות יותר, בסיכון נמוך יותר לבחור תעודות סל. בקיצור, עולם תעודות סל הוא גן עדן להשקעות.

*אברהם לוי הוא מנכ"ל טראקבול שירותי השקעות.