קיזוז הפסדי יחיד בשוק ההון, תום עידן?
הכותב מסביר מהם עיוותי המס הכלולים ברפורמה במס הכנסה מההיבטים של מיסוי יחידים בשוק ההון וקביעת סלי מס לצורך קיזוז הפסדים. כמו כן מסביר הכותב כיצד ישפיעו המלצות הוועדה לתכנית המיסים הרב שנתית על עיוותי מס אלה, וזאת במידה והמלצות הועדה יגובשו לכדי חקיקה מחייבת.
הרפורמה במס "התברכה" בעיוותי מס, לעיתים ביודעין ולעיתים כתוצאה מאילוצים. מהיבט מיסוי יחידים בשוק ההון, קביעת סלי מס לצורך קיזוז הפסדים הינה הדוגמה הבולטת והמשמעותית ביותר לעיוות מס, עיוות אשר תוצאותיו לעיתים גובלות באבסורד. יתר על כן, הטכניקה הנ"ל אף סותרת עקרון מונחה בדיני מס הכנסה - הטלת מס על תוספת ל"עושרו" של אדם. בעקבות המלצות הוועדה לתכנית המיסים הרב שנתית, עיוות המס הנ"ל צפוי להצטמצם משמעותית בשנת 2006.
במסגרת הרפורמה במס נקבע, משיקולים תקציביים (ותו לא), כי עד תום שנת 2006 הפסדי הון ממימוש ניירות ערך סחירים ישראליים בידי יחיד אשר פעילותו בשוק ההון במישור הפרטי ("יחיד"), יותרו לקיזוז אך ורק כנגד רווחי הון מניירות ערך כאמור (ולא, לדוגמה, כנגד הכנסות פירותיות בשוק ההון, כגון, ריבית ודיבידנד, או רווחי הון מניירות ערך זרים). כמו כן, הפסדים ממימוש ניירות ערך זרים (סחירים) בידי יחיד ניתנים לקיזוז אך ורק כנגד רווחי הון מניירות ערך כאמור. ההוראות הנ"ל הביאו לתוצאות שהדעת אינה סובלת. להלן דוגמה פשטנית להמחשת הנושא: משקיע יחיד רכש ביום 31.12.04 אג"ח המשלמת ריבית אחת לשנה בתום כל שנה. ביום 1 בינואר 2005 מכר המשקיע את אג"ח. אין עוררין כי מבחינה כלכלית לא צמח כל רווח למשקיע. אולם, ראו הפלא, המשקיע יחויב במס על הכנסות הריבית, אשר התקבלו ביום 31.12.04. שהרי, הפסד ההון ממכירת אג"ח (הפסד בגובה הכנסות הריבית) אינו ניתן לקיזוז כנגד הכנסות הריבית.
עיוותי המס דלעיל צפויים היו להצטמצם בשנת 2007. אולם, בימים אלה שוקדים ברשות המיסים על הכנת רפורמת מס חדשה – רפורמת המס השלישית, המבוססת על המלצות ועדה משותפת של מינהל הכנסות המדינה ורשות המיסים (להלן: "הוועדה"). יישום המלצות הוועדה צפוי להשפיע משמעותית על יחידים הפעילים בשוק ההון במישור הפרטי. מחד, יתוקנו חלק מעיוותי המס בשוק ההון ויפושטו הוראות המיסוי, ומאידך, יועלה שיעור המס על רווחי יחידים מניירות ערך סחירים ב- 5%. יודגש כי המלצות הוועדה טרם גובשו לכדי חקיקה מחייבת.
בנושא קיזוז הפסדי יחידים בשוק ההון, ממליצה הוועדה הן לבטל את סלי המס, כך שניתן יהא לקזז הפסדים ממימוש ניירות ערך (ישראליים וזרים) כנגד רווחי הון אחרים (בין אם מניירות ערך ובין אם לאו), והן להתיר קיזוז הפסדים מניירות ערך כנגד הכנסות מדיבידנד ומריבית מניירות ערך (במידה ומקור הריבית או הדיבידנד ומקור הפסד ההון אינו בנייר ערך זהה, בכפוף לכך ששיעור המס החל על הריבית או הדיבידנד שהיו לאותו אדם אינו עולה על 25%). המשמעות המעשית של התיקון הצפוי הינה שיחיד יהא זכאי לקזז הפסדים מניירות ערך כנגד כל סוג של רווח הון, לרבות שבח מקרקעין, ועל פי רוב גם כנגד הכנסות פירותיות מניירות ערך.
כמו כן, ממליצה הוועדה, לשם פשטות, לבטל את השיטה הנוהגת כיום לקיזוז הפסדי יחידים בשוק ההון – שיטת מס כנגד מס, ולהנהיג בנושא את השיטה ה"רגילה" – הפסד כנגד הכנסה, זאת למרות היתכנותם של פערים בשיעורי המס.
תחולת המלצות הוועדה בנושא, במידה ויאושרו, הינה על הפסדים שנוצרו ביום 1 בינואר 2006 ואילך. כפועל יוצא, מומלץ ליחידים לדחות את מועד מימושם של ניירות ערך הגלום בהם הפסד לשנת 2006 ואילך, במידה וההפסד אינו ניתן לקיזוז בשנת 2005 בהתאם להוראות דלעיל.
בהערת אגב, נציין כי המלצות הוועדה כוללות גם תיקונים משמעותיים בנושא קיזוז הפסדי חברות עסקיות (חברות בתחולת פרק ב' לחוק התאומים) מניירות ערך סחירים. אולם, נושא זה חורג מגדר רשימה זו.
המלצות הוועדה בנושא מהוות צעד משמעותי למיסוי כלכלי של רווחי והכנסות יחידים בשוק ההון. אולם, לדעתנו, הדרך עוד ארוכה. כך לדוגמה, בהתאם להמלצות הוועדה יחיד אינו זכאי לקזז הפסדי הון מניירות ערך כנגד הכנסות ריבית מתאגידים בנקאיים, למרות שמבחינה כלכלית אין נפקא מינה האם מקורן של הכנסות הריבית, לדוגמה, בפיקדון בתאגיד בנקאי או באג"ח סחירות, כגון מק"מ. דוגמה נוספת, הפסד מעסק המועבר משנים קודמות (להבדיל מהפסד שוטף מעסק) אינו ניתן לקיזוז בידי יחיד כנגד רווחים והכנסות בשוק ההון. יש השואלים, בצדק, מה למועד היווצרות ההפסד ולאופן קיזוזו? שהרי, תקופת הדיווח לצורכי מס (אחת לשנה), הינה שרירותית ביסודה. אילו, לדוגמה, תקופת הדיווח לצורכי מס הייתה רבעונית, ולא שנתית, יכול שהפסד שוטף היה בגדר הפסד מועבר. ללמדך, אין זה נאות כי זכאות נישום לקיזוז הפסדים תושפע מתדירות הדיווח למס הכנסה.
אנו תקווה כי המלצות הוועדה בנושא יגובשו לכדי חקיקה מחייבת. ברם, לדעתנו, השינוי המוצע אינו מספק ונדרשת רפורמה מקיפה בנושא קיזוז ככלל.
רשימה זו נועדה למסירת מידע כללי בלבד. אין לראות בחומר המתפרסם ברשימה זו משום ייעוץ או חוות דעת כלשהיא. לפני נקיטת צעדים כלשהם אנו ממליצים על קבלת ייעוץ מקצועי.
.jpg)
קיבלתם חוב מהביטוח הלאומי? ייתכן שהוא בכלל לא שלכם - כך תיפטרו ממנו בקלות
מי אחראי על החוב לביטוח לאומי אם אתם פרילנסרים, מי אחראי על החוב לביטוח לאומי אם אתם שכירים?
ישראלים רבים מקבלים מכתבים מפתיעים מהביטוח הלאומי, שבהם נרשמים חובות של אלפי שקלים לתקופות עבודה ישנות. אך מה שרבים לא יודעים: אם עבדתם כשכירים באותה תקופה - החוב בכלל לא שלכם.
לפי החוק, כאשר אדם מועסק כשכיר, האחריות לדיווח ותשלום דמי הביטוח הלאומי חלה אך ורק על המעסיק. בפועל, הביטוח הלאומי לא תמיד יודע אם עבדתם כשכירים או לא, ואם המעסיק לא דיווח, החוב פשוט "נדבק" על שמכם. איך זה שביטוח לאומי לא יודע? המערכות לא מסונכרנות, הדטהבייס לא מעודכן. הביטוח הלאומי היה צריך לייצר ממשק מול משרד התעסוקה או רשות המסים ולקבל את המידע הזה בקלות, אבל בפועל זה לא קורה ויש רבבות אנשים שמקבלים הודעה על חוב.
אם גם אתם בקבוצה הגדולה הזו ואתם הייתם שכירים בתקופה הזו, אז לפחות תוכלו לבטל את רישום החוב בקלות. הביטוח הלאומי מאפשר באופן דיגיטלי לבטל את החוב, ללא בירוקרטיה מסורבלת, בלי להגיע לסניף ואפילו בלי שיחת טלפון אחת.
מה צריך לעשות? לכאורה, פשוט מאוד, בפועל גם זה לא טריוויאלי. אם קיבלתם הודעה על חוב לתקופה שבה הייתם שכירים – גשו לחפש תלושי עבר או את טופס 106 השנתי, והעלו את המסמכים דרך שירות שליחת המסמכים באתר הביטוח הלאומי. המערכת תזהה את העובדה שהייתם שכירים והחוב יבוטל. תוך ימים ספורים, תשוחררו מהחיוב. אבל, למי יש את התלושים לפני 4-5 שנים?
- פנסיה או נכסים: על מה הישראלים מסתמכים יותר בפרישה שלהם?
- דרך החתחתים להכרה בנכות מהמוסד לביטוח לאומי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם זה המצב תצטרכו לנסות לאתר תלושים כאלו, לדרוש ממקום העבודה הקודם, יש גם אפשרות להצהיר מול ביטוח לאומי. אבל זה תהליך יותר מסורבל.
אם אתם באמת חייבים, כלומר לא עבדתם במקום עבודה אחר, תנסו להגיע לסוג של פשרה מול ביטוח לאומי. ראשית, נזכיר שכן - גם אנשים שלא עובדים, בין עבודות, סטודנטים ועוד משלמים ביטוח לאומי. גם עצמאיים, פרילנסרים ועוד משלמים ביטוח לאומי. החוב הזה לא צץ מאין. שנית, מדובר על חוב עם הצמדה, ריבית, קנסות ועוד. כדי לבטל את הקנסות צריך להגיש בקשה.
בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)הקרטל של תנובה ושטראוס - סמוטריץ' נלחם במחירי החלב
על הפער בין מחירי הגבינה הצהובה של תנובה לגבינה צהובה מיובאת, על השליטה של תנובה ושטראוס בשוק החלב, ועל הרפורמה של סמוטריץ'
תנובה ושטראוס מתנהלות כמו סוג של קרטל. הן כמעט ושולטות בשוק החלב ומוצריו, ושר האוצר, בצלאל סמוטריץ' נערך למלחמה מולם לטובת הצרכנים. לא בטוח שזה יצליח, חבל שזה רק עכשיו לקראת סיום הקדנציה שלו. חבל שהוא רק מדבר נגד רווחי הבנקים
ועושק הציבור ולא באמת פועל. "אני פותח היום במהלך כלכלי וחברתי שאני לא מתכוון לוותר עליו - רפורמת החלב. רפורמה טובה, אחראית, ובעיקר כזו שמציבה את הציונות ואת האזרח הישראלי במרכז. אנחנו באנו לעבוד בשבילכם, ולא בשביל אף אינטרס אחר". אמר סמוטריץ' והמשיך - "בניגוד
לקמפיין הדמגוגי ועתיר המשאבים נגדי, רפורמת החלב שלי שומרת על היצור המקומי, שומרת על החקלאות, שומרת על החקלאים, וכן, גם פותחת את השוק לתחרות בריאה שתגדיל את ההיצע ותוריד את המחירים לעם ישראל.
"המטרה הראשונה והחשובה ביותר של רפורמת החלב היא פשוטה וברורה: להוריד את יוקר המחיה. אין כאן קיצורי דרך, אין קסמים, יש עבודה מקצועית, יש אחריות, ויש נחישות שלא להסיט את העיניים מהמטרה המרכזית: להפחית את מחירי מוצרי היסוד לכל משפחה בישראל.
"כדי להבין המהלך הזה צריך קודם כל להפנים: שוק החלב בישראל נשלט שנים רבות על ידי שתי מחלבות ענק , תנובה ושטראוס, שהוכרזו רשמית כמונופולים. כל מי שמבין בכלכלה יודע שאין דרך להתמודד עם יוקר מחיה בלי לפרק מונופולים, ודרך אחת לפרק אותם זה ליצור תחרות אמיתית. תחרות שמייצרת מחיר הוגן, איכות טובה יותר, ושוק שמשרת את הצרכן ולא את הרווח של תאגידים.
"התחרות הזו תגיע באמצעות פתיחת השוק ליבוא, במינון נכון, בזהירות ובאחריות. אנחנו לא פוגעים בייצור המקומי, אלא מגדירים מחדש את האיזון: 80% ייצור ישראלי, ו־20% פתיחה לתחרות. זהו שינוי היסטורי. זה שומר על העצמאות והחוסן החקלאי שלנו, אבל גם יוצר לחץ תחרותי שמונע מהמונופולים להמשיך לייצר רווחי עתק על חשבונכם.
- הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי
- הטבה לעידוד העלייה: אפס אחוז מס לעולים חדשים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ואם כבר מדברים על אינטרסים זרים, תנובה נמצאת בבעלות סינית. אז לפני שמספרים לכם כל מיני אגדות על מי ייהנה מהמהלך הזה, כדאי לזכור מי נהנה כיום מהריכוזיות הזו, ובעיקר מי משלם עליה: הציבור הישראלי.
