דו"ח מבקר המדינה שפורסם היום נוגע להסכם שנחתם ב-2012 בין חברת החשמל לבין השותפות במאגר 'תמר'. הדו"ח חושף פערים מהותיים בין מכתב הכוונות שנחתם בין המדדים ב-2009 ולבין ההסכם הסופי שנחתם במארס 2012. התוצאה, עלות עודפת של עד 2.3 מיליארד דולר (8.3 מיליארד שקלים) תוטל על צרכני החשמל בישראל עד 2028.

וכך נכתב בדו"ח: "על פי חישובי משרד מבקר המדינה על בסיס הנתונים שהיו ידועים ערב החתימה על הסכם הגז בשנת 2012, שינוי נוסחת המחיר בהסכם תמר ביחס לנוסחת המחיר במכתב הכוונות וכתלות במימוש האופציה לאורך כל תקופת ההסכם, ייקר את עסקת הגז בכ-1.5-0.82 מיליארד דולר במחירים שוטפים. יש להדגיש כי אומדנים אלו הם חסם תחתון להיקף העלות הנוספת. לכן, כבר בעת החתימה על הסכם תמר, על סמך הנתונים שהיו אז, היה ידוע שמחיר הגז לפי הסכם תמר צפוי להיות גבוה מהמחיר הצפוי של הגז לו היה נקבע על פי נוסחת ה-LOI. נוסף על כך, בשנים האחרונות ירדו מאוד מחירי האנרגיה בכלל ומחיר הנפט בפרט, לכן העלות הנוספת כפי שהוערכה במשרד מבקר המדינה במועד סיום הביקורת, על סמך תחזיות מחירי אנרגיה והיקפי ה-TOP העדכניים לנובמבר 2016, עומדת על כ-2.3-2.0 מיליארד דולר".

כזכור, במארס 2012 חתמו חח"י (חברת חשמל לישראל) ושותפות תמר על הסכם לרכישת גז ל-15 שנים שהוערך אז בהיקף של 23.7-18.5 מיליארד דולר. תנאי ההסכם גובשו לאחר משא ומתן ארוך בין הצדדים, שראשיתו במכתב כוונות שנחתם בשנת 2009. המבקר מציין כי המשא ומתן התנהל בתקופה שהתאפיינה בצמצום התחרות במשק הגז, במחסור בגז טבעי ובשינוי המדיניות הפיסקלית במשק הגז, וכי "בנסיבות אלו נוצר לחץ על חח"י לגבש את ההסכם ועל גורמי הממשלה לאשרו בהקדם. ומאידך יתכן כי גם עלויות פיתוח המאגר וסוגיות מימון שאיתם התמודדה שותפות הגז, היה בהן בכדי להשפיע על רצון השותפות לחתום על הסכם העוגן בהקדם האפשרי. לחץ זה השפיע על תוצאות המשא ומתן, על התנהלות הצדדים בו, וגם על המאסדרים שנדרשו לאשר את ההסכם", כפי שנכתב בדו"ח המבקר.

בתקופה שבין החתימה על מכתב הכוונות ובין החתימה על ההסכם הסופי חלו שינויים מהותיים במשק הגז, ובכלל זה במיסוי החל על שותפות תמר, בתוואי כניסת צינור הגז לחוף ובתנאי התחרות במשק הגז; בעקבות זאת, מאגר תמר צפוי היה להיות מקור אספקת הגז הטבעי המרכזי לישראל בשנים הבאות, כתב המבקר. בתוך כך, המבקר מצא כמה ליקויים בהתנהלותה של חברת חשמל במהלך המשא ומתן. עיקר הלקויים נמצאו בתהליך הכנת התחזיות, בפעילות דירקטוריון החברה ובפעולות שנקטה חברת חשמל לצורך הבטחת הנחתו של צינור שני על ידי שותפות תמר.  

• חברת החשמל השקיעה בסייבר - וזה מה שקרה
• משק אנרגיה צוללת 15% - זכתה בתחנת אשכול במחיר מופרז: 12.4 מיליארד
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

בנוסף, נוסחת ההצמדה של מחיר הגז בהסכם של חח"י עם תמר כוללת רכיב תוספתי שאינו מופיע ברוב הסכמי הגז שערכה השותפות עם לקוחותיה האחרים. הרכיב כולל הוספת 1% בשנה למדד המחירים לצרכן בארה"ב עד 2019 והפחתת 1% בשנה ממדד זה בשנים 2028-2020. עם זאת, המבקר מצא כי ההפחתה אינה מקזזת את התוספות מהשנים הראשונות במלואן. "רכיב זה אינו מאוזן ומשקף עלויות עודפות בהיקף מצטבר של 640-370 מיליון דולר", כפי שנכתב בדו"ח המבקר.

אם לא די בכך, מבקר המדינה מתריע על פערים מהותיים בין תחזיות צריכת הגז של חברת חשמל ערב החתימה על ההסכם, לבין צריכת הגז החזויה המעודכנת. "תחזית הצמיחה שחח"י השתמשה בה, על בסיס חוות דעת שקיבלה בעניין תחזית הביקוש לחשמל, הייתה גבוהה במידה ניכרת מתחזיות ארוכות טווח חלופיות שהיו זמינות באותה עת. חח"י לא בחנה תחזיות אחרות ככלי לבקרה על תחזיותיה ולא בדקה את המקור לפערים ביניהן ואת השלכותיהם של פערים אלו על תחזיות הביקוש לחשמל שמהן גזרה את כמויות הגז הדרושות לה בתקופת ההסכם".

דבר נוסף עליו מתריע המבקר, נוגע לדירקטוריון של חברת חשמל במהלך המשא ומתן, שלא בחן את הצורך לעדכן את הקווים המנחים שהתווה להנהלה בתחילת המשא ומתן לנוכח ההרעה בתנאי ההסכם, ואף לא עמד די הצורך לקבל הסברים בדבר השינויים שחלו בתנאים אלו. המבקר מצביע בנוסף על כך כי פעולותיה של חח"י להבטיח הנחת צינור גז שני על ידי שותפות תמר לא היו מספקות, אף שלחברה ולמשק היה עניין בהקמתו.

• ההפקה ממאגר שננדואה הגיעה ל-100 אלף חביות ביום
• קרטל הנפט אופ"ק+ מתקרב להסכם על העלאת התפוקה
• תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
• ההפקה ממאגר שננדואה הגיעה ל-100 אלף חביות ביום

ליקוי נוסף עליו מצביע המבקר מתייחס להיעדר מדיניות ממשלתית כוללת בעת גיבוש ההסכם לפיתוח משק הגז. כלומר, הממשלה פעלה ללא מדיניות המגדירה את יעדיה, ללאא חלופות לפיתוח משק הגז.

תגובת  שותפויות תמר: "שותפות תמר מודה למבקר המדינה על עבודתו ורואה בממצאי הדו"ח תמיכה בעמדות אותן מביעות החברות בשנים האחרונות. דוח המבקר קובע כי הגז מתמר חסך לחברת החשמל במהלך השנים 2013 ו- 2014 בלבד כמיליארד שקל מדי חודש (סך הכל כ-19 מיליארד ₪ לאורך התקופה המבוקרת), מדגיש את חשיבותו למשק הישראלי ומשבח את המהירות בה הוא פותח. ההסכם אושר על ידי משרד האנרגיה, רשות החשמל, רשות הגז, רשות ההגבלים העסקיים והממשלה, וכן עמד לשימוע של וועדות הכנסת וכלל הציבור בטרם אושר. הוא משקף רמת מחירים תחרותית, בפרט ביחס למדינות האזור. המלצות הדו"ח תואמות את עקרונות מתווה הגז, ובראשן הצורך ברגולציה אחידה ורוחבית להסדרת הסוגיות המורכבות הנוגעות למשק הגז הטבעי בישראל". 

תגובת חברת החשמל: "חברת החשמל סבורה כי הסכם הגז שהושג באותה העת הוא ההסכם הטוב ביותר אותו יכולה הייתה הנהלת החברה להשיג בדרך של משא ומתן מסחרי  עם המונופול במשק הגז. להסכם שנחתם יתרונותיו כלכליים משמעותיים עבור המשק הישראלי, וגם הם קיבלו ביטוי על ידי המבקר.

ההסכם שנחתם איפשר למעשה את "הוצאת הגז מן האדמה", וזאת תוך 4 שנים מאז גילויו של המאגר, ובכך למעשה הצליחה חברה החשמל לפתור את המשבר האנרגטי שהיה קיים באותה העת במשק הישראלי, וביטול התלות באספקת גז ממקורות זרים.

באותה עת של משבר אנרגטי התמודדה החברה בתנאי שוק גז בלתי תחרותיים כשהאופציה המצרית אינה על הפרק, והרגולטור נמנע מסיוע לחברה משיקוליו. הנהלת החברה פעלה מתוך תחושת דחיפות שנולדה מן המשבר האנרגטי במשק, ומתוך הבנה כי הסכם הגז עם שותפות תמר הינו האמצעי היחיד שיכול לפתור את המשבר. החברה ידעה היטב מהו המחיר, הכלכלי והסביבתי, של מחסור בגז טבעי, ועשתה הכל כדי להבטיח את סיומו של משבר הדלקים והבטחת אספקת הגז הטבעי, לחברה ולמשק בכללותו, ללא סיוע חיצוני. ההחלטה שהתקבלה בחברת החשמל ואצל הרגולטורים המוסמכים, בבואם לאשר את ההסכם, נסמכה על העובדה, לפיה כל חודש נוסף שבו לא יזרום גז ממאגר "תמר", יגרור נזקים ועלויות אדירות למשק הישראלי בכללותו.