קיזוז הפסדי יחיד בשוק ההון, תום עידן?
הכותב מסביר מהם עיוותי המס הכלולים ברפורמה במס הכנסה מההיבטים של מיסוי יחידים בשוק ההון וקביעת סלי מס לצורך קיזוז הפסדים. כמו כן מסביר הכותב כיצד ישפיעו המלצות הוועדה לתכנית המיסים הרב שנתית על עיוותי מס אלה, וזאת במידה והמלצות הועדה יגובשו לכדי חקיקה מחייבת.
הרפורמה במס "התברכה" בעיוותי מס, לעיתים ביודעין ולעיתים כתוצאה מאילוצים. מהיבט מיסוי יחידים בשוק ההון, קביעת סלי מס לצורך קיזוז הפסדים הינה הדוגמה הבולטת והמשמעותית ביותר לעיוות מס, עיוות אשר תוצאותיו לעיתים גובלות באבסורד. יתר על כן, הטכניקה הנ"ל אף סותרת עקרון מונחה בדיני מס הכנסה - הטלת מס על תוספת ל"עושרו" של אדם. בעקבות המלצות הוועדה לתכנית המיסים הרב שנתית, עיוות המס הנ"ל צפוי להצטמצם משמעותית בשנת 2006.
במסגרת הרפורמה במס נקבע, משיקולים תקציביים (ותו לא), כי עד תום שנת 2006 הפסדי הון ממימוש ניירות ערך סחירים ישראליים בידי יחיד אשר פעילותו בשוק ההון במישור הפרטי ("יחיד"), יותרו לקיזוז אך ורק כנגד רווחי הון מניירות ערך כאמור (ולא, לדוגמה, כנגד הכנסות פירותיות בשוק ההון, כגון, ריבית ודיבידנד, או רווחי הון מניירות ערך זרים). כמו כן, הפסדים ממימוש ניירות ערך זרים (סחירים) בידי יחיד ניתנים לקיזוז אך ורק כנגד רווחי הון מניירות ערך כאמור. ההוראות הנ"ל הביאו לתוצאות שהדעת אינה סובלת. להלן דוגמה פשטנית להמחשת הנושא: משקיע יחיד רכש ביום 31.12.04 אג"ח המשלמת ריבית אחת לשנה בתום כל שנה. ביום 1 בינואר 2005 מכר המשקיע את אג"ח. אין עוררין כי מבחינה כלכלית לא צמח כל רווח למשקיע. אולם, ראו הפלא, המשקיע יחויב במס על הכנסות הריבית, אשר התקבלו ביום 31.12.04. שהרי, הפסד ההון ממכירת אג"ח (הפסד בגובה הכנסות הריבית) אינו ניתן לקיזוז כנגד הכנסות הריבית.
עיוותי המס דלעיל צפויים היו להצטמצם בשנת 2007. אולם, בימים אלה שוקדים ברשות המיסים על הכנת רפורמת מס חדשה – רפורמת המס השלישית, המבוססת על המלצות ועדה משותפת של מינהל הכנסות המדינה ורשות המיסים (להלן: "הוועדה"). יישום המלצות הוועדה צפוי להשפיע משמעותית על יחידים הפעילים בשוק ההון במישור הפרטי. מחד, יתוקנו חלק מעיוותי המס בשוק ההון ויפושטו הוראות המיסוי, ומאידך, יועלה שיעור המס על רווחי יחידים מניירות ערך סחירים ב- 5%. יודגש כי המלצות הוועדה טרם גובשו לכדי חקיקה מחייבת.
בנושא קיזוז הפסדי יחידים בשוק ההון, ממליצה הוועדה הן לבטל את סלי המס, כך שניתן יהא לקזז הפסדים ממימוש ניירות ערך (ישראליים וזרים) כנגד רווחי הון אחרים (בין אם מניירות ערך ובין אם לאו), והן להתיר קיזוז הפסדים מניירות ערך כנגד הכנסות מדיבידנד ומריבית מניירות ערך (במידה ומקור הריבית או הדיבידנד ומקור הפסד ההון אינו בנייר ערך זהה, בכפוף לכך ששיעור המס החל על הריבית או הדיבידנד שהיו לאותו אדם אינו עולה על 25%). המשמעות המעשית של התיקון הצפוי הינה שיחיד יהא זכאי לקזז הפסדים מניירות ערך כנגד כל סוג של רווח הון, לרבות שבח מקרקעין, ועל פי רוב גם כנגד הכנסות פירותיות מניירות ערך.
כמו כן, ממליצה הוועדה, לשם פשטות, לבטל את השיטה הנוהגת כיום לקיזוז הפסדי יחידים בשוק ההון – שיטת מס כנגד מס, ולהנהיג בנושא את השיטה ה"רגילה" – הפסד כנגד הכנסה, זאת למרות היתכנותם של פערים בשיעורי המס.
תחולת המלצות הוועדה בנושא, במידה ויאושרו, הינה על הפסדים שנוצרו ביום 1 בינואר 2006 ואילך. כפועל יוצא, מומלץ ליחידים לדחות את מועד מימושם של ניירות ערך הגלום בהם הפסד לשנת 2006 ואילך, במידה וההפסד אינו ניתן לקיזוז בשנת 2005 בהתאם להוראות דלעיל.
בהערת אגב, נציין כי המלצות הוועדה כוללות גם תיקונים משמעותיים בנושא קיזוז הפסדי חברות עסקיות (חברות בתחולת פרק ב' לחוק התאומים) מניירות ערך סחירים. אולם, נושא זה חורג מגדר רשימה זו.
המלצות הוועדה בנושא מהוות צעד משמעותי למיסוי כלכלי של רווחי והכנסות יחידים בשוק ההון. אולם, לדעתנו, הדרך עוד ארוכה. כך לדוגמה, בהתאם להמלצות הוועדה יחיד אינו זכאי לקזז הפסדי הון מניירות ערך כנגד הכנסות ריבית מתאגידים בנקאיים, למרות שמבחינה כלכלית אין נפקא מינה האם מקורן של הכנסות הריבית, לדוגמה, בפיקדון בתאגיד בנקאי או באג"ח סחירות, כגון מק"מ. דוגמה נוספת, הפסד מעסק המועבר משנים קודמות (להבדיל מהפסד שוטף מעסק) אינו ניתן לקיזוז בידי יחיד כנגד רווחים והכנסות בשוק ההון. יש השואלים, בצדק, מה למועד היווצרות ההפסד ולאופן קיזוזו? שהרי, תקופת הדיווח לצורכי מס (אחת לשנה), הינה שרירותית ביסודה. אילו, לדוגמה, תקופת הדיווח לצורכי מס הייתה רבעונית, ולא שנתית, יכול שהפסד שוטף היה בגדר הפסד מועבר. ללמדך, אין זה נאות כי זכאות נישום לקיזוז הפסדים תושפע מתדירות הדיווח למס הכנסה.
אנו תקווה כי המלצות הוועדה בנושא יגובשו לכדי חקיקה מחייבת. ברם, לדעתנו, השינוי המוצע אינו מספק ונדרשת רפורמה מקיפה בנושא קיזוז ככלל.
רשימה זו נועדה למסירת מידע כללי בלבד. אין לראות בחומר המתפרסם ברשימה זו משום ייעוץ או חוות דעת כלשהיא. לפני נקיטת צעדים כלשהם אנו ממליצים על קבלת ייעוץ מקצועי.

ארדואן נוטש את פוטין לטובת טראמפ? עסקאות ענק בין המדינות
פגישת פסגה בניו יורק, הסכמי אנרגיה חסרי תקדים, ומשחק כפול מסוכן בין וושינגטון למוסקבה
טורקיה מתכננת לחתום כבר בשבוע הבא על שורת עסקאות אנרגיה חדשות עם ארצות הברית, גם על מנת לחזק את יחסיה עם וושינגטון בזירה הביטחונית והגיאו-פוליטית. ההסכמים, על פי התקשורת האמריקאית צפויים לכלול התחייבויות לרכישת כמויות נוספות של גז טבעי נוזלי (LNG) אמריקאי, כחלק ממהלך רחב יותר של גיוון מקורות האנרגיה של אנקרה, שמטרתו להפחית את התלות במקורות מסורתיים ולחזק את הביטחון האנרגטי של המדינה. עסקאות אלה, שייחתמו על רקע המתיחות הגלובלית בשוקי האנרגיה, עשויות להגיע להיקף של 15 מיליארד מטר מעוקב בשנה עד 2028, ויכללו שותפויות עם ענקיות אמריקאיות כמו צ'נייר אנרג'י (Cheniere Energy).
במקביל, נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן צפוי להיפגש עם מקבילו האמריקאי דונלד טראמפ בשולי עצרת האו"ם בניו יורק בסוף ספטמבר, פגישה שעשויה לסמן עידן חדש ביחסים הדו-צדדיים. לאחר שנים של מתיחות סביב רכישת מערכות נשק רוסיות כמו S-400 והדעות המנוגדות על סוריה. ההתקרבות הזו היא מהלך אסטרטגי מצד ארדואן, שמנסה לנווט בין כוחות גלובליים מתחרים. הפגישה, שצפויה להתמקד בנושאי אנרגיה וביטחון אזורי, מגיעה על רקע לחץ אמריקאי להפחתת התלות הרוסית באנרגיה, כפי שטראמפ דוחף מאז תחילת כהונתו השנייה. ארודאן מספק לו כאן מתנה גדולה, וזה יחזק את כוחה של טורקיה מול ארה"ב. לא הכי טוב לישראל, במילים עינות.
בין רוסיה לארה"ב - מאזן עדין
טורקיה מוצאת עצמה בעמדה מורכבת, כשחקנית מרכזית בשוק האנרגיה הגלובלי, המנסה לשמור על איזון דיפלומטי-כלכלי בין שתי מעצמות יריבות. מצד אחד, רוסיה נותרה ספקית מרכזית: לפי נתוני הרגולטור הטורקי, היא סיפקה כ-41% מיבוא הגז של טורקיה בשנת 2024, עם עלייה מתחילת השנה. צינור הטורקסטרים (TurkStream), שמספק גז רוסי ישירות לאנקרה, ממשיך לשחק תפקיד קריטי, במיוחד על רקע הסנקציות המערביות על מוסקבה. מצד שני, ארה"ב הפכה לספקית LNG מובילה, עם עלייה כמעט כפולה במשלוחים בין 2020 ל-2024, ועלייה נוספת ל-44% מנתח היבוא ברבעון הראשון של 2025. ההסכם החדש מגדיל עוד יותר את היקף משלוחי הגז ויוצר תלות וקשר כלכלי חזק בין המדינות.
המדיניות הכפולה הזו משקפת את האסטרטגיה של ארדואן: שמירה על יחסים יציבים עם רוסיה, שממשיכה לבנות את תחנת הכוח הגרעינית Akkuyu, פרויקט ענק בשווי 20 מיליארד דולר שצפוי לספק 10% מצריכת החשמל הטורקית עד 2030 ובמקביל התקרבות לוושינגטון. טראמפ, שדורש ממדינות נאט"ו לצמצם רכישות אנרגיה רוסיות, רואה בטורקיה שותפה פוטנציאלית במאמץ זה, במיוחד לאור תפקידה כגשר אנרגטי לאירופה. עם זאת, טורקיה אינה מתכננת לנתק את הקשרים עם מוסקבה; להיפך, היא בוחנת אפשרויות להפוך למרכז עיבוד ואחסון LNG מרוסיה, מה שיאפשר לה להרוויח מהסנקציות המערביות.
- סערה פוליטית חדשה בטורקיה: מעצר ראש עיריית בייראמפשה באיסטנבול
- "הבייבי" של ארדואן - Togg מתכננת לכבוש את אירופה עם רכבים חשמליים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שיתופי פעולה גרעיניים
בנוסף לגז, טורקיה בוחנת אפשרויות חדשות בתחום הגרעין, שם היא משלבת בין שותפויות קיימות לבין הזדמנויות חדשות. לצד הפרויקט הרוסי באקויו, אנקרה מעוניינת לשלב חברות אמריקאיות בהשקעות בתחנות גרעיניות קטנות מודולריות (SMR - Small Modular Reactors). טכנולוגיה זו, שנחשבת זולה, מהירה להקמה ובטוחה יותר מתחנות גרעיניות מסורתיות, תואמת את תוכנית טורקיה להגיע ל-20 ג'יגה-וואט קיבולת גרעינית עד 2050, כולל 5 ג'יגה-וואט מסוג SMR.