מכירת מניות כארוע מס בתחום רווח הון
שאלה
חברה א' הפעילה עסק לשיווק מזון והפסיקה את פעילותה העיסקית .
במקביל, החליטו בעלי המניות בחברה א' להעביר את הפעילות לחברה ב' שהיא בבעלות אחד מהם.
חברה ב' פרעה את ההתחייבויות של חברה א' לבנקים ולספקים וכתוצאה מכך נוצר חוב של חברה א' לחברה ב'.
בעלי מניות חברה א' התחייבו לערוב באופן אישי לפרעון החוב הנ"ל שהובטח גם בשטר הון בין החברות.
אחד מבעלי המניות של חברה א' מכר את מניותיו והרוכש לקח על עצמו ההתחייבות לערוב לחובות חברה א' ואף לשלמם.
1. האם מכירת המניות הנ"ל (ללא תמורה הואיל ובחברה הפסדים ואין פעילות עיסקית), יוצרת אירוע מס בשל העברת הערבות מאחד לשני? יודגש כי הערבות לא מומשה וקיים סיכוי כי לא תועמד לפרעון.
2. במידה ובעל מניות המוכר ישלם את חלקו בחובות חברה א' (מכוח הערבות), האם התשלום יחשב כהפסד הון שניתן לקזזו משבח מקרקעין שנוצר בעסקה בגין מכירת מקרקעין בנוסף למניות הנ"ל.?
השאלה הינה שאלה מתחום רווח ההון:
1. כדי שיחול ארוע מס ברווח הון - נדרשים 2 תנאים מצטברים: מכירה של נכס.
בענייננו יש מכירה מחד ויש "נכס"= מניה מאידך, ועל כן יש ארוע מס בתחום רווח ההון.
(לא למותר לציין כי נקודת המוצא בתשובתנו הינה כי המוכר אינו עוסק בתחום המניות ועל כן אין לדבר על מס פירותי)
השאלה הנשאלת הינה האם יש משמעות כספית לארוע המס הנ"ל:
סעיף 88 לפמ"ה קובע כי משלא נקבע אחרת התמורה הינה המחיר שוק - בין קונה מרצון למוכר מרצון.
במקרה הנ"ל יש לבחון כלכלית האם נטילת החובות, קרי הערבות, על שכמו של ב' הינה בעלת ערך כלכלי.
וכן יש לבחון למעשה מהו שווי המניה.
היות שבחברה הפסדים בלבד, יש להניח כי הערך הכלכלי של המניה הינו אפס.
לאור האמור אם בכלל יש ערך למכירת המניה, כי אז ניתן לדבר אולי על הפסד הון (להבדיל מרווח הון) שכן באם א' השקיע
בחברה כדי לקבל את המניה הרי שעלותו כנגד תמורה של אפס מצד ב'
יוצרת אצל א' הפסד הון, או לחלופין לפחות מס רווח הון אפס.
לא למותר לציין כי לאור תיקון 147 לפמ"ה חובה לדווח על עסקת רווח ההון בכל מקרה - סעיף 91(ד) לפמ"ה בתוך 30 יום מיום העסקה.
לסיכום - מדובר בארוע מס בתחום ההון, אשר כפי הנראה תוצאתו הינה אפס, כלומר אין תוצאת מס, אך יש ארוע מס.
2.לאור פס"ד זיסו גולדשטיין, ובכפוף לבחינת העובדות לאשורן, לפיהן אכן לא ניתן לגבות הערבות מן החברה, ואין מדובר ב"מתנדב" המשלם
את הערבות על דעתו, כי אז נצמח לא' הפסד הון לפי סעיף 92 לפמ"ה.
הפסד הון זה בידו מותר בקיזוז עפ"י הוראות סעיף 92 לפמ"ה כנגד רווח הון ו/או שבח מקרקעין אישית של א'.
כל האמור לעיל מתבסס על העובדות לעיל ואין לקבל האמור לעיל אלא כייעוץ כללי ובלתי מחייב ובכל מקרה לשון החוק והפסיקה גוברת ומומלץ לקבל ייעוץ פרטני בעניין.
בהצלחה
משה כדר, רו"ח
הישג לגמלאי שירות המדינה: יצורפו לקרנות הרווחה
ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו על הסכם לפיו החל משנת 2026, המדינה תתקצב פעילויות רווחה, תרבות ופנאי גם לגמלאים המבוטחים בפנסיה צוברת, בתנאים זהים לגמלאי הפנסיה התקציבית
ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו היום (ה') על הסכם קיבוצי מיוחד ופורץ דרך, המחיל את שירותי קרנות הרווחה גם על גמלאי שירות המדינה המבוטחים בפנסיה צוברת.
עד היום, נהנו רק גמלאים בפנסיה תקציבית נהנו משירותי הקרן הכוללים סבסוד פעילויות תרבות, נופש, בריאות ופנאי. ההסכם החדש קובע כי החל משנת 2026, המדינה תעביר תקציב ייעודי עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת העומד בתנאי הזכאות, ובכך תשווה את מעמדם למעמד הגמלאים הוותיקים. פנסיה תקציבית היא שיטת הפנסיה המסורתית של עובדי המדינה עד תחילת שנות ה-2000, שבה המדינה (המעסיק) מתחייבת תשלום קצבה קבועה, בהתאם לשכר ולותק, מתקציב המדינה. מאז 2003 עובדי מדינה חדשים כבר אינם נכנסים לפנסיה תקציבית אלא לפנסיה צוברת.
עיקרי ההסכם:
שוויון מלא: קרנות הרווחה יעניקו מעתה את אותם השירותים בדיוק לכלל הגמלאים, הן במסלול התקציבי והן במסלול הצובר.
תקצוב המדינה: המדינה תקצה סכום שנתי (הצמוד למדד) עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת, בדומה למודל הקיים בפנסיה התקציבית.
- בקרוב? ההחלטה שעלולה לעלות למדינה מאות מיליונים
- פנסיה בגיל 50: כל הכלים לפרישה בטוחה בלי להתרסק
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תחולה רחבה: ההסכם חל על גמלאי הדירוגים המיוצגים על ידי ההסתדרות בשירות המדינה.
מילואימניקים. קרדיט: Xהבנות בין האוצר למשרד הביטחון - תקציב של 112 מיליארד שקל בשנה
משרדי האוצר והבטחון הגיעו להבנות: חיזוק בטחון המדינה לצד שמירה על איתנות כלכלית אחרי שיח ממושך ודיונים מקצועיים רבים שנערכו בשבועות האחרונים בין נציגי מערכת הבטחון לנציגי משרד האוצר, הבוקר הגיעו המשרדים לסיכום תקציבי של גובה הוצאות הבטחון לשנת 2026, והוא יעמוד על 112 מליארד ש"ח. מדובר בתוספת של 47 מליארדי ש"ח ביחס לתקציב הבטחון לשנת 2023 ערב המלחמה.
המסגרת שאושרה מאפשרת שלא להשית העלאת מיסים על אזרחי ישראל בשנה הקרובה ואף להביא במסגרת תקציב המדינה הקלות במיסים. שר האוצר בצלאל סמוטריץ': "אני מברך את מערכת הבטחון על הסיכומים. אנחנו מקצים תקציב עתק להתעצמות הצבא השנה, אך גם כזה שמאפשר לנו להחזיר את מדינת ישראל למסלול של צמיחה והקלה על האזרחים".
הסכום שנקבע - 112 מיליארד שקל נמוך בכ־32 מיליארד שקל מדרישות הצבא המקוריות, שהסתכמו ב‑144 מיליארד שקל. טיוטת חוק ההסדרים המקורית כללה ביטול הטבה מיוחדת שניתנה לגמלאי מערכת הביטחון, קיזוז חלק מההיוון או מענקי הפרישה מתקרת ההון הפטורה ממס. בפועל, מדובר על המרה שבמקרה של גמלאים רבים הייתה מורידה את המס באופן משמעותי. בסוף הדיונים הוסרו כל הסעיפים האלה מהנוסח. גם סעיף שדיבר על קיזוז קצבת פנסיה כשבאותו זמן מקבלים קצבת עבודה מחדש, נפל, מה שמשאיר את המצב הקיים ללא שינוי.
