לפני קן, שטרום אמר לא: מונע את מיזוג אלון וסונול
רגע לפני עזיבתו של הממונה על ההגבלים העסקיים, עו"ד דרור שטרום, את תפקידו לטובת המשך הקריירה הציבורית שלו, ומינויה של רונית קן, הוא פוסק בעניין מיזוג שעלה לכותרות בעת האחרונה. הבקשה היא למיזוג בין סונול לדור אלון אנרגיה, שבין בעליה נמצא דודי ויסמן. כזכור, קבוצת בורוביץ, נאלצה לחפש רוכש לסונול, אחת מהאחזקות שלה, משום שהיקף האשראי שלה מהבנקים יצר את בעיית מגבלת קבוצת לווים לאחר שרכשה את אל על.
אתמול (ד') הכריע הממונה על הגבלים עסקיים באופן סופי כי הוא מתנגד למיזוג בין דור אלון אנרגיה בישראל לבין סונול ישראל. זאת לאחר שבמסגרת עסקת המיזוג המוצעת, ביקשה דור-אלון לרכוש מידי גרנית הכרמל השקעות בע"מ את כל מניות מתחרתה – חברת סונול.
ברשות להגבלים עסקיים מסרו כי מדובר בשתי החברות - סונול מזה (בשליטת גרנית הכרמל) ודור-אלון מזה - הפועלות בתחומי הייבוא, השיווק וההפצה של תזקיקי נפט והן מהחברות הבולטות והגדולות בישראל המתחרות זו בזו במכירת בנזין וסולר בתחנות התדלוק שלהן, לרבות באמצעות התקני תדלוק אוטומטיים, וכן במכירת תזקיקים מחוץ לתחנות.
ברשות ציינו כי במשך שנים שלטו שלוש חברות הדלק – פז, דלק וסונול - בענף שיווק הדלקים ובשלב מסוים ניסתה הממשלה לפתוח שוק זה לתחרות בדרכים שונות. כיום, כ-17 שנים לאחר תחילת יישומה של הרפורמה, עדיין סובל הענף מבעיות תחרותיות.
עם זאת, ניתן לזהות תחרותיות רבה יותר מצד החברות האחרות בענף, שבאו לעולם בעקבות הרפורמה. חברות אלה קטנות מן החברות הגדולות והוותיקות, חלקן באופן משמעותי מאד, ופריסתן חסרה. הגדולה מבין החברות החדשות האלה הינה דור-אלון, שביקשה להתמזג עם סונול.
בדיקת המחלקה הכלכלית העלתה כי המיזוג המבוקש הוא מיזוג אופקי, בין חברות המתחרות ישירות במספר תחומים, ביניהם - שיווק תזקיקים בתחנות תדלוק לצרכנים מזדמנים, ברמה הארצית וברמה הגיאוגרפית; שיווק תזקיקים באמצעות התקני תדלוק אוטומטיים; שיווק ישיר של תזקיקים (שלא באמצעות תחנות תדלוק); ושיווק שמנים.
נמצא כי המיזוג יביא להפחתתו של מתחרה מרכזי מבין ארבעה מתחרים מרכזיים, להגדלת הריכוזיות, ובכך, ועל רקע מבנה הענף, יגביר באופן משמעותי את החשש מפני התנהגות מקבילה של מתחרים בענף המאופיין כבר כיום במבנה אוליגופוליסטי. עוד מעלה המיזוג חשש סביר לפגיעה משמעותית בתחרות במספר רב של אזורים גיאוגרפיים וצירי תנועה (35 במספר), בהם קיימות תחנות תדלוק של שתי החברות.
באזורים אלה, המיזוג עלול להגדיל את החשש מפני התנהגות מקבילה בין מעט המתחרים הפועלים באותו אזור, או עלול ליצור לחברה הממוזגת כוח שוק, שיקנה להם את הכוח להעלות מחיר ולהוריד תפוקה. בנוסף, במקטע שיווק תזקיקים באמצעות התקני תדלוק אוטומטיים מעלה המיזוג חשש לפגיעה בתחרות כלפי חלק מהלקוחות, בהתאם לגודל ציי הרכב שלהם. עיקר החששות נוגע ללקוחות שאינם בעלי ציי רכב גדולים מאוד.
עוד נמצא בבדיקה הכלכלית כי במקטע השיווק הישיר של תזקיקים קיים חשש לפגיעה בתחרות כתוצאה מהפחתת מתחרה מרכזי מבין ארבעה מרכזיים, והגדלת הריכוזיות בו. בהתאם לבדיקות שנערכו ברשות לא הוכח על ידי הצדדים קיומן של יעילויות משמעותיות המושגות במיזוג, אשר אינן יכולות להיות מושגות בדרך אחרת, שלא באמצעות המיזוג.
קל וחומר שלא הוכח כי קיימות יעילויות שתגולגלנה בסופו של יום לציבור הרחב, באופן שיהווה משקל נגד להשפעות השליליות הנובעות מהמיזוג. לאור כל אלה, החליט כאמור הממונה על הגבלים עסקיים להתנגד למיזוג. בהליך ההתנגדות טיפלו הכלכלנים ליאת זק ועוזי אלאלוף ועורכי הדין ענת קליין וקובי גולדברג.
