נדחתה בקשה לגילוי ועיון בהסדרי מס עם רשות המסים

עמ"ה 1009/05, עמ"ה 1052/04, ע"ש 1104/04, בש"א 12841/05 בוסו ישראל נ. פקיד שומה גוש דן ומנהל המכס והמע"מ

המבקש, שהוא רב העוסק בעריכת חופות באופן פרטי ומשמש משגיח כשרות מטעם הרבנות במספר מסעדות, מבקש להורות למשיבים לגלות ולעיין במסמכים בנוגע למשא ומתן, דרישות והסדרי פשרה שהושגו, לטענתו, בין המשיבים ובין רבנים ועורכי חופות, בקשר עם חבות המס של אותם נישומים.

בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו פסק

בקשר עם זכותו של נישום ללמוד ולהקיש לגבי הסדרי מס שנעשו במקרים דומים, מול ההגנה על אותם נישומים מפני חשיפת ענייניהם האישיים או העסקיים מקצועיים - נמצא בבש"א 5926/04, עמ"ה 1166/03 עמרם אבנר נ. פקיד שומה נתניה*, איזון המגשים את תכלית החשיפה תוך שמירה על הוראות החיסיון וזאת בדרך של גילוי מוגבל, קרי גילוי הפרמטרים שעמדו בבסיסם של הסדרים אחרים, מבלי לחשוף את הצד להסדר או את פרטי הכנסתו, אלא את מהות ההסדר.

מתוך כך שהתפרסם כי היועץ המשפטי לממשלה הורה לרשות המסים למסות תקבולים המשולמים לידי רבנים ועורכי חופות, מסיק המבקש כי בעבר לא מוסו הכנסות אלו בידי מקבלם. המבקש מבקש להפנות להסדרי מס שהושגו, כפי שפורסם בעיתונות לדבריו, בין המשיבים לבין רבנים שונים. לצורך כך הוא מבקש לראות הסדרים שנעשו עם רבנים אלו. בהעדר תצהיר התומך בעובדות אותן המבקש מציג, הרי שאמירותיו הן בבחינת אמירות נטולות תשתית ראייתית.

במאי 1993 הושלמה בנציבות מס הכנסה חוות דעת, בה נקבע כי סכומים המשתלמים לעורכי נישואין, חייבים ברגיל במס הכנסה בידי מקבליהם. חוות הדעת הועברה לרבנות הראשית בשנת 1999. היש בכך אינדיקציה כי רק במועד זה נעשתה פומבית מדיניות המשיב? חוות הדעת קובעת את המובן מאליו. תקבולים הניתנים בגין שירות בידי מי שעיסוקו במתן שירות מעין זה, הרי הם חבים הן במס הכנסה והן במס ערך מוסף. לא אחת במסגרת מדיניות רשות המסים, מתקבלת החלטה למקד פעילות שומה וגביה בסקטורים מסוימים. אין בכך בהכרח הכרזה במשתמע של שינוי מדיניות.

אין די בהעלאת טענות בעלמא - לא ניתן לחדור לענייניהם המוגנים בהוראות החיסיון של פקודת מס הכנסה [נוסח חדש], התשכ"א-1961, של נישומים אחרים, על סמך לא דבר. התכלית הראשית של החיסיון הינה לאפשר לנישום להציג מידע רב בלא חשש, למשל מפני מתחריו, על מנת להגיע אל שומת האמת.

משעה שעיקר ערעור המבקש הוא שאלת עצם החבות במס של תקבולים המתקבלים אגב עריכת חופות וכאשר אין בידו ולו מידע לכאורי כי תקבולים אלו דווקא הופטרו ממס בידי המשיבים, הרי דרישתו הכוללת לחשוף את כל הסדרי המס של כל הרבנים, על מנת לעמוד על מדיניות המשיבים, נענתה בהודעת המשיבים בקשר עם מדיניותם והצגת התכתובת בין רשות המסים לבין הרבנות הראשית. די בך כדי להצביע לכאורה על אותה מדיניות, מה גם שנטל הצגה ולו ראשית ראיה היא על המבקש.

המבקש אינו מבקש להשוות את אופן עריכת השומות שלו מול בעלי עסקים דומים, שאז בגבולות מסוימים יש מקום לנישום לאפשר אותה השוואה, אם אכן יש בסיס להשוואה. משכך, אין מקום להורות למשיבים כי יחשפו ולו בעילום שם, את הסדרי המס השונים, חלקם או כולם. לא הונחה תשתית ראיתית לכך ולא נקשר קשר של ממש לצורך המהותי בחשיפה זו. לא הועלה טעם של ממש כי המידע המבוקש נחוץ לשם בירור שומותיו של המבקש ובחינת שקול דעתו של המשיב בקשר עם כך.

הבקשה נדחתה. המבקש ישא בהוצאות המשיבים בסך 500 ₪ ובשכ"ט עו"ד בסך 4,500 ₪.

ניתן ביום: 19.2.2006 בפני: כב' השופט א. מגן. ב"כ המבקש: עו"ד אורי עיטם ועו"ד אורלי יעקב; ב"כ המשיבים: עו"ד עינת אליעז שניצר מפרקליטות מחוז ת"א – אזרחי.