לא הותר ניכוי מס תשומות בגין הוצאות משפטיות
ע"ש 1230/02 קמחי שמואל נ. מע"מ - מס קניה ומע"מ ת"א
הערעור הוגש על החלטת המשיב בהשגה, בה נדחתה השגתו של המערער. בהחלטה בהשגה נקבע, כי בביקורת אשר נערכה על ידי המשיב, נמצא כי קוזזו חשבוניות אשר הוצאו על ידי עו"ד דוד ליבאי, בגין הגנה על המערער במשפט פלילי. חשבוניות אלה הוצאו לשם הגנה על חירותו של המערער במשפט פלילי ולא במהלך הרגיל של העסק ולכן לא הותרו בניכוי. עוד נקבע בהחלטה, כי במידה והמערער ימצא זכאי במשפט הפלילי, סוגיית החיוב במס התשומות תיבדק מחדש.
המערער טוען כי התשומות ראויות לניכוי, מפני שהשירותים המשפטיים נשוא החשבוניות לא ניתנו למערער, שהוא עו"ד במקצועו, בשל פעולות כאדם פרטי ולא בשל חשד בעבירה אישית אותה עבר במסגרת עיסוקו, כי אם בשל חשד שהשירות אותו העניק המערער ללקוח מהווה בעצמו עבירה.
בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו פסק
במסגרת פסק הדין בת.פ. 10384/00, נאמר כי המערער הוא עו"ד במקצועו אשר שימש כיועץ משפטי לבן ארי, הידוע בשם גרגורי לרנר. בן ארי הגיע ארצה ועל פי כתב האישום ביצע שורה ארוכה של עבירות מרמה. זאת באמצעות המערער אשר היה עושה דברו ויועץ הסתרים שלו, אשר פעל איתו ובשמו בין השנים 1997-1993.
לב ליבו של כתב האישום הוא פתיחת חשבונות בנק בבנקים שונים לחברות הרבות שייסד בן ארי ונסיונותיו להקים בנק בישראל. לחלופין, ביקש לבצע פעילות כספית בישראל, כאשר כל הפעילות הזו מתבצעת באמצעות המערער, אשר בנוסף להיותו יד ימינו ואיש אמונו של בן ארי, שימש כדירקטור, מנהל, או מורשה חתימה בחברות של בן ארי.
סעיפי האישום השונים בהם הורשע המערער, חמורים ומדובר בעבירות של מחשבה, כוונה ותחבולה, כאשר המערער עושה שימוש בעובדת היותו עו"ד, בחלק מהמקרים, כדי לתת משקל נוסף למעשים אשר היוו בסיס לעבירות בהן הורשע.
בעמ"ה 31/82 (חיפה) ד"ר פרומקין נ. פקיד השומה חיפה, נקבע כי אדם העומד בפני משפט פלילי רציני, חרד בראש ובראשונה שמא יישלח למאסר ויוצא מחיק המשפחה והחברה. רק בשורה השניה שם הוא את מעייניו בשמירת המוניטין המקצועי שלו.
בעמ"ה 40/95 (חיפה) ורד מיחזור בע"מ נ. פקיד שומה חיפה, נקבע כי בעל המניות איננו רק אורגן של המערערת, אלא גם אדם בעל אינטרס משלו לשם טוב ולחירות. בפסק הדין נקבע, כי מדובר בהוצאה מעורבת, אשר ניתנת לניכוי, רק אם אפשר להפריד בין החלק שהוצא בייצור ההכנסה לבין החלק שלא הוצא בייצור ההכנסה.
בענייננו קיים קושי של ממש לקבוע את החלוקה של הוצאת תשלום שכר הטרחה, בין המישור האישי לבין המישור העסקי. אין ספק כי בגין העבירות החמורות שבהן הורשע המערער, יש לראות בו כמי שחרד בראש ובראשונה שמא ישלח למאסר ורק במחשבה שנייה עולה נושא שמירת המוניטין שלו כעו"ד. אין גם במקרה הנוכחי מקום לומר כי מדובר בעבירות בעלות אופי עסקי שאין בהן כדי לסכן את הנישום באבדן חירותו.
אמנם המערער הינו עו"ד. אולם, העבירות החמורות אשר בוצעו על ידו, בוצעו בעיקרן כיד ימינו של בן ארי וכדירקטור בחברות השונות אשר תוארו בכתב האישום. עובדת היותו של המערער עו"ד נתנה במקרים מסויימים משנה תוקף לאותן פעולות של תרמית וקבלת דבר במרמה, אולם קשה לומר כי מדובר בפעולה שהיא למעשה מתן שירותים של עו"ד. קשה לראות בפעולות אשר בוצעו על ידי המערער כשירות מקצועי של עו"ד.
גם אם בית המשפט היה מגיע למסקנה כי מדובר בהוצאה מעורבת הניתנת לחלוקה, הרי שאין כל מקום לאשר את ניכוי ההוצאה, וזאת מטעמים של תקנת הציבור. העבירות בהן הורשע המערער, הן עבירות של מחשבה, כוונה ותחבולה, ואין מקום להתיר ניכוי הוצאות לשם הגנה בפני הרשעה בעבירות מסוג זה.
הערעור נדחה. המערער ישא בהוצאות המשיב ובשכ"ט עו"ד בסך 10,000 ₪ בצירוף מע"מ.
ניתן ביום: 8.2.2006 בפני: כבוד השופטת ד' קרת-מאיר. ב"כ המשיב: פרקליטות מחוז ת"א – אזרחי.
