הצד החינוכי של מס ההכנסה
בהחלטתו מיום 8.1.2006, דחה השופט מגן אלטוביה את בקשתו של נישום שביקש מפקיד השומה כי יותרו לו בניכוי הוצאות משפטיות, בסכום של כמיליון ש"ח שהוציא בקשר עם הגנתו שלו בהליך פלילי.
בהחלטתו מיום 8.1.2006 (עמ"ה 1143/01 וכן 1148/04), דחה השופט מגן אלטוביה את בקשתו של מיכאל מילר (המערער) שביקש מפקיד השומה כי יותרו לו בניכוי הוצאות משפטיות, בסכום של כמיליון ש"ח, שהוציא בשנים 1997 - 2001 בקשר עם הגנתו שלו בהליך פלילי.
המערער עמד בהוצאות המשפטיות הללו כשהתגונן מפני כתב אישום פלילי שהוגש נגדו, על רקע של עבירות שביצע בהיותו מנכ"ל חברת "הסנה", בשנים 1998 - 1992.
לאחר שבית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו קיבל באופן חלקי את הערעור (בתיק הפלילי), נותרו על כנן מספר הרשעות (ביניהן; הנעה בתרמית לרכוש ניירות ערך, מרמה והפרת אמונים בתאגיד וקבלת דבר במרמה), ועונשו של המערער לריצוי מאסר בפועל הופחת מ-30 חודשים ל-18 חודשים.
המערער תבע כאמור מפקיד השומה את ניכוי ההוצאות המשפטיות, שעמד בהן בתיק הפלילי, וטען כי הואיל והיה עורך דין פעיל בתקופה הרלוונטית הרי שמדובר בשמירה על הקיים, שכן הגנה על שמו הטוב חיונית כדי לשמור על מקור הכנסתו.
בפסק הדין דחה השופט אלטוביה את הערעור, וקבע כי מקובלת עליו בסוגיה זו עמדתה של ד"ר נ. אורצקי, עו"ד, כפי שהובאה בספרה "הכנסות והוצאות בלתי חוקיות בדיני מיסים".
לפי המבחנים הללו, לא יותרו בניכוי בשום מקרה הוצאות משפטיות כאשר האישומים היו על רקע של עבירה "אישית", ואילו כאשר מדובר בעבירה "עסקית" ניתן להתיר בניכוי הוצאות משפטיות אם זוכה הנאשם, או אם הורשע בעבירה עסקית נטולת יסוד נפשי, או שיש בה אי חוקיות קלה בלבד.
מכאן עולה המסקנה הלכאורית, כי כשמדובר בעבירה עסקית בעלת יסוד נפשי ברור, העולה על רשלנות, לא יעמוד לנישום מבחן השמירה על הקיים, ואילו בהרשעה בעלת יסוד נפשי של רשלנות "ומטה" (או במקרה של זיכוי) יופעלו המבחנים המקובלים, שהתפתחו במשך השנים, בקשר עם הכרה בהוצאה.
ראוי לציין, כי בפסיקתו ציין השופט אלטוביה, בין היתר, כי "התרתן של הוצאות הגנה שכשלה, בקשר עם עבירה בעלת יסוד נפשי, תהא מנוגדת לתקנת הציבור".
נסתכן בכך שנחשד במניעים בעלי יסוד נפשי ונשאל שאלות אלו:
1. האם הענישה שנקצבה בהתאם להוראות הדין הפלילי איננה אמורה לבטא את מלוא מורת רוחו של המחוקק ממעשי הנאשם? ואם כך הדבר, האין מדובר בענישה כפולה?
2. בהנחה שמס הכנסה אמור להביא בחשבון, בין היתר, גם שיקולים "חינוכיים", האם יש מקום להטיל מס על הכנסה מפעילות בלתי חוקית (כפי שאכן נעשה בפועל)? ושמא יש מקום להטיל מס בשיעור של 100% על הכנסה מפעילות שכזו, בשל תקנת הציבור?
"לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
חוק הרווחים הכלואים מאפשר לשלם קנס של 2% על הרווחים הכלואים או מס על דיבידנדים של 5% מהרווחים הכלואים - מה עדיף, והאם יש בכלל העדפה?
השאלה שעסקים וראי החשבון שלהם מתעסקים בה כעת היא האם לשלם מס-קנס של 2% על הרווחים העודפים או לחלק דיבידנד מתוך הרווחים העודפים? תזכורת מהירה: חוק הרווחים הכלואים מגדיר רווחים מהעבר תחת חישובים והגדרות כרווחים שמחוייבים בחלוקה כדיבידנד באופן מדורג - 5% השנה, 6% בשנה הבאה. אם לא מחלקים משלמים קנס-מס של 2% על יתרת הרווחים האלו.
המטרה של האוצר ורשות המסים היתה להגדיל את הקופה ולצד מהלכים נוספים הם הצליחו - ""אני ברווחיות של כמעט 30%, בגלל שאני מרוויח ויעיל, אני צריך לשלם יותר מס?". השאלה מה צריך לעשות בעל עסק שנכנס להגדרה הזו שהיא אגב כוללנית מאוד ועל פי ההערכות יש מעל 300 אלף גופים כאלו. בפועל, כל בעל שליטה שהעסק שלו לא ציבורי (חברות ציבוריות), לא עולה על מחזור של 30 מיליון שקל ומרוויח מעל 25% הוא בפנים.
יש הגדרות מדויקות לרווחיות, אבל ככלל אלו ההגדרות ואם תחשבו על זה - כמעט כל עסקי מתן השירותים והייעוץ בפנים, סיכוי טוב שגם עסקים קטנים, חנויות, רשתות, אפילו מאפיות, מסעדות וכו' בפנים. המונים בפנים והם מקבלים את ההודעות מרואי החשבון שלהם בשנה האחרונה.
ברגע שהם בפנים שי שני סוגי מיסוי - הראשון על הרווחים של שנים קודמות והשני על השוטף. נתחיל בשני - אם אתם עומדים בהגדרות האלו, אז המיסוי השוטף שלכם יהיה לפי המס השולי, יעלו בעצם את הרווחים מהעסק אליכם, יורידו את "המחיצה" שבינכם לבין העסק. המיסוי יהפוך להיות אישי, לא "ישותי".
- מחלבות גד: צמיחה בהכנסות, שחיקה ברווחיות - ודיבידנד ראשון כחברה ציבורית
- אחרי 12 שנה, סלקום תחלק 200 מיליון שקל דיבידנד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חוץ מזה, ממסים כאמור את העודפים. מגדירים מה הם הרווחים העודפים, אלו לא הרווחים החשבונאיים, ואת הסכום הזה רוצים שתחלקו כדיבידנד כדי שקופת המדינה תתמלא במס. יש שתי אפשרויות - תחלקו 5% שיעלו ל-6% מסכום הרווחים העודפים או תשלמו קנס של 2% על העודפים. מה עדיף, שואלים בעלי החברות: "לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
מסמך הפיתיון שבו השתמשה קבוצת התקיפה, קרדיט: פאלו אלטומסמך תמים, שפותח דלתות: כך פועלת יחידת הסייבר של חמאס שנחשפה על ידי פאלו אלטו
חוקרים ישראלים בפאלו אלטו, חושפים את קבוצת Ashen Lepus המזוהה עם חמאס שמפעילה קמפיין ריגול מתמשך לכריית מידע ממדינות ערב; בין היעדים שהותקפו: מצרים, ירדן, עומאן, מרוקו וגם הרשות הפלסטינית
משם הכול קורה בלי שהקורבן מרגיש. הקובץ שמתחזה למסמך מדיני מפעיל שרשרת של רכיבים שמורידים ומפעילים את ערכת התקיפה החדשה של קבוצת Ashen Lepus, קבוצת APT המזוהה עם חמאס ושפועלת כבר שנים נגד גופים ממשלתיים במזרח התיכון. רק שהפעם, כך חושפים החוקרים
הישראלים של פאלו אלטו נטוורקס, הקבוצה מגיעה עם מערך מתקדם בהרבה מבעבר.
מסמך פיתיון כפי שנחשף על ידי צוות החוקרים של פאלו אלטו
חוקרים ישראלים של פאלו אלטו חושפים: קמפיין ריגול חדש, מתמשך ומתוחכם של חמאס נגד ממשלות ערביות
צוותי UNIT 42 של פאלו אלטו נטוורקס ישראל מפרסמים דוח מקיף על קמפיין ריגול שנמשך חודשים ארוכים, ומטרתו חדירה ואיסוף מידע מגופים ממשלתיים ודיפלומטיים ברחבי המזרח התיכון. הקבוצה שעומדת
מאחורי הקמפיין היא Ashen Lepus, המכונה גם WIRTE, ואם בעבר היא נחשבה לשחקן בינוני בזירה, בזמן האחרון היא שדרגה משמעותית את היכולות שלה הן מבחינת תשתיות והן מבחינת כלים וטכניקות תקיפה.
הקמפיין היה פעיל לא רק בתקופות שקטות יחסית, אלא וביתר שאת בזמן
המערכה בין ישראל לחמאס, והקמפיין הזה נמשך גם אחרי הסכם הפסקת האש בעזה באוקטובר האחרון. כאן גם אפשר למצוא הבדל בין Ashen Lepus לבין קבוצות אחרות המזוהות עם חמאס: בעוד אחרות הורידו פעילות, הקבוצה המשיכה לפעול בעקביות, הוסיפה כלים חדשים, והרחיבה את תחומי הפעולה
והיעדים. בין המדינות שנפגעו: מצרים, ירדן, עומאן, מרוקו וגם הרשות הפלסטינית.
החוקרים מסבירים כי הפתיונות - כמו המסמך מהליגה הערבית - מותאמים בדיוק לעולמות התוכן של הקורבנות. רובם עוסקים בענייני פלסטין, החלטות מדיניות או יחסי מדינות, אך בקמפיין
הנוכחי נוספו גם מסמכים הקשורים ליחסי טורקיה–פלסטין, מה שמרמז על כיוון מודיעיני חדש של הקבוצה.
